תוכן
בשנים האחרונות עלו לשיח הציבורי תופעות של אלימות ברשת, בייחוד בקרב ילדים ובני נוער בסיכון, והן מעסיקות הן קובעי מדיניות והן אנשי חינוך וטיפול. הנושא נדון באמצעי התקשורת השונים, קיימות תכניות התערבות במוסדות החינוך, קמים ארגונים ועמותות המנסים להתמודד עם האתגרים, נערכים מחקרים אקדמאיים רבים בנושא, וגופים ממשלתיים שונים עוסקים בסוגיה.
השימוש באינטרנט הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהחיים, ובפרט מחייהם של בני הנוער: במחקר שהקיף 1094 תלמידים בישראל ילדים ובני נוער דיווחו – – 99% מהם כי הם משתמשים במחשב ו- 83%
גולשים באינטרנט לפחות פעם ביום. ממוצע השימוש במחשב בקרב המשתתפים עמד על 2.8 שעות ביום(היימן, אולניק שמש ועדן, 2014). בסקר אחר נמצא כי ל- 83% מהנשאלים (בני 15-8) יש טלפון חכם וכרבע מהם משתמשים בטלפון הנייד יותר מ- 5 שעות ביום (מכון שריד, 2015) . בסקר נוסף לבני נוער בגילאי 17-12 עלה כי כרבע מהנשאלים מבלים ברשת, באינטרנט ובטלפון החכם בין 4 ל- 6 שעות ביום, וכ- 20% מבלים ברשת יותר מ- 6 שעות ביום (איגוד האינטרנט הישראלי, 2015).
האינטרנט, כמרחב חיים נוסף, מביא עמו מאפיינים ייחודיים אשר מצד אחד מגבירים את הסיכוניות והחשיפה לאלימות ולפגיעה, ומנגד מספקים הזדמנויות שונות להתפתחות אישית וללמידה וכן לקבלת סיוע וטיפול ברשת.
להלן תובא סקירה על מאפייני השימוש ברשת, גורמי הסיכון וכן האינטרנט כפלטפורמה לסיוע, לטיפול ולייעוץ. הסקירה תעסוק באתגרים העולים בהתמודדות עם התחום ותציג את מפת הארגונים הפועלים והעוסקים בנושאים אלו בארץ. סקירה זו מבוססת על ספרות מחקרית וכן על ראיונות עם אנשי מפתח בתחום חוקרים ואנשי שטח.
מאפייני השימוש באינטרנט
לפעילות ברשת האינטרנט מספר מאפיינים ייחודיים המשפיעים הן על האלימות והסיכונים ברשת והן על ההזדמנויות שהיא מספקת ללמידה ולהתפתחות אישית:
1. אנונימיות ואי נראות תחושת האנונימיות ותחושת ההגנה מפני חשיפה, לצד אי הנראות של המשתמש הבאה לידי ביטוי בהיעדר קשר עין, היעדר שפת גוף והבעות פנים והיעדר שמע, עשויים ליצור תחושה של ביטחון ואומץ לפעולה ולהוביל להתנהגות חופשית ברשת, בהשוואה להתנהגותו של אותו אדם במרחב הפיזי. בשל מאפיינים אלו יכול המשתמש להסתיר חלק מזהותו, לאמץ זהות אחרת או ריבוי זהויות, דבר המאפשר לו להתבטא בחופשיות ללא חשש מהנראות הפיזית, להביא מגוון צדדים אישיותיים לידי ביטוי ולחקור את העצמי, וכן לאמץ זהויות מומצאות שאינן מתכתבות עם המציאות (בוניאל נסים, 2013 Suler, 2004).
להמשך קריאת המאמר
