מערך שיעור
הפרה שרצתה להיות זמרת
דינה ציונית צוות החינוך החברתי במטח, יעוץ לגיל הרך- ד"ר עידית ליוש, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות שעוסקת בצורך של הילדים לחלום וברצון שלהם לבטא את עצמם. באמצעות השיר שכתבה נורית זרחי.

מטרות

1. הילדים יבינו שהם יכולים לנסות להגשים את החלומות שלהם.
2. הילדים יבינו שהם יכולים להגשים את עצמם בדרכים שונות.
3. העלאת תחושת הערך העצמי וחוויית המסוגלות העצמית של הילדים.

הנחיות

רקע

בתהליך גיבוש הזהות העצמית, הילד לומד על עצמו, מראהו, קולו, רגשותיו, משפחתו, תפקידיו השונים, כישוריו וכך הלאה.

"העצמי" הוא המבנה של הנפש. באופן דומה לעמוד השדרה שמחזיק את הגוף, כך "העצמי"

הוא "השלד של הנפש". עמוד השדרה של "העצמי" של הפרט הוא בעצם מה שהוא. בתוך "העצמי" יש את הידע של האדם על עצמו: מראה הגוף שלו (גבוה, רזה, יפה), התכונות שלו, כמו יכולות ההבעה (שירה, ריקוד, הצחקה ועוד) יצירתיות, חוזקות (למשל נכונות לעזור) וחולשות (נטייה לכעס, ויתור כשקשה), היכולות החברתיות, אהבות (לשירה, לקולנוע, לספורט), נטיות אישיות ועוד.

(מבוסס על מידע מתוך: כישורי חיים בגיל הרך, שפ"י, משרד החינוך)

https://meyda.education.gov.il/files/Shefi/gilrah.pdf

התוודעות הילד להיבטיו השונים של "העצמי" מתפתחת בהדרגה לאורך השנים. זו מסייעת לו בבניית הדימוי העצמי שלו, ומספקת לו יכולת ניבוי באשר לתפקודו בהווה ובעתיד. לחברה הסובבת את הילד יש חלק משמעותי בבניית הדימוי העצמי שלו ובהתפתחותו.

השיר של נורית זרחי מתייחס לשני ההיבטים של התפתחות הדימוי העצמי: הראייה העצמית, והראייה של "העצמי" דרך עיני (ובמקרה הזה, אוזני) הסובבים.

הנחיות

קראו את השיר "הפרה שרצתה להיות זמרת".

הַפָּרָה שֶׁרָצְתָה לִהְיוֹת זַמֶּרֶת

נוּרִית זַרְחִי

קָרוֹלִינָה הַפָּרָה
רָצְתָה לִהְיוֹת זַמֶּרֶת.
הֶחֱלִיפָה אֶת שְׁמָהּ לְמָדָם קָרוֹלִין,
חָבְשָׁה לְרֹאשָׁהּ כּוֹבַע עִם סֶרֶט,
עָמְדָה בֶּחָצֵר בַּחֲצִי הַיּוֹם
וְהִתְחִילָּה מְזַמֶּרֶת:

"מָה מוּ…" הַשְּׁכֵנִים נִדְהֲמוּ
וְחָכְכוּ גְּרוֹנוֹת בִּגְּעָרָה,
עַד שֶׁהֵעֵז תַּרְנְגוֹל גַּבְרָא:
"זוֹ לֹא זִמְרָה," הוּא קָרָא,
"לֹא?" עָנְתָה קָרוֹלִין, "זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי
כִּי בְּתוֹכִי אֲנִי שׁוֹמַעַת שִׁירִים."
"אִם כָּךְ," אָמַר גַּבְרָא, "זוֹהִי צָרָה,
לְכִי אֶל הָעִיר לְחַפֵּשׂ לָךְ מוֹרָה!"

הָלְכָה קָרוֹלִינָה לַדֶּרֶךְ בָּרֶגֶל,
נָסְעָה בְּמוֹנִית, עֲגָלָה וְסוּס,
עַד שֶׁהִגִּיעָה לָעִיר תֵּל-אָבִיב.
לֹא בִּזְבְּזָה אַף דַּקָּה בְּהִסּוּס,
הִקִּישָׁה בְּדֶלֶת מוֹרָה מְדֻפְּלֶמֶת.

"גְּבִרְתִּי," שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה, "מַה נָּחוּץ?"
"אָנָּא, מוֹרָה מְדֻפְּלֶמֶת, עִזְרִי לִי
לְהוֹצִיא אֶת שִׁירַי מִבִּפְנִים אֶל הַחוּץ."

דּוֹ רֶה מִי בְּפַלְסֶט, בְּוִיבְּרַט מִי רֶה דּוֹם,
מָדָם קָרוֹלִין הִתְאַמְּנָה כָּל הַיּוֹם.
אֲבָל בְּקּוֹנְצֶרְט-הַסִּיּוּם מַה קָּרָה?
קָם כָּל הַקָּהָל וּבְזַעַם קָרָא:
"זוֹ לֹא זַמֶּרֶת, זוֹ פָּרָה!"

עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים קָרוֹלִינָה
וְדִמְעָה נָטְפָה עַל לֶחְיָהּ הַשְּׁחֹרָה;
נִגְּשָׁה הַמּוֹרָה: "אַל תִּבְכִּי, קָרוֹלִין,
לֹא כָּל אִישׁ בָּעוֹלָם הוּא זַמַּר אוֹפֶּרָה."

חָזְרָה הַפָּרָה לִכְפָרָהּ בָּרֶגֶל,
אֶל כָּל חַבְרוֹתֶיהָ, כְּמוֹ כְּלוּם לֹא קָרָה.
אַךְ לִפְעָמִים, בַּלֵּילוֹת, אִם תַּקְשִׁיבוּ,
כְּשֶׁהָעוֹלָם מִתְעַטֵּף אֲפֵלָה,
מָדָם קָרוֹלִינָה בְּלֵב הֶחָצֵר
נוֹתֶנֶת בְּשִׁיר אֶת קוֹלָהּ
בְּוִיבְּרַט, בְּפַלְסֶט, תִּשְׁמְעוּ, אֲנָשִׁים,
אֵיךְ מָדָם אֶת שִׁירֶיהָ תּוֹצִיא לַחָפְשִׁי.

מִתוֹךְ: הַפָּרָה שֶׁרָצְתָה לִהְיוֹת זַמֶּרֶת

(הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם)

שאלו:

שאלות שקשורות לשיר עצמו:

מה הפרה רצתה להיות?

מה עשתה הפרה כדי להגשים את החלום שלה?

(החליפה את שמה, חבשה כובע, התאמנה בשירה, לקחה שיעורים אצל מורה לפיתוח קול)

מה אמר התרנגול לפרה?

האם הפרה שמעה בקולו? למה?

מה עשתה הפרה לאחר הקונצרט? (בכתה כי הייתה מאוכזבת. חזרה לכפר, ועכשיו היא שרה בכל פעם שמתחשק לה לשיר)

הפנו את תשומת לב הילדים – אם הפרה תמשיך להתאמן, האם היא תהיה זמרת?

נושא שיחה נוסף:

בעידן של "כוכב נולד", "דה וויס" ותכניות ריאליטי נוספות שמייצרות כוכבים בִּן לילה, ועם זאת כל כך הרבה "נופלים" בדרך ל"הגשמה עצמית", חשוב לדון בשאלה מה זה אומר עליהם? האם הם "לוזרים"? ובעיקר, איך מתמודדים עם תחושת אי-ההצלחה, ואיך ניתן אפילו לצמוח ממנה? כדי לפשט את הנושא לילדים הצעירים, אפשר לדון בו בעזרת השאלות הבאות:

שאלו:

אם אתם הייתם רוצים להיות זמרים, מה הייתם עושים?

כדאי לקיים שיחה על דברים שאני רוצה ונראה לי שמתאימים לי, ועל דברים שאני רוצה אבל אולי לא מתאימים לי. איך נדע מה מתאים לנו ומה לא?

כדאי לשוחח גם על האכזבה וההתמודדות אתה? מה אני עושה כשאני לא מצליח להיות מה שאני רוצה?

תוכלו לתת דוגמה פשוטה: רציתי להיות כדורסלן, וניסיתי, אבל התברר שאני נמוך/לא רץ מהר מספיק/לא קולע מספיק סלים וכו'.

משחק:

פזרו על הרצפה כרטיסיות המתארות פעילויות שונות של ילדים.

הילדים יסתובבו בחדר ויבחרו כרטיסייה שמתואר בה פעילות שהיו רוצים להתייחס אליה.

הילדים יבחרו כרטיסייה עם תמונה ויסבירו מדוע בחרו בה, באיזו פעילות היו רוצים להשתתף ומה אפשר/כדאי לעשות כדי שזה יקרה?

פעילות לסיום –

סיימו את הפעילות בציור – "החלום האישי שלי". כל ילד יצייר את החלום שלו ויציג אותו בפני הקבוצה.

מידע נוסף למורים – נורית זרחי

נורית זרחי היא מן הסופרות הפוריות והבולטות בישראל בתחום ספרות הילדים. היא כותבת בעיקר לילדים אך גם למבוגרים.

נורית זרחי נולדה בשנת 1941 בירושלים. בהיותה בת שש נפטר אביה, הסופר ישראל זרחי, והיא עברה עם אמה ועם אחותה לגור בקיבוץ גבע.

כבר בילדותה הרבתה לכתוב. עד היום פרסמה למעלה מ-100 ספרי שירה, פרוזה ומסות וזכתה בפרסים ספרותיים יוקרתיים, ביניהם: פרס היצירה מטעם ראש הממשלה, פרס אקו"ם לספרות ילדים, פרס אנדרסן, פרס זאב ופרס ביאליק.

כיום נורית זרחי מתגוררת בתל-אביב ומדריכה מבוגרים הכותבים לילדים.

על ספרה ילדת חוץ קיבלה את פרס יציב בשנת 1978.

ספרים נוספים שכתבה: אביגיל מהר המלכים, זכרונות מן השרוול, הילדה רובין הוד, וולפיניאה מומי בלום, חוש העסקים שלי.

על-פי: אתר האינטרנט כנפיים

באופק

אפשר לספר לילדים על נורית זרחי ולתלות את תמונתה בלוח תוכן.

לחצו להמשך קריאה
הקטן