על הסרט

הסרט מציג מונולוג של תלמיד המשתף בתחושות הבדידות וחווית הדחייה בבית הספר.

הסרטון באדיבות- גוגל, רשת "אורט" ו-שומרי מסך.

רקע

חוויות של בדידות ודחייה חברתית נפוצות בבתי ספר. תלמידים החווים דחייה, עלולים לפתח תחושות שליליות קשות, אשר פעמים רבות אינן מדוברות ואינן מטופלות. יש לשים לב שלעיתים גם תלמידים שאינם דחויים יכולים לחוות חוויה פנימיצ של בדידות וחוסר שייכות.
הסרטון מציג את הדיבור הפנימי והתחושות של תלמיד אחד בצוך מסגרת בית הספר.

מטרות

1. העלאת מודעות התלמידים לכך שכולנו חווים לפעמים בדידות, עצבות ופחד בעוצמות משתנות.
2. לאפשר לתלמידים לבטא תחושות כאלו במסגרת מובנית ומכילה של שיעור.
3. העלאת האמפתיה של התלמידים כלפי חברים החווים רגשות קשים בבית הספר.
4. להעלות יחד עם התלמידים רעיונות לדרכי התמודדות עם הרגשות שעולים בסרטון ועם חוויית בדידות בבית הספר.

הנחיות

דיון בעקבות הסרטון – שאלות לדיון:

1. מה הרגשתם במהלך הצפייה בסרטון?
2. מה החוויה העיקרית של חגי, הנער בסרטון? מה הכי קשה לו?
3. איך הנער בסרטון מעודד את עצמו? מה הוא אומר לעצמו כדי להרגיש יותר טוב?
4. למה הוא לא מנסה לשנות את ההתייחסות של החברים אליו? מה אתם מרגישים לגבי ההשלמה שלו עם המצב?
5. אם הייתם חברים שלו, מה הייתם אומרים לו?

חלק שני – פעילות אישית – מה אפשר לעשות?

מחלקים לכל תלמיד דף עם שאלות אישיות (מצורף לפעילות). כל תלמיד עונה לעצמו, ואחר כך מי שרוצה יכול לשתף בכיתה.
חשוב: על המורה לאסוף את הדפים בסוף המפגש.
לאחר מכן התכנסות במליאה.

שאלות לדיון:

• בסרט חגי אומר "אני שקוף". למה לדעתכם הוא מתכוון? איך זה גורם לו להרגיש?
• חגי גם אומר "אסור להיות חלש". למה לדעתכם הוא מתכוון בזה? האם אתם מסכימים עם משפט זה?
• מה הייתם מציעים לחגי לעשות? איך הוא יכול לעזור לעצמו?
• האם מישהו רוצה לשתף בדבר נוסף שכתב?

חשוב: להדגיש במהלך הדיון בפני התלמידים את הדמויות בבית הספר שיכולות לסייע להם: המחנכת עצמה, היועצת, רכזת השכבה, מנהלת בית ספר. לציין שיש פסיכולוגית בבית ספר שיכולה גם לעזור.

פעילות להרחבה

עבודה בזוגות: כותבים מכתב
כל זוג תלמידים יכתוב מכתב אישי לגיבור הסרט. במכתב הם יכולים להציע לו מה הוא יכול לעשות כדי להרגיש רגשות טובים יותר.
מי שמעוניין בכך יכול לשתף את הכיתה, אך כמובן שזה לא חובה. אפשר גם לשתף בתחושות שעלו מחוויית הכתיבה לגיבור.

לסיכום:
בקשו מהתלמידים לומר עם אילו תחושות הם יוצאים מהמפגש.