על הסרט

יונה קנינו, מנהלת בית-הספר קול יעקב בירוחם, וארז אוחיון, סגנה, רצו להראות לתלמידים ולמורים את המציאות של המנקות, שעובדות בבית-הספר אחרי שעות הלימודים. לשם כך ראיין אותן ארז אוחיון וצילם זאת במצלמת וידאו.
אחרי שצפו בסרטון, הבינו התלמידים והמורים עד כמה קשה העבודה של המנקות. הם גם ראו שהם משאירים לכלוך רב מאוד בתום יום הלימודים. התברר להם שעבודת הניקיון פוגעת בילדיהם של המנקות: אם הלכלוך רב, הן מגיעות הביתה מאוחר, אחרי שילדיהן כבר נרדמו. התלמידים והמורים הבינו שבכוחם להקל על המנקות ולקצר את שעות עבודתן הקשה.
הסרטון הוקרן לכל כיתה והשפיע מאוד על התלמידים. הם הבינו שחשוב להרים את הכיסאות, לנקות את השולחנות ולזרוק את הלכלוך לפח. הם התנדבו לנקות את הכיתה בסוף השעה האחרונה.
בבית-הספר הבינו: המציאות של עובדי הניקיון (וגם של המאבטחים) קשה מאוד – גם מבחינת העבודה הקשה וגם מבחינת שכרם הנמוך מאוד. רק כאשר יודעים זאת ומבינים זאת, אפשר לעזור לעובדים האלה, לשמור על כבודם. הסרטון מעורר את המודעות של הצופים בו לכבוד האדם ולערכים חשובים, כגון: אמפתיה והתחשבות בזולת.

משתתפים: ארז אוחיון והמנקות בבית-הספר קול יעקב, ירוחם
בימוי: ארז אוחיון
הפקה: ארז אוחיון
עריכת תסריט: אהוד עדני
בעלי זכויות: בית-הספר קול יעקב, ירוחם

מטרות

נקודות למחשבה:

כאמור, הסרטון, צולם בבית-הספר, שהוא מוכר לתלמידים ולמורים. באמצעותו הם יכולים לראות מה קורה במקום, כאשר הם אינם בבית-הספר וכיצד הם משפיעים על המציאות הזאת ואף יכולים לשפר אותה.
הסרט מעורר את המודעות לערך כבוד האדם ולערכים החשובים: אמפתיה והתחשבות בזולת.

הנחיות

שאלות לדיון

1. האם התלמידים אכן משפיעים על העבודה הקשה של המנקות בבית-הספר?
2. כיצד התלמידים יכולים להקל על עבודתן הקשה של המנקות בבית-הספר?
3. כיצד אנחנו, התלמידים, יכולים להתייחס בכבוד אל העובדים בבית-הספר?