רקע

1 באפריל הוא "יום השוטים", וביום זה נוהגים לבצע 'מתיחות'. מקור המנהג לא ברור, ויש השערות שונות. ייתכן שיש לו קשר למזג האוויר ההפכפך ולשינויים המאפיינים את עונת האביב, הגורמים לנו להתנהגות שובבה ולא-צפויה. אבל, כידוע לכם, 'מתיחות', גם אם כוונתנו רק ליהנות מהן ולצחוק, עלולות להביא גם לתוצאות הפוכות – כעס, עלבון, השפלה.

בפעילות זאת נקרא סיפור על 'מתיחה*' אחת לא מוצלחת כזאת, וננסה לגבש לעצמנו דרכים להימנע מ'מתיחות' לא מוצלחות.

* מְתִיחָה <סלנג> – שקר מכוון שאומרים כדי לרמות מישהו ו'לעבוד עליו' (לשם הנאה או בידור) (על-פי: רב-מילים).

מטרות

א. חינוך חברתי – מתי 'מתיחה' מצחיקה ומהנה, ומתי היא רעה ומסוכנת?
ב. מעגל השנה – היכרות עם המנהג 'למתוח' אנשים ב"יום השוטים" – 1 באפריל.

הנחיות

• קראו את הסיפור עם התלמידים, ותנו להם זמן להשיב על השאלות שאחרי  הסיפור.
• את התרגיל תוכלו לעשות באופן יחידני, בקבוצות או במליאת הכיתה.

א. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים.
ב. משך הזמן למילוי הדף לתלמידים: כ-20 דקות

דיון בכיתה בעקבות מילוי הדפים –  היעזרו בשאלות הבאות:

ספרו על מקרים ש'מתחו' אתכם או ש'מתחו' אחרים.
האם זה היה מוצלח או לא כל כך?
האם מישהו נפגע מן 'המתיחה'?

ג. שוחחו עם התלמידים על דרכים להימנע מ'מתיחות' שפוגעות:

הלל הזקן אמר: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך " (שבת ל"א ע"א). – אמנם הכלל הזה לא תמיד עוזר, כי תיתכן

'מתיחה' שאתכם היא תצחיק, אך באחרים היא תפגע. אבל הכלל הזה יכול לעזור.
כדאי 'למתוח' רק ילדים שאתם מכירים היטב, ורק אם ברור לכם שהם לא ייפגעו מן 'המתיחה' שלכם.
… ואם אחרי כל המאמצים האלה מתברר שעשיתם טעות – חשוב מאד להתנצל!

ד. שוחחו על תכנית הטלוויזיה "פספוסים":

1. האם ה'מתיחות' בתכנית תמיד מוצלחות בעיניכם?
2. האם העובדה שהתכנית משודרת בטלוויזיה לצופים רבים – משנה משהו?

מידע נוסף למורים

בשנת 1981 זכתה קבוצת הכדורסל "מכבי תל-אביב" בתואר אלופת אירופה. ב-1 באפריל באותה השנה הודיעו בחדשות ברדיו ("קול ישראל"), שהתואר של הקבוצה נפסל, כי אוהדים שלה נכנסו אל רחבת המגרש לפני שהסתיים המשחק, ולכן יש לקיים משחק חוזר.
מובן, שאנשים רבים האמינו לידיעה הזאת בחדשות, וקמה צעקה גדולה. מאוחר יותר הבהירו ב"קול ישראל" שהייתה זאת 'מתיחה' של 1 באפריל.

 100 המתיחות הידועות ביותר