מטרות

מציאת דרכים יצירתיות למימוש צרכים

הנחיות

לפני המשחק

1. מה הם צרכים?

א. כדי לזהות את הצורך של כל תלמיד ותלמידה, ספרו להם את 2 התרחישים האלה:

תרחיש 1: שתי חברות, ריקי ושני, רבות בהפסקה.
ריקי אומרת לשני: "את אף פעם לא מבינה אותי!".

שאלו: מה, לדעתכם, ריקי הכי צריכה עכשיו? (הבנה, הקשבה)

תרחיש 2: אבא של ניר חוזר מאוחר בערב מהעבודה.
ניר אומר לו בכעס: "אתה אוהב את העבודה שלך יותר ממה שאתה אותי!".

שאלו: מה, לדעתכם, ניר צריך? (אהבה, תשומת לב)

ב. הסבירו: בשני התרחישים יש סוג של קונפליקט או בעיה, כי הצורך של דמות אחת (ואולי של שתיהן) לא נענה. כמו לריקי ולשני, לניר ולאביו – לכולנו יש צרכים, דברים בסיסיים שאנחנו זקוקים להם. בדרך כלל, כשהצרכים שלנו אינם נענים, אנו איננו מרוצים.

2. מה הן הדרכים (או האמצעים) למימוש הצרכים?

א. חזרו על 2 התרחישים, בניסיון להבין איך אפשר לממש את הצורך של הדוברים:

תרחיש 1: כאשר ריקי אומרת לשני: "את אף פעם לא מבינה אותי!" – אולי היא מתכוונת להגיד שהצורך שלה בהבנה לא נענה?

שאלו: איך אפשר לממש את הצורך של ריקי בהבנה?

דוגמאות: שני תפסיק לדבר, ותקשיב למה שריקי אומרת; מדי פעם שני תבקש מריקי לעצור ותחזור על מה שריקי אומרת, כדי להבטיח שהבינה אותה; ריקי תבקש מהמורה להקשיב לה ולהסביר לשני למה היא מתכוונת; ריקי תדבר עם מישהו אחר.

הדגישו: כדי לבקש את הצורך שלנו מאחרים, עלינו להיות מודעים לצורך הזה, לזהות אותו, ולמצוא דרך לבטא אותו.

תרחיש 2: כאשר ניר אומר לאביו: "אתה אוהב את העבודה שלך יותר ממה שאתה אותי!" – אולי הצורך שלו בתשומת לב לא נענה?

שאלו: באילו דרכים אפשר לממש את הצורך של ניר בתשומת לב?

דוגמאות: האב יטלפן אל ניר במהלך היום מהעבודה וישאל איך הוא מרגיש; האב יגיד לניר שהוא אוהב אותו, ויבלה אתו זמן, אחרי העבודה או בשבת; אמו של ניר תעשה אתו בשעות אחר הצהריים משהו שהוא אוהב.

ב. הסבירו:
אמנם לכולנו יש אותם הצרכים, אך אפשר לבחור בדרכים שונות לממש את אותו הצורך. אין לבלבל בין הצרכים לבין הדרכים להשגתם! למשל, אסף חושב שהוא צריך להיבחר למועצת תלמידים, אך, למעשה, הצורך שלו הוא להיות מקובל או לקבל הערכה. הבחירה למועצת התלמידים היא דרך אחת לממש את הצרכים האלה. הזמנה למסיבת כיתה, מילה טובה מהמורה או משחק משותף עם חברים לכיתה, הם דוגמאות לדרכים נוספות למימוש הצורך להיות מקובלים או לקבל הערכה.

קורה, שנדמה לנו שאם הצורך שלנו לא יתמלא בדרך מסוימת, זה יהיה סוף העולם. למשל, ענת, שיש לה צורך בחברה, יכולה לחשוב שאם באותו היום היא לא תפגוש את חברתה אחר הצהריים, הצורך שלה בחברה לא יתממש. ואולם, הצורך בחברה עשוי להתממש גם בדרכים אחרות: היא יכולה לבלות עם אמה, לשחק עם חיית המחמד שלה, לנהל צ'ט באינטרנט ועוד.
אם נבדיל בין הצרכים לבין הדרכים לממש אותם, ואם נכיר במגוון הדרכים למימוש הצרכים שלנו, נוכל לממש אותם ביתר קלות, ולהרגיש סיפוק רב יותר.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

1. העמקת השיח במהלך המשחק:

א. לאחר כל סבב (צורך) במשחק שאלו את התלמידים:

1. האם אתם יכולים לספר על מקרה, שהצורך הזה שלכם נענה או לא נענה? איך הרגשתם?

2. מכל הדרכים שהוזכרו כאן למימוש הצורך הזה, באיזו דרך הייתם בוחרים, כדי לממש את הצורך הזה?

3. האם כשהייתם צעירים יותר הייתם פועלים אחרת, כדי לממש את אותו הצורך? (למשל, בגיל 12 הצורך בהרפתקנות יכול להתמלא במשחק תפקידים אינטראקטיבי, ואילו בגיל 5 הוא יכול להתמלא בטיפוס על עצים.)

4. איך, לדעתכם, אנשים אחרים סביבכם בוחרים למלא את אותו הצורך? (למשל, ההורים?)

5. אילו הייתם צריכים לצבוע את הצורך בצבע, באיזה צבע הייתם צובעים אותו? מדוע?

ב. הבחינו בין הדרכים השונות, שהתלמידים כתבו בלוח שלהם ליד כל צורך:

1. איזו דרך אנו יכולים לבצע בעצמנו, ואיזו דרך דורשת שיתוף פעולה מאחרים? (למשל, כדי לממש את הצורך בהנאה, אוכל לצייר בעצמי או לשחק משחק עם חברים.)

2. איזו דרך אפשר לבצע בקלות ובמהירות, ואיזו דרך דורשת יותר מאמץ?
3. אילו דרכים מצריכות אישור מההורים?
4. באילו דרכים אפשר לבחור, כשנמצאים בבית, ובאילו אפשר לבחור כשנמצאים בחוץ?

ג. אם התלמידים בשלים לעסוק בנושא התנגשות בין הדרכים, שבוחרים כדי לממש את הצרכים (התנגשות, שיכולה להתפרש בטעות כהתנגשות בין צרכים), שאלו:

האם אתם יכולים לחשוב על מקרה, שהדרך שאנשים בחרו, כדי לממש את הצורך שלהם, גרמה לאחרים להרגיש תסכול או אי-נעימות? (למשל, אתם הפקתם הנאה בדרך מסוימת, בזמן שצורך של מישהו אחר לא התממש.)

דוגמאות:

• ילד צופה בטלוויזיה (וכך הוא עונה על הצורך שלו בעניין ובהנאה); אך הרעש מפריע לאמו להירדם (וכך הצורך שלה בשקט ובמנוחה לא נענה).

• מלכת הכיתה רוצה להוכיח שהיא חזקה (וכך לענות על הצורך שלה בכוח ובשליטה), ולכן היא מארגנת חרם על תלמידה (וכך שהצורך של התלמידה המוחרמת בקרבה ובחברות לא נענה).

2. שימוש ב'כאן ועכשיו' כהזדמנות לתרגול נוסף:

א. שאלו: האם יש צורך כלשהו, שהייתם רוצים לממש כרגע? בקשו ממתנדבים לספר על הצורך הזה, ועל הדרכים שהיו מאפשרות לו להתממש.

ב. נצלו כל הזדמנות שעולה, כדי ליישם את הנושא הנלמד. אמרו, למשל:

• "אני רואה שאתם משוחחים ביניכם. חשוב לי להבין למה. האם אתם מוכנים להסביר לי מה קורה? כך תענו על הצורך שלי בכנות ובהבנה."

• "אוהד, אני רוצה להודות לך ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך. זה ענה לכולנו על הצורך בקרבה."

3. אתם הדוגמה – השתמשו בחשיפה אישית
ספרו לתלמידים על מקרה, שהצורך שלכם נענה או לא נענה, ועל מה שהרגשתם בעקבות כך. בחרו דוגמאות, שלא יחשפו אתכם יתר על המידה, אך בכל זאת יענו על הצורך של כולנו בחיבור ובקרבה. למשל: ספרו על הצלחה שחוויתם בלימודים או בעבודה, על הצורך במימוש עצמי שנענה, ועל תחושת הגאווה שבאה בעקבותיו. לחלופין, ספרו על הצורך בהקשבה, שלא נענה באחד השיעורים שלכם, ועל אי הנוחות שנבעה מהמצב.

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

1. סיפורים אישיים

א. אמרו: חשבו על מקרה שידעתם מה אתם צריכים, ובחרתם לעשות משהו, כדי לענות על הצורך הזה.

ב. בקשו מהתלמידים לכתוב על דף: מה היה הצורך? מה עשיתם כדי לענות עליו? איך הרגשתם?

ג. אפשרו למתנדבים לשתף במה שכתבו.

ד. אמרו: חשבו על מקרה, שחבר או חברה (או מישהו אחר) אמרו לכם מה יעזור להם לענות על צורך שלהם, ואתם הסכמתם לעזור. מה היה הצורך? מה עשיתם, כדי לעזור למלא אותו? איך הרגשתם? אילו צרכים שלכם נענו תוך כדי העזרה לאחרים?

ה. אפשרו למתנדבים לשתף במה שכתבו.

2. דיון מסכם

א. שאלו:

מה למדתם היום, שלא ידעתם קודם?
(לכולנו יש צרכים. לפעמים הם נענים, ולפעמים לא. הצרכים הם אוניברסאליים ומשותפים לכלל בני האדם; יש דרכים רבות ומגוונות למלא את אותו הצורך; מימוש הצורך הוא שאלה של בחירה בין דרכים שונות – חלק מהן נוכל לבצע בעצמנו, ואחרות דורשות שיתוף פעולה בין כמה אנשים, חלק קלות לביצוע, ואחרות מורכבות יותר.)

אילו רגשות יכולים להתעורר, כשצרכים שלנו נענים?
(אנחנו עשויים להרגיש שמחה, פליאה, התרגשות, התלהבות, שלווה, סיפוק, הכרת תודה, אופטימיות או תקווה).

היזכרו במקרה, שהרגשתם את אחד הרגשות האלה, וזהו את הצורך, שמימושו עורר את הרגש הזה.

אילו רגשות יכולים להתעורר, כשצרכים שלנו אינם נענים?
(אנחנו עשויים להרגיש פחד, כעס, כאב, שעמום, לחץ, בושה, דאגה, בלבול, ייאוש, אכזבה, אשמה, חוסר סובלנות).

היזכרו במקרה שהרגשתם את אחד הרגשות האלה, וזהו את הצורך, שאי-מימושו עורר את הרגש הזה.

הדגישו: כשצורך אינו מתממש, יש לאדם בחירה – להמשיך לחפש דרכי מימוש אחרות (למשל, כאלה שתלויות בו, ופחות תלויות באחרים.) דוגמה: ילד ימצא דרך להעסיק את עצמו במקום להאשים את אמו שמשעמם לו.

שאלו: מדוע, לדעתכם, חשוב שנזהה את הצרכים שלנו ושל האחרים?

סכמו: זיהוי הצרכים שלנו ושל האחרים יסייע לנו להבין את עצמנו ואת האחרים בצורה טובה יותר. אם נדע לְמה אנחנו והאחרים זקוקים באותו הרגע, יש סיכוי גדול יותר שנוכל למצוא דרכים לספק את הצרכים שלנו ושל האחרים.

ההבנה שאחרים פועלים בדרך שהם פועלים, כדי לממש את הצורך שלהם, ולא כדי לפגוע בי, או כדי למנוע ממני (בכוונה…) לממש את הצורך שלי – היא משמעותית ביותר. אם נתייחס אל האחרים כאל אנשים בעלי צרכים, שמנסים לעשות ככל יכולתם, כדי למלא את הצרכים שלהם – בדיוק כמונו – נוכל לפתח בתוכנו חמלה כלפי האחרים.

נקודת מבט כזאת תפחית את הביקורת שלנו על אחרים, ואולי גם את ההאשמות ואת ההתקפות שלנו, כשנדמה לנו שהצרכים שלנו לא נענים "בגללם". אם נבין שכולנו פועלים כדי לממש את הצרכים הבסיסיים שלנו, אולי נוכל לשוחח ממקום אמפאתי יותר, ולמצוא יחדיו דרכים אחרות, שיענו על הצרכים של כולנו – גם על הצרכים שלהם וגם על הצרכים שלנו.