תוכן
מתוך הכרה בחשיבות הנושא ומיעוט העדויות המחקריות האמפיריות הזמינה ועדת מומחים בנושא "קשרי בית ספר משפחה בסביבה משתנה", באמצעות "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – היזמה למחקר יישומי בחינוך", נייר עבודה שמטרתו לשרטט תמונת מצב ראשונית ועדכנית של היקף וסוגי השימושים בערוצי תקשורת חדשים בין מורים להורים והשלכותיהם על מעורבותם בתהליך החינוכי של ילדיהם-תלמידיהם.
הממצאים מתבססים על 2 מפגשי קבוצות מיקוד שבהם השתתפו 12 מורים והורים ממגוון מוסדות חינוך מגן ילדים ועד לתיכון.
מיפוי ערוצי התקשורת מגלה שדואר אלקטרוני הינו ערוץ התקשורת השכיח בין ההורים והמורים. ערוץ התקשורת השני השכיח (בפרט בבתי ספר על-יסודיים) הינו האפיק המוסדי (כדוגמת משו"ב ומנבסנ"ט). הודעות טקסטואליות ומסרים מידיים והודעות ווטסאפ הינן ערוץ התקשורת השלישי בשכיחותו. דווח על שימוש מועט בערוץ תקשורת ברשת חברתית כדוגמת פייסבוק. ערוצי התקשורת החדשים משרתים את המורים, בדרך כלל, כאמצעי להעברת מידע אל כלל ההורים כהודעות בית ספריות, עדכונים והודעות שוטפות. עם זאת, כאשר מתעוררת בעיה נקודתית הנוגעת לתלמיד מסוים נשלחת הודעה אישית להורה ומתווסף לערוץ השיח החדש ערוץ מסורתי כדוגמת טלפון או מפגש פנים מול פנים.
האמצעים הניידים, ובפרט הטלפונים החכמים, משנים את "כללי המשחק" – – בתכיפות השיח בין הורים למורים, בתצורתו כשיח אישי וכשיח קבוצתי, בייצוגו החזותי ובמיוחד בעובדה שענייני בית הספר מלווים את בעלי הטלפונים החכמים (מורים והורים כאחד), לכל מקום, בכל זמן וללא הפסקה.
הטכנולוגיה נתפסת כמעצבת את דפוסי השיח בין המורים להורים וכמזמנת מעורבות רבה יותר של ההורים, ובתנאי שלשותפים (במיוחד למורים) מיומנויות מספקות בתפעול היישומים. היתרונות המרכזיים של ערוצי השיח החדשנים הינם: זמינות מידע מתעדכן, גמישות, וחסכון בזמן. נראה כי יתרונות השיח הדיגיטלי עולים על שני חסרונותיו המרכזיים: השקעת הזמן הרבה הנתבעת מהמורה ואבדן אינטימיות (ולעיתים אף להתעוררות מתח) במארג היחסים מורים – תלמידים – הורים כתוצאה מתיווך הטכנולוגיה.
