הנחיות
בפעילות זאת ארבעה שלבים:
שלב א: סיפור
שוויון זכויות לשווים פחות / נגה מרון
תלמידי כיתות ו היו מאושרים, כאשר נוכחו עם פתיחת שנת הלימודים שחדרי כיתתם נמצאים בקומה הראשונה, קרוב לדלת היציאה אל החצר. עם הצלצול להפסקה היו מזנקים בריצה ומצליחים לתפוס את המגרש הטוב ביותר – המגרש המרוצף. "זה לא צודק שאתם משתלטים תמיד על המגרש הטוב!" כעסו האחרים. "לא מגיע לכם לשחק תמיד במגרש המרוצף, רק משום שהחדרים שלכם קרובים לחצר!", "בשנה שעברה למדנו בקומה השלישית והאחרים תמיד הגיעו לפנינו" טענו תלמידי כיתה ו, "ורוב הזמן נשאר לנו מקום רק במגרש החול שליד הצריף, השנה היה לנו מזל ולא נוותר!" דקות יקרות שלל הפסקה היו מתבזבזות על ויכוחים ועל קטטות, עד שגלעד מכיתה ו הציע שמועצת התלמידים תקבע תכנית שבועית מסודרת לחלוקת המגרשים בהפסקות. "לזה אנחנו לא מסכימים!" מחו ילדי כיתה ד. "הקטנים במועצה תמיד במיעוט" התלונן ערן מכיתה ד. "מה פתאום במיעוט"? הגיב גלעד "לכל כיתה יש במועצה נציג אחד בלבד". "זהו בדיוק" ענה ערן "בבית הספר שלנו יש 3 כיתות ו, 2 כיתות ה ורק כיתה אחת בכל שכבה: א, ב, ג, ד. לכיתות ה-ו יהיה תמיד במועצה רוב של 5 נציגים נגד 4 נציגים של כיתות א-ד". "אבל זו היא הדמוקרטיה! הרוב הוא שצריך לקבוע!" טענו ילדי כיתות ה-ו, "אתם המיעוט, ולא הוגן שהמיעוט ישתלט על הרוב. ישיבת מועצת התלמידים נפתחה בקריאתו של ערן: "אני מציע שלא המועצה תדון בנושא זה. המועצה שלנו אינה מורכבת בצורה שוויונית. בואו נקים ועדה מיוחדת, שבה לכל שכבה יהיה רק נציג אחד, בלי קשר למספר הכיתות בשכבה. רק כך יהיה שוויון!". "לדעתי, מועצת התלמידים נבחרה כדי לייצג את כולנו בצורה הוגנת" פסק יו"ר מועצת התלמידים, תלמיד כיתה ו. "לכל כיתה יש נציג, ואין שום סיבה לסרבל את התהליך ולהקים ועד מיוחדת כדי לחלק את המגרשים!" ילדי הכיתות הנמוכות חיכו במסדרון במתיחות רבה, עד שנסתיימה הישיבה וערן יצא מן החדר. פניו אמרו הכול, כאשר הושיט לחבריו את התרשים ובו ציון חלוקת המגרשים לכיתות. "אני מצטער, חבר'ה. התוצאות היו ברורות מראש," אמר בעיניים מושפלות. "ידעתי ששוב יסדרו את הקטנים". חבריו עיינו בתרשים ונדהמו: "מה זה?! הם נתנו לנו את המגרש המרוצף רק לשתי הפסקות בשבוע?!", "נסיתי, אבל לא היה לנו כל סיכוי. התנצל ערן ודמעות עמדו בעיניו. "חייבים לתקן בהקדם את הרכב הנציגים במועצת התלמידים! לכל שכבה יש צרכים אחרים. צריך לקבוע מפתח חדש, לפיו ייבחר מספר שווה של נציגים לכל שכבה. ולא נציג אחד לכל כיתה! כל עוד נמשך המצב הקיים – תמיד ימשיכו לקפח את הכיתות הנמוכות".
שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. מדוע הצליחו כיתות ו לתפוס תמיד את המגרש הטוב ביותר?
2. על מה תלמידי הכיתות האחרות מתלוננים?
3. מה מציע גלעד לפתרון של בעיית המגרשים?
4. מדוע תלמידי כיתות ד אינם מוכנים שמועצת התלמידים תקבע את חלוקת המגרשים?
5. מה ערן מציע כדי להשיג שוויון במועצה?
6. מה היו תוצאות ההצבעה לגבי חלוקת המגרשים?
שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. תלמידי כיתות ו אינם מוכנים לוותר על זכותם לשחק במגרש. הם טוענים: "בשנה שעברה למדנו בקומה השלישית, והאחרים תמיד הגיעו לפנינו".
- האם, לדעתכם, יש לאפשר לכיתות ו לתפוס את המגרש כפיצוי על שקופחו בעבר?
________________________________________________________
2. ערן אומר: "ידעתי ששוב יסדרו את הקטנים".
- האם, לדעתכם, ישנם מקרים שיש לתת לבוגרים יותר זכויות יתר??
________________________________________________________
3. ערן מציע לשנות את שיטת הבחירה של הנציגים במועצת התלמידים, כך שלכל שכבה תהיה נציגות שווה.
- כיצד, לדעתכם, יש לקבוע את מפתח הבירה: נציג לכל שכבה או נציג לכל כיתה? נמקו.
________________________________________________________
שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
1. מונח במקום: לקראת ההפעלה יש לבקש מן התלמידים לבדוק (בביתם או בספרייה של בית-הספר) את ההגדרות של המונחים הבאים:
זכויות הפליה שוויון זכויות שוויון הזדמנויות
2. אירוע: בית-ספר "דקלים" קיבל תרומה בסך 10,000 ₪. הנהלת בית-הספר התלבטה כיצד לחלק את הכסף. הועלו מספר הצעות:
א. בכסף יקנו משחקים לכל כיתה באופן שווה.
ב. הכסף יינתן לנבחרת הכדורסל של בית-הספר לקנית ציוד לאימונים.
ג. הכסף יוענק לשני תלמידים נזקקים לקניית ספרי לימוד ולמימון הטיול השנתי.
– אילו הייתם במקום הנהלת בית-הספר, מה הייתם מחליטים ומדוע?
– בנוסף לערך השוויון, אילו ערכים נוספים הייתם לוקחים בחשבון בקבלת ההחלטה?3. אירוע: בית-ספר "עינת" רכש שני מחשבים חדשים. אחד המחשבים הוכנס לכיתה של תלמידים לקויי למידה בשכבת ה. שלוש הכיתות האחרות בשכבה שותפות במחשב האחר. תלמידי שלוש הכיתות התלוננו על החלוקה הלא צודקת וביקשו מההנהלה לאפשר להם להשתמש במחשבים באופן שווה. הנהלת בית-הספר השיבה כי המחשב יסייע לתלמידים לקויי-הלמידה בתחומים שבהם לאחרים קל יותר, כמו קריאה וכתיבה. המחשב יקדם אותם ויביא אותם לרמה הנדרשת בכיתות ה.
– האם, לדעתכם, יש להפלות לטובה קבוצות חלשות, כדי לעזור להן להתקדם ולהגיע להישגים דומים של האחרים?
– האם יש להפלות לטובה עולים חדשים המבקשים להתקבל לאוניברסיטה, משום שציוני הבגרות שלהם נמוכים יותר בגלל קשיי השפה?
4. אירוע: למשלחת, שנבחרה על-ידי התלמידים לייצג את תלמידי בית-הספר בפני מועצת העיר, נבחרו בנים בלבד (למרות שלבנות הייתה הזדמנות שווה להיבחר). עינת, הפעילה במועצת התלמידים של בית-הספר, פנתה אל ירון, ראש המשלחת, וביקשה לשלב במשלחת גם בנות. היא טענה: "לא תיתכן משלחת ייצוגית של בית-הספר שבה יש רק בנים." ירון סירב להיענות לבקשה.
– האם, כאשר אין נציגות של בנות, בגוף נבחר צריך תמיד להבטיח מקום לבת?
5. משחק תפקידים: ערכו עימות בין ירון לעינת. ירון טוען שהבנים נבחרו באופן דמוקרטי, ולכן אין שום סיבה להבטיח מקום לבת. לעומתו, עינת טוענת שבמשלחת חשובה כזאת חשוב שיהיו גם בנות, על אף שלא נבחרו.
6. תרגיל: לפניכם מספר ציטוטים, שנאמרו בשיעור חברה שנושאו "השוויון".
– מה דעתכם על כל אחד מהציטוטים?
– באילו מקרים יש לדעתכם לשנות את המצב?
– האם תמיד יש לשמור על עקרון השוויון? נמקו דעתכם.
דנה: "אצלנו בבית שוטפות רצפה רק הבנות. לבנים יש תפקידים אחרים".
יערה: "בכיתה שלנו נבחרים תמיד לתפקידים החשובים רק המצטיינים".
ליאור: "המורים צריכים לעזור יותר לתלמידים החלשים בלימודים".
יואב: "כשמצטלמים לתמונות כיתתיות שמים תמיד את הגבוהים בסוף, כך שלא רואים אותם".
גלי: "המורה את תמיד מוותרת לנועה ולגיא…"
7. מובאה: "אין דבר פחות שווה (צודק) מחינוך שווה לבלתי שווים" (על פי הרב מקוצ'ק).
8. מובאה: לצאת ידי הכול / אחד העם (על פי איזופוס)
מעשה באב ובנו שהיו מהלכים בדרך וחמורם עימהם. רכב האב על החמור והבן הלך ברגל. פגע בהם אדם ואמר לאב:
– איך לא תחוס על הנער הרך?
ירד האב והרכיב את הבן. פגע בהם שני ואמר לבן: "איך לא תחוס על רגלי אביך הזקן?" עלה גם האב ורכבו שניהם על החמור. פגע בהם שלישי ואמר: "הוי, אכזרים, שאינכם חסים על בהמה ענייה זו ורוכבים עליה בשניים" ירדו שניהם והלכו בצדי החמור. פגע בהם רביעי, לגלג עליהם ואמר: "שלושה חמורים מהלכים כאחד, ואין האחד רוכב על השני?" אמרו: "מה נעשה כדי לצאת ידי הכול?" הלכו שניהם ברגל והרכיבו את החמור על גביהם.
– האם לפעמים, מרוב רצון להתייחס אל כולם בצורה שווה כולם יוצאים נפסדים?