מטרות

המטרה של אמירת "לא" לפי התבנית היא להמשיך את השיח (ולא להפסיק אותו).

הנחיות

רקע

כשאנחנו אומרים "לא", אנחנו, למעשה, מציבים גבול: מצהירים על עמדתנו וגם מתנגדים לעמדה, לבקשה או לדרישה של אחרים. לרובנו המשימה אינה פשוטה, ובייחוד כשאנו רוצים להגיד "לא" לחבר או לחברה. במקרה כזה אנו חוששים לריב, להכעיס או לאכזב, ואולי אף חוששים שלא יאהבו אותנו. מבחינה זאת ה"לא" עלול לקלקל הרמוניה במערכת היחסים.
החשש הזה עלול לגרום לנו לעשות משהו, שאנחנו מתנגדים לו. על מנת לא להרגיש "רעים" או "אשמים", יש שמוכנים לעשות ויתורים גדולים על עקרונות חשובים להם. אולם במקרים רבים יש לכך מחיר: בטווח הארוך אנחנו עלולים לכעוס על עצמנו וגם על מי שגרם/ה לנו לנהוג בניגוד לרצוננו. אם הדבר חוזר, הכעס הזה יצטבר בתוכנו, ובמצב של חוסר שליטה הוא יתפרץ ויגרום למה שכל כך רצינו להימנע ממנו – קלקול היחסים. פעילות זאת מעודדת את התלמידים לעמוד על שלהם באסרטיביות מבלי לקלקל את מערכות היחסים עם החברים. היא עוסקת בשאלה: "כיצד ניתן להגיד 'לא' באופן ברור ומוחלט, אך גם מכבד עבור שני הצדדים?". הפעילות עוסקת באמירת "לא" בחיי היומיום כחלק ממערכות יחסים חבריות, ולא במצבים קיצוניים (כגון: אלימות, ונדליזם, חרם חברתי), שברור שיש להוקיע.

לפני המשחק

א. מומלץ לבצע פעילות זאת אחרי המשחק ה"כן" שמאחורי ה"לא".
ב. שאלו:
1. האם קרה לכם שלא הסכמתם לעשות משהו שמישהו ביקש מכם, או שמישהו אחר לא הסכים לעשות משהו, שאתם ביקשתם?
2. איך אי ההסכמה השפיעה על מערכת היחסים שלכם?
ג. הסבירו:
קורה לנו שאנחנו חוששים להגיד "לא", כי אנחנו מפחדים שאחרים יכעסו עלינו, ינטרו לנו טינה, ואולי אפילו ינתקו את הקשר אתנו. אבל חשוב מאוד שנדע להגיד "לא", כשמשהו לא מתאים לנו. אם נגיד "כן" רק כדי לרצות אחרים, בסופו של דבר הדבר עלול לגרום לנו לכעוס על עצמנו. היום נתרגל איך אומרים "לא" בדרך שמכבדת את עצמנו ואת האחרים.
ד. סיעור מוחות – בקשו מהתלמידים להציע טיפים לאמירת "לא". בקשו מהם לחשוב מה הם יכולים להגיד לאחרים או לעצמם, כך שיוכלו גם לעמוד על שלהם וגם לכבד את האחר.
הציעו להם גם את הטיפים האלה:
1. דעו את עצמכם – תחילה חשוב להבין מה אנחנו מרגישים או חושבים: האם אנחנו רוצים להיענות להצעה שקיבלנו או לא? יש אנשים שזקוקים לזמן כדי להבין שהם רוצים לסרב, או שהם מבינים זאת רק כאשר הם נמצאים לבד, בלי לחץ.
2. קחו את הזמן – מה נוכל לעשות אם אנו זקוקים לזמן, כדי להבין איך אנו רוצים להגיב? – נוכל להגיד, למשל: "אני צריך/ה לחשוב על זה. אתן לך תשובה אחר כך." אם זיהיתם שאתם מרגישים לא בנוח, השתדלו להימנע מלהגיב באופן מידי, קחו זמן לחשוב ולתכנן את התגובה שלכם.
3. זכרו שכעס לא חייב להוביל לריב – גם בחברות אמתית לא חייבים להסכים על כל דבר ולעשות הכול ביחד. חברות היא מערכת יחסים בין שני אנשים שונים ונפרדים, שאמנם יש להם הרבה מהמשותף, אך הם אינם אנשים זהים.
ה. הדגימו את המשחק: קחו קלף אירוע, ואמרו לתלמיד/ה שיושב/ת לימינכם את המשפט המבטא סירוב באמצעות התבנית הזאת:
משפט "לא" הקשר אתך/ם חשוב לי מאוד, והייתי רוצה למצוא דרך ששנינו (ששתינו) נרגיש נוח.
כרגע אני לא מצליח/ה להגיד "כן" מהלב, ולא הייתי רוצה להגיד "כן" רק משום שצריך.
איך את/ה מרגיש/ה עם זה שאני אומר/ת לך במקרה הזה "לא"?
ו. הדגישו: המטרה של אמירת "לא" לפי התבנית היא להמשיך את השיח (ולא להפסיק אותו).

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

א. שאלות לדיון
לאחר שכל תלמיד ותלמידה תרגלו אמירת "לא", שאלו:
1. איך הרגשתם, כשאמרתם "לא" לפי התבנית?
2. מה דעתכם: האם לאחר הסירוב החברים, שסירבתם להם, יישארו חברים שלכם?
3. איך הייתם מגיבים במצב הפוך (אם היו מסרבים לכם)?
4. האם קרה לכם פעם מקרה דומה? מה אמרתם?

ב. "כאן ועכשיו" כהזדמנות להעמקת השיח
בדקו באיזו מידה אתם נדרשים להציב גבולות במהלך הפעילות (למשל, כאשר התלמידים מבקשים מכם דבר, שאינכם יכולים להיענות לו, או במקרה של בעיית משמעת). שימו לב לרגשות שעולים בכם (כעס? עלבון? חשש?), וכן לתגובה האוטומטית, שאתם עומדים לנקוט (התעלמות? ענישה?). במצב כזה עצרו, חשבו ונסו להגיב לפי התבנית לאמירת "לא". בדקו אם התבנית הזאת מתאימה לכם, וכיצד היא עשויה להועיל לכם.

ג. אתם הדוגמה – השתמשו בחשיפה אישית
רצוי וכדאי ללוות את הפעילות בדוגמאות מחייכם הפרטיים. חשיפה לדילמות האישיות שלכם תיצור בכיתה אווירה קרובה ואישית יותר. כמובן, כדאי שתחשבו מראש על הדוגמאות, כך שהתלמידים יבינו שגם לכם יש קשיים והתמודדויות, אך הן לא יחשפו אתכם באופן מוגזם.

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

א. שאלו:
1. איך הרגשתם במהלך הפעילות?
2. האם גיליתם על עצמכם דבר חדש?
3. האם התבנית לאמירת "לא", שתרגלנו, תוכל להועיל לכם בחייכם האישיים? האם אתם חושבים שתשתמשו בה?

ב. סיפורים אישיים:
1. בקשו ממתנדבים (רק אם הם מרגישים בנוח) לספר על מקרה, שהם רצו לומר "לא", אך לא עשו כך, או שאמרו "לא", ושילמו על כך מחיר כלשהו.
2. בקשו ממתנדבים (רק אם הם מרגישים בנוח) לספר על דילמות עדכניות מחיי היום יום שלהם בנושא: האם לומר "כן" או "לא", ואיך לסרב.