רקע

מפגשים בין-תרבותיים הם ממהותה של החברה הישראלית. מכיוון שלמערכת החינוך יש תפקיד מרכזי ביצירת אקלים של קבלה ושל סובלנות בחברה, בהפעלה זאת ניסינו לתרום, ולו מעט, לחיפושים אחר שביל הזהב בתהליך המורכב המתרחש במפגש הבין-תרבותי.

חינוך לרב-תרבותיות הוא חינוך להכרה בלגיטימיות של דפוסי תרבות שונים ולנכונות להיפתח אליהם ולכבד אותם.

ההפעלה מתבססת על המודל של פרופסור חיים וורצל (1988): מאתנוצנטריות לרב-תרבותיות, המובא בספרו: Toward Multiculturalism, המתאר רכישת גישה רב-תרבותית בשבעה שלבים.
(הרחבה על המודל ראו בהפעלה אודיסיאה רב-תרבותית).

הפעלה זאת עוסקת בשלב השלישי מתוך שבעת השלבים. שלב זה נקרא: קונפליקט בין-תרבותי.

מהו קונפליקט בין-תרבותי?
כידוע, דפוסי תרבות שונים יכולים להתנגש זה בזה. מפגש בין שתי תפיסות עולם אתנוצנטריות יוצר קונפליקט וקיטוב בין הצדדים: "אנחנו" לעומת "הם". התגובות לקונפליקט לובשות פנים מגוונות ושונות, כגון: התנגדות, התכחשות לתרבות האחרת, התבדלות, השמצה, התנשאות ואלימות.
הקונפליקט הבין-תרבותי: שורשים ודרכי ביטוי

דוגמה להתנגשות בין שתי תפיסות עולם אתנוצנטריות היא קונפליקט הנוצר מתוך רגש התנשאות. כאן קבוצה אחת תובעת שליטה על אחרת מתוך תפיסת עולם הרואה את הקבוצות התרבותיות כמסודרות בסדר מדרגי (היררכי) ואת המיקום שלה – בראש הסולם.

קונפליקט בין-תרבותי יכול להיות גם תוצר של גורמים אחרים. למשל:

א. במפגש הבין-תרבותי עם ה"חדש", הבלתי נודע, יש יסוד מאיים על הפרט. בניגוד למוכר (המשרה ביטחון ויציבות),
החדש, הבלתי נודע, מאיים ומעורר חששות. הוא משנה את המאזן הקבוע והידוע של הדברים ומצריך היערכות שונה
ועדכון של תמונת המציאות, כלומר – נדרש שינוי. מצב זה עלול לעורר התנגדות.

ב. ההתאגדות לקבוצת השייכות, הנבדלת והנפרדת מקבוצה אחרת, עשויה לחזק את ה"אגו" של חברי הקבוצה, על דרך
השלילה, ולגבש ביתר שאת את זהותם החברתית הייחודית. אחד הביטויים לכך הוא דחיית כל פרט שאינו משתייך
לקבוצה, ולעתים – באלימות.

ג. רגש נחיתות – תחושות תסכול וייאוש עקב שפל כלכלי או מעמד חברתי נחות עלולות למצוא פורקן בהתייחסות אלימה
אל האחר – פיזית ומילולית.

ד. תחרות על מקורות פרנסה – מצב זה עלול לפגוע במעמד הפרט, והתגובות שלו לכך יכולות להתבטא בתוקפנות כלפי
הגורם המתחרה.

את דיוננו בקונפליקט הבין-תרבותי נמקד בשימוש בסטריאוטיפים, בדעות קדומות ובדה-הומניזציה.

קונפליקט בין-תרבותי – סטריאוטיפים, דעות קדומות ודה-הומניזציה

סכמות חברתיות בגיל מוקדם:
שלושת המושגים סטריאוטיפים, דעות קדומות ודה-הומניזציה הם בין הסכֵמות החברתיות שאנו מאמצים בגיל מוקדם במהלך למידת יסודות התרבות. בגיל זה לפרט אין יכולת קוגניטיבית-ביקורתית לגבש דעה משלו, והוא נוטה לסווג את הדברים במונחים של "שחור-לבן".

הסכמות החברתיות חוסכות לפרט את המאמץ ההכרתי, שנדרש לבדיקת כל דבר ודבר בחייו. הן עוזרות לו להרכיב מערכת ציפיות "ריאליות" מן הקבוצה או מן הפרט המייצג אותה (גיבוש אב-טיפוס) ומקנות לו הרגשת ביטחון מסוימת.

הבעיה היא שגיבוש הסכמה נעשה בתהליכי הכללה, וההכללה יכולה להיות מסוכנת. התייחסות אל הקבוצה מפחיתה מן הפרט את תחושת האחריות שלו ומטשטשת את ייחודו ואף את אנושיותו.

נסביר כאן את שלושת המושגים (הסכמות החברתיות) האלה:
א. סטריאוטיפים
ב. דעות קדומות
ג. דה-הומניזציה

א. סטריאוטיפים

סטריאוטיפים הם אמונות ואפיונים המגדירים קבוצה. כאמור, יש כאן הכללה – דימוי כללי או אפיון כללי, לרוב פשטני, המבוסס על אמונה ולא על ידע, ואשר נחשב מאפיין של קבוצה מסוימת או מייצג אותה. סטריאוטיפ, כמו כל סכמה או אב-טיפוס, עשוי להיות שגוי או נכון.

דוגמה לסטריאוטיפ:

"היפנים חרוצים."

• האם הסטריאוטיפ הזה שגוי או נכון?

הערה:
המונח סטריאוטיפ שאול מתעשיית הדפוס: לוח מתכת המשמש תבנית העתקה של אותיות. מן הסטריאוטיפ מכינים העתקים רבים ומהדורות נוספות של ספרים, של עיתונים וכדומה.
המושג סטריאוטיפ פירושו: חזרה מדויקת על תבנית קבועה ובלתי משתנה.
ב. דעות קדומות

כאמור, כמו הסטריאוטיפים גם דעות קדומות הן תולדה של תהליכי הכללה שהפרט לומד בגיל מוקדם, וגם הן מבוססות על אמונות ולא על ידע. אך שלא כמו הסטריאוטיפ, דעה קדומה מבטאת עמדה שקרית כלפי הפרט. עמדה זאת נובעת מזיהויו כשייך לקבוצה מסוימת.

אם כן, דעה קדומה נסמכת על הכללה שקרית. אין לה ביסוס עובדתי, ופעמים רבות היא ניזונה מן השמועה.

דוגמה לדעה קדומה:
"…איך אשב אני חזיר, לבן בן לבנים מימי בראשית, בכפיפה אחת עם חתולה כושית!"

• מהי הדעה הקדומה כאן?

מקובל לחשוב כי דעות קדומות נוטות לעוות את המציאות לכיוון השלילי. בפעילות נציג גם דעות קדומות ה"מייפות" את המציאות.

ג. דה-הומניזציה

דה-הומניזציה היא עוד הכללה – התייחסות קולקטיבית אל הפרט, נטייה לסווג פרטים מכל קבוצה על סמך השתייכותם החברתית ולא על סמך היכרות אישית. התייחסות כזאת שוללת את התכונות האנושיות של הפרט, מטשטשת לחלוטין תווי פנים אישיים ואוטמת את הפרט מפני מעורבות אישית.

דוגמה לדה-הומניזציה:

"איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות, עם קוקייה מפקירה הבנים? כל בניה גדלו בקנים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים."

1. גולדברג, ל' (1972), דירה להשכיר.
2. שם.

מטרות

1. להדגים קונפליקט בין-תרבותי המתבטא בסטריאוטיפים ובדעות קדומות.
2. להביא להבנה שסטריאוטיפים ודעות קדומות מובילים להעדר תקשורת, לקונפליקט, לעוינות ולסכסוכים.
3. להביא להבנה שסטריאוטיפים ודעות קדומות הם תופעה אוניברסאלית שכל השותפים למפגש הבין-תרבותי עלולים
ללקות בה.
4. להמחיש תהליך של דה-הומניזציה במפגש בין-תרבותי: הפרט מוערך על-פי שייכותו לקבוצה ולא על-פי היכרות אישית.

הנחיות

לפניכם שתי פעילויות על היבטים שונים של סטריאוטיפים ושל דעות קדומות:

פעילות 1: אינעל בבור אילי ג'בהם – המערכון העולים מתוך הסרט לול.

פעילות 2: דירה להשכיר – סיפור מאת לאה גולדברג.

המערכון והסיפור הם הדגמות של קונפליקט בין-תרבותי המתבטא בדעות קדומות. שני הטקסטים מציגים דעות קדומות המעוותות את המציאות על דרך השלילה, אך בסיפור דירה להשכיר תפגשו גם את דמותה של היונה, שהדעות הקדומות שלה מעוותות את המציאות על דרך החיוב.

רציונל

במהלך התרגיל תיחשפו אל הנטייה האנושית החברתית ואל הנטייה האישית לאמץ דעות קדומות.

שני הטקסטים מדגימים קונפליקט בין-תרבותי המתבטא בשימוש בסטריאוטיפים ובדעות קדומות. הקונפליקט מתואר בהקצנה יתרה, והדבר מעיד על כוונת המחברים להדגיש, תוך כדי התבוננות במציאות מעמדה של ריחוק, את האבסורדיות של התופעה ולערער עליה.

הדגמה של אימוץ דעות קדומות במערכון (אינעל בבור אילי ג'בהם) – על דרך ההומור, ובסיפור (דירה להשכיר) – על דרך האלגוריה, יש בה כדי להקל את תחושת האשם שהפרט חש לנוכח ההכרה שגם הוא לוקה בנטייה להשתמש בסטריאוטיפים ובדעות קדומות. הכרה זאת היא תחילתו של תהליך למידה מתוך פתיחות וקבלה, שכן התמודדות בדרך ההומור והאלגוריה מאפשרת לפרט להכיר בחולשותיו ביתר קלות ובפחות כאב.

פעילות 1:

'אינעל בבור אילי ג'בהם' – המערכון העולים מתוך הסרט לול
שאלות לדיון:

1. קליטתם של עולים חדשים במערכון אינעל בבור אילי ג'בהם מעודד את ה"וותיקים" לאמץ דעות קדומות על ה"חדשים"
ולהפיץ אותן.

צפו במערכון ובדקו אילו דעות קדומות משתקפות בדברים אלה:

– דברי הערבים על העולים מרוסיה
– דברי הרוסים על העולים מפולין
– דברי הפולנים על העולים מתימן
– דברי התימנים על העולים מגרמניה (היקים)
– דברי היקים על העולים ממרוקו
– דברי המרוקנים על העולים מגרוזיה
2. מה "המקהלה" כולה מתריסה נגד עולים חדשים?

3. "…אנחנו פה סבלנו 40 שנה במעברות…". – כיצד העולים הוותיקים תופסים את עצמם בהשוואה לעולים החדשים?

4. מי שרק אתמול חווה את קשיי הקליטה וספג יחס עוין, מתייחס בעוינות כלפי עולים חדשים. כיצד אפשר להסביר תופעה
זאת?

5. איזו מציאות חברתית משתקפת במערכון?

6. המערכון נכתב לפני כ-20 שנה. האם, לדעתכם, הוא אקטואלי או תיאור של העבר? נמקו.

7. האם ההיכרות עם העולים החדשים נעשית דרך הפרט, האינדיבידואל, או דרך הפרט כמייצג קבוצה – כלומר, באמצעות
סטריאוטיפים? בתשובתכם התייחסו לדיאלוג המילולי, לשפת הגוף, לצורת הלבוש.

8. כתבו דיאלוג בין עולה ותיק/ה לבין עולה חדש/ה. תארו בו את הסיפור האישי של עלייתם לארץ: פרידה מנוף ילדות,
הינתקות מבני משפחה, תקוות לעתיד, הקמת משפחה בארץ המובטחת ועוד.

לאחר הכתיבה בדקו: אם ישולב דיאלוג כזה במערכון, האם ישתנה המסר שלו?

9. כיצד הופעתם הסטריאוטיפית של העולים החדשים משרתת את המסר של מחבר המערכון?

10. בתוך הבדלנות והקיטוב שהמערכון מבטא, אפשר להבחין גם בתהליך של איחוד, מעין כור היתוך שנוצר באופן טבעי.
הסבירו.

א. על-פי המערכון, כיצד זהות משותפת לקבוצה רב-תרבותית נוצרת?

ב. הסבירו את הצטרפותם של שני העולים מגרוזיה למעגל המחרפים, ואת דבריהם: "איפה היית ב-14, 28, 32, 48, 47,
67?"

11. מה משמעות השימוש בקללה: 'אינעל בבור אילי ג'בהם' ('תקולל האנייה שהביאה אותם') תחילה בפי הערבים, ואחר
כך – בפי העולים הוותיקים?

12. האם המערכון מעליב, מצחיק, משעשע, מרגיז? אחר? נמקו.

13. דעות קדומות הנובעות מן השסע העדתי בישראל טעונות "חומר נפץ". כיצד כוחן ההרסני מנוטרל במערכון?
פעילות 2:
דירה להשכיר / לאה גולדברג
השכנים בבית אינם טובים בעיני רוב המבקשים לשכור דירה במגדל של חמש הקומות.

1. כתבו רשימה של הערות השוכרים לגבי השכנים הדרים במגדל, והסבירו ממה דעתם השלילית על כל אחד מהשכנים
נובעת.

2. מה משותף לגישתם של המבקשים לשכור דירה כלפי האחר? מה משותף לגישתם של דיירי הבית כלפי האחר? ממה,
לדעתכם, הבדל זה נובע?

3. איך השכנים נראים בעיני היונה? ואיך הם נראים בעיני הנמלה, הארנבת, החזיר והזמיר? מה הם ההבדלים?

4. מן הפתיחה לסיפור אפשר ללמוד על תפיסתו של המספר את השכנים בבית.
במה עמדתו שונה מזאת של המבקשים לשכור דירה במגדל, לרבות היונה?

5. מה דעתכם: איזו תפיסה – של המספר, של המבקרים, של היונה – מבטיחה יחסי שכנות בריאים בעתיד? נמקו.

6. במערכון אינעל בבור אילי ג'בהם הן הקולטים והן הנקלטים מצטיירים כאנשים בעלי דעות קדומות סגורים תרבותית.
בסיפור דירה להשכיר השכנים מגלים פתיחות רבה, ואילו המבקשים לשכור דירה מצטיירים כבעלי סגירות תרבותית.
דרגו את עמדותיהם השונות בעזרת מודל וורצל. ממה, לדעתכם, ההבדלים בגישתם כלפי האחר נובעים?

מכון מופ"ת הוא בית-ספר למחקר ולפיתוח של תכניות להכשרת עובדי הוראה במכללות.

טלפון לקבלת מידע וייעוץ: 03-6901441

כתובת אתר האינטרנט:
https://www.mofet.macam.ac.il/