הנחיות
סכסוכים ועימותים הם חלק מן השיח האנושי, אם כי חלק לא מוצלח…
כולנו יכולים לעצור סכסוכים רגע לפני שהם מסלימים לאלימות פיזית. ולמרות זאת, דומה שלא אחת אנו מאבדים שליטה על השתלשלות האירועים. זה, בדרך כלל, קורה, כשמישהו מתבטא בצורה פוגעת כלפי האחר, והאחר מגיב אף הוא בתוקפנות. ואז, בתוך סערת הרגשות, כל צד מוסיף עוד ביטויים אלימים משלו, והכעס הולך ומתלקח, עד להתפתחות של קטטה אלימה. במצבים כאלה איננו חושבים על מה שאנחנו אומרים, אלא מגיבים באופן אוטומטי.
בפעילות זאת נתמקד בזיהוי הפעולות, המסלימות את הסכסוך ובדרכים למנוע את ההסלמה. נעזור לתלמידים לנהל שיח ענייני, שיש בו שליטה במצב, וכך נמנע הסלמה ואיבוד שליטה.
אם כן, הנחת היסוד היא: כאשר משתתף או משתתפת בסכסוך משנים את הגישה שלהם לגישה חיובית יותר, לא תוקפת ומתגוננת, אלא מקשיבה ומתגמשת, האחרים מושפעים מכך, וגם הם תוקפים פחות ומתגוננים פחות. כך הסכסוך נרגע במקום להסלים, והעוצמה שלו פוחתת.
לכך אנו רוצים להביא את הילדים.
לפני המשחק
הסבירו לתלמידים:
• כאשר סכסוך נעשה קשה יותר – אנחנו אומרים שהוא מסלים ("עולה בסולם").
• הסלמה היא החרפה, החמרה, הידרדרות.
איך סכסוכים מסלימים?
סכסוכים רבים מסלימים. זה יכול להתחיל, למשל, כאשר ילד או ילדה אומרים משהו או עושים משהו, שקצת מרגיז אותנו; אנחנו עונים במשהו שירגיז אותם; הם מביעים זלזול; ואנחנו מכנים אותם בשמות גנאי. כך שני הצדדים מוסיפים שמן למדורה, והסכסוך מתלקח! ועוד לפני שאנחנו מבינים מה קורה – כולנו כועסים מאוד!
איך מונעים הסלמה של סכסוך?
המעורבים בסכסוך שמסלים, מרגישים כאילו הם מטפסים על סולם – ככל שאנחנו מטפסים גבוה יותר, קשה לנו יותר לרדת! למרבה המזל, כאשר אנו מבינים מה גורם להסלמת הסכסוך, אנו יכולים לרדת מן הסולם, לפני שהמצב מחמיר. אנו יכולים למנוע את ההסלמה, אם כולנו ניקח אחריות על מה שאנחנו אומרים, ועל האופן שאנו אומרים זאת.
להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק
1. לאחת קריאת האירוע אתה לא מבין בכדורגל! (סעיף 1 במשימה) שאלו את התלמידים:
א. איזה משפט, שאמרו עודד או יואב, התחיל את הסכסוך? מדוע?
ב. אילו דברים של עודד פגעו ביואב?
ג. אילו דברים של יואב פגעו בעודד?
ד. איך, לדעתכם, הרגישו יואב ועודד בשיחה שלהם? (כעס, עלבון)
ה. מה רצו יואב ועודד להשיג בשיחה שלהם? מה היו המטרות שלהם?
(בהתחלה הם רצו לשחק, אחר כך כל אחד רצה "להיות צודק" לגבי השחקן הטוב ביותר, ואז, אולי, כל אחד מהם רצה שהאחר ידבר אליו בכבוד.)
ו. האם יואב ועודד השיגו את מטרותיהם בשיחה שלהם?
(הַדגישו: הביטויים האלימים, שגרמו להסלמת הסכסוך, הכשילו את הילדים בהשגת מטרותיהם!)
2. במהלך מילוי הלוח בכרטיסיות (סעיפים 2 ו-3 במשימה), הַעמיקו את השיח:
א. בקשו מהתלמידים דוגמאות משלהם לכל סוג של ביטוי אלים.
(הַדגישו: ביטוי אלים יכול להיות גם לא-מילולי. למשל: בטון הדיבור ובשפת הגוף.)
ב. בקשו גם דוגמאות לתגובות חיוביות – שמפחיתות את עוצמת הסכסוך ומונעות את ההסלמה.
3. הסלמה של סכסוכים – רעיונות לנושאים לתרגול (לסעיף 4 במשימה):
א. אלה וסמדר, שתי בנות מהכיתה, רוצות לעשות מסיבה בביתן – באותו היום.
ב. ערן ואלון, שני תלמידים, משחקים יחד בהפסקה, ורבים על חוקי המשחק: ערן בטוח שאלון מרמה אותו ומפר את כללי המשחק; ואילו אלון בטוח שערן ממציא חוקי משחק משלו.
ג. אמיר ועידן, שני תלמידים, רבים על כדור: אמיר טוען שהכדור שלו, כי הוא הביא אותו מאולם ההתעמלות; ואילו עידן טוען שהכדור שלו, כי התור שלו כתוב ביומן של המורה.
ד. אופיר ודן, שני תלמידים, רוצים לשחק באותו התפקיד בהצגת בית-הספר.
ה. תמר מפריעה בשיעור, והמורה אפרת אומרת לה לצאת מן הכיתה.
| סוג הביטוי האלים |
דוגמאות מן האירוע
"אתה לא מבין בכדורגל!" |
דוגמאות נוספות |
| זלזול, בוז |
• "אני במקומך הייתי שותק!" |
• "ראיתי את המחברת שלך…, לפחות לצייר את יודעת…" |
| ציניות, עוקצנות |
• "מה היינו עושים בלעדיך…"
• "אני ממש רועד מפחד מהאח שלך, החנון הזה!" |
• "אתה כזה מתוק…" |
| לעג |
• "הרגליים שלך עקומות!" |
• "אתה נראה כמו קוף, ואימא שלך נראית כמו שימפנזה!" |
| ביקורת, האשמה |
• "בגללך הפסדנו את המשחק בשבוע שעבר!" |
• "אם היית סותם את הפה שלך, לא היינו מקבלים עונש!"
• "את תמיד מאחרת!" |
ציווי, דרישה
(לומר לזולת מה עליו לעשות) |
• "שתוק!"
• "שב בשקט!" |
• "אתה, תפסיק להתערב!" |
| שמות גנאי, קללות |
• "אידיוט!"
• "מפגר!" |
• "דפוק!" |
| אִיוּם |
• "אני אפוצץ אותך!" |
• "אם לא תיתני לי את האייפון שלך, אני אגיד לעידן שלא יזמין אותך למסיבה!" |
להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק
1. אפשרויות להעמיק את השיח הרגשי:
א. הרחבת הדיון לתחומי חיים נוספים – שאלו את התלמידים:
1. האם הייתם עדים או שותפים לסכסוך שהסלים? מה קרה? מה גרם לסכסוך, ומה גרם להסלמה שלו?
2. מה דעתכם: איך יכלו עודד ויואב למנוע את ההסלמה של הסכסוך, ולהשיג את מטרותיהם?
(הצעה: התלמידים ישכתבו את השיחה של עודד עם יואב בביטויים, המונעים את הסלמת הסכסוך.)
שימו לב:
כדאי להדגיש: בעוד שתגובות תוקפניות מסלימות את הסכסוך, תגובות ויתור אמנם מרגיעות לטווח קצר, אך הן יוצרות כעס ועלבון לטווח ארוך (כלומר: הן אינן פותרות את הסכסוך).
תגובות אסרטיביות הן המומלצות לפתרון סכסוכים:
א. אמרו את דעתכם, בלי לוותר, בלי לתקוף ובלי להתלהם.
ב. דברו באופן ישיר וגלוי.
ג. העבירו את המסר, אך גם הקשיבו בכבוד למסרים של אחרים.
ב. אתם הדוגמה – השתמשו בחשיפה אישית
שתפו את הילדים בחוויה של סכסוך, שהסתבכתם בו בתחילתו, והוא התחיל להסלים, ואז הִתְעַשַׁתֶם והצלחתם, ברגע האחרון, או תוך זמן קצר, להגיב בצורה, שהרגיעה את הסכסוך…
בחרו מראש "סכסוך בטוח", שלא תהיה בו חשיפה רבה מדי, אבל שהמסר יעבור.
דוגמה: אנשי שירות דיברו אליכם בגסות, והתחלתם להתעמת אתם ו'להעמיד אותם במקום', אך, בסופו של דבר, התאפקתם, ואמרתם משהו אחר, אסרטיבי.
ג. 'כאן ועכשיו' כהזדמנות להעמקת השיח
כדאי להביא דוגמה מחיי היום יום שלכם של סכסוך בין מורה לתלמיד/ה. למשל, תלמיד או תלמידה מפריעים בשיעור, המורה מבקש/ת מהם להפסיק, והם מתחצפים.
שימוש בדוגמה כזאת במפגש שלכם מעיד על הביטחון שאתם, המורים, חשים, באופן שמאפשר לכם לחקור סכסוך כזה, שהוא רלוונטי לחיי היום יום של כל בני הקבוצה.
2. הרחבה: הציעו לתלמידים להיכנס לפעילות המתוקשבת הסלמה של סכסוכים.
