רקע

פרק זה מתאר את ההתנהגות של אנשי ממלכת ישראל בתקופת אחז, מלך יהודה: הם חוטאים, בונים במות, עובדים אלילים ומכעיסים את ה'. וכאשר מנסים להוכיח אותם ולומר להם דברי מוסר – הם אינם מוכנים להקשיב: "וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם". הם עקשנים, סרבנים ונוקשים. הם ממאנים לשמוע ואינם מוכנים להשתנות, כפי שאלוהים דורש מהם.

במקומות רבים במקרא נאמר על עם ישראל שהוא עם קשה עורף (למשל: שמות לג, ג; ירמיהו יז, כג; נחמיה ט, טז). בדרך כלל, האמירה היא שלילית וביקורתית, ומתייחסת לסירוב של העם לשמוע ולקבל את דבר האלוהים ולהשתנות לטובה.

אבל…

* האם קְשִׁי עוֹרֶף הוא תמיד רע?

* האם בחייו של הפרט יש לפעמים יתרון לתכונה הזאת?

מטרות

1. להכיר את הניב: וַיַּקְשׁוּ אֶת עוֹרְפָּם.

2. לבחון את התכונה קַשְׁיוּת עוֹרֶף ביחס לפרט, ולבדוק האם מבחינת הפרט יש לה גם היבטים חיוביים.

הנחיות

1. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים.

2. שלב ראשון: עבודה בקבוצות או בזוגות על המשמעות של הביטוי "קְשִׁי עוֹרֶף"

    א. חיבור הצגת פנטומימה קצרה – כל קבוצה תחבר הצגת פנטומימה קצרה על הביטוי: קְשִׁי עוֹרֶף. ההצגה תהיה ללא מילים (פנטומימה), ומטרתה:  להמחיש את הקשר בין כל אחת משתי המילים של הביטוי (קָשֶׁה, עוֹרֶף) לבין משמעותו של כל הביטוי.

   ב. קבוצות שירצו בכך – יציגו את ההצגה שלהם במליאה.

3. שלב שני: עבודה בקבוצות על ההיבט החיובי של התכונה "קְשִׁי עוֹרֶף"

   א. חיבור אירוע – כל קבוצה תחבר אירוע על ההיבט החיובי של התכונה קְשִׁי עוֹרֶף.

   ב. במליאה – כל קבוצה תקרא בכיתה את האירוע שחיברה.

4. דיון במליאה – דונו בנקודות הבאות:

   א. האם קשיות העורף היא תמיד שלילית?

   ב. באילו מקרים היא חיובית?

   שימו לב: כאשר מדובר בעניין מוסרי, עקרוני, משהו שאנחנו מאמינים בו, יש מקום להתעקש ולא להתפשר! אך עלינו לבחון את הנושא שאנחנו מתעקשים עליו: האם יש מקום להתעקשות?

ג. כיצד נדע מתי חשוב להתעקש ולא לוותר, ומתי ראוי להתגמש?