תוכן
"למידה חברתית-רגשית היא התהליך שבאמצעותו רוכשים ומשתמשים ביעילות בידע, בכישורים, בעמדות ובמיומנויות הנדרשים כדי להתמודד עם אתגרי היומיום, ולהתפתח כאנשים סקרנים, בעלי יכולת להבין את רגשותיהם שלהם ואת רגשותיהם של אחרים, לקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים, לפעול מתוך מוטיבציה פנימית, להפגין גמישות מחשבתית, יכולת התמדה, ויסות רגשי והתנהגותי ולקבל החלטות אחראיות". ( CASEL’S SEL FRAMEWORK מה זה SEL)
מדוע צריך למידה חברתית-רגשית?
על רקע השינויים החברתיים, התרבותיים והכלכליים המתחוללים בעולם – הדמוקרטיזציה של מערכת החינוך, השונות הרבה בין התלמידים, שינויים בחלוקת תפקידים ואחריות בין מערכת החינוך, המשפחה והקהילה, התפתחויות בעולם העבודה והתעסוקה ועל בסיס הידע הרב-תחומי בנוגע לתהליכי למידה – תחומי הקוגניציה, הרגש והחברה, חלה עלייה דרמטית בעיסוק בלמידה חברתית-רגשית. גם העיסוק הרב במה שמכונה "מיומנויות המאה ה-21" העלה למודעות את הצורך הדחוף בטיפוחן של מיומנויות חברתיות ורגשיות להכנתם של ילדים לעולם התעסוקה והחברה של המאה ה-21.
חמישה אשכולות של מיומנויות למידה חברתית-רגשית
מיומנויות רגשיות-חברתיות באות לידי ביטוי ביכולת לתאם בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית, השגת מטרות ושגשוג במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות. המודל של CASEL ממיין מיומנויות אלו לחמישה תחומים/אשכולות מרכזיים, הכוללים: מיומנויות, עמדות וכישורים תוך-אישיים (מודעות עצמית וניהול עצמי), בינאישיים (מודעות חברתית ומיומנויות בינאישיות) וקבלת החלטות אחראית ואתית במצבים אישיים וחברתיים (קבלת החלטות אחראית). (CASEL’S SEL FRAMEWORK, מה זה SEL)
בכל אחד מחמשת האשכולות נמנות מיומנויות שונות:
מודעות עצמית
היכולת של אדם להבין את הרגשות, המחשבות והערכים שלו עצמו, ואת האופן שבו הם משפיעים על התנהגותו בהקשרים שונים; בכלל זה יכולתו להכיר בחזקותיו וחולשותיו מתוך תחושת מטרה ברורה וביטחון עצמי.
– זיהוי רגשות
– זהות/תפיסה עצמית
– זיהוי חזקות וחולשות
– תחושת ביטחון עצמי
– מסוגלות עצמית
– תודעה של צמיחה והתפתחות
– תחושת משמעות ומטרה
ניהול עצמי
יכולתו של אדם לנהל את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו בצורה אפקטיבית במצבים שונים, להשיג את מטרותיו ולהגשים את שאיפותיו.
ניהול עצמי כולל שליטה בדחפים, התמודדות יעילה עם עקות (סטרס) והיכולת להיות מונע ולהניע אחרים להגשים מטרות אישיות וקבוצתיות.
– שליטה בדחפים
– ניהול לחצים
– משמעת עצמית
– מוטיבציה אישית
– התמדה
– הצבת מטרות
– מיומנויות התארגנות
– ניהול זמן
קבלת החלטות אחראית
היכולת לקבל החלטות מתוך אכפתיות וחיוביות ביחס להתנהגויות אישיות ואינטראקציות חברתיות במצבים שונים ומגוונים.
בכלל זה היכולת להתחשב בסטנדרטים אתיים, לשמור על ביטחון ומוגנות ולהביא בחשבון את היתרונות ואת ההשלכות של פעולות שונות והשפעתן על רווחה אישית, חברתית וקולקטיבית של הסובבים.
– ניתוח מצבים
– פתרון בעיות
– הערכה
– רפלקציה
– אחריות אתית
– סקרנות
– פתיחות
– חשיבה ביקורתית
מודעות חברתית
היכולת להבין את נקודות המבט של אחרים, בכלל זה אחרים מתרבויות, נסיבות והקשרים שונים, לגלות אמפתיה כלפיהם, ולהבין נורמות שונות של התנהגות בהקשרים היסטוריים ותרבותיים שונים. בכלל זה היכולת לחוש חמלה כלפי אחרים, ולהבין נורמות התנהגות היסטוריות וחברתיות שונות במצבים והקשרים שונים.
– התבוננות מנקודות מבט שונות
– אמפתיה
– דאגה ואכפתיות
– קבלת שונות/גיוון
– כבוד לאחר
– הכרת תודה
– זיהוי נורמות חברתיות, גם כאלה שאינן הוגנות
– הבנת ההשפעות של ארגונים/מערכות על התנהגות
מיומנויות בינאישיות
היכולת לבסס ולקיים מערכות יחסים בריאות ותומכות עם אחרים ולנווט בהצלחה במצבים מגוונים למול יחידים וקבוצות שונים. ובכלל זה, היכולת לתקשר באופן בהיר, לפתח מערכות יחסים חיוביות, לנהל קונפליקטים ביעילות, להיאבק למען זכויותיהם של אחרים ולדעת להציע עזרה או לבקש אותה כאשר יש בכך צורך.
– תקשורת
– מעורבות רגשית
– בניית מערכות יחסים
– עבודה בשיתוף פעולה
– פתרון קונפליקטים
– חיפוש אחר עזרה/מתן עזרה
(מתוך: https://casel.org/wp-content/uploads/2020/12/CASEL-SEL-Framework-11.2020.pdf)
איך מקנים/מטפחים מיומנויות רגשיות-חברתיות?
ועדת מומחים שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הובילה תהליך למידה מקיף בנושא טיפוח מיומנויות חברתיות-רגשיות במערכת החינוך. הוועדה קבעה כי "הקנייה וטיפוח של למידה רגשית־חברתית איננה עוד רפורמה אלא מהלך עמוק, נרחב ויסודי של שינוי תרבותי וארגוני ואימוץ של דרך חיים. מהלך זה צריך להתרחש בכלל המערכת החינוכית ולכלול את התנהגות המורים בבית הספר בכלל ובכיתה בפרט ואת הסביבה החברתית, הרגשית והלימודית שבה פועלים כל הלוקחים חלק במוסד החינוכי.
"המשמעות של תפיסה זו היא שטיפוח והטמעה יעילים של למידה רגשית־חברתית מחייבים בנוסף להוראה ישירה של מיומנויות גם יצירת סביבה רחבה המטפחת, מקדמת ומחזקת למידה רגשית־חברתית – הן בקרב התלמידים, הן בקרב הצוות החינוכי".
לכן, ההמלצה היא "לקדם למידה חברתית-רגשית לכל המבוגרים בבית הספר, כולל הצוותים האדמיניסטרטיביים". הוועדה המליצה לשלב למידה חברתית-רגשית בעת הוראת תחומי הדעת השונים. שילוב כזה, נטען, "יביא לכך שהתלמיד בכיתה יחווה הזדמנויות לתרגל למידה זו בסביבה תומכת ובאופן אינטגרלי עם למידה של תכנים הרלוונטיים לתחומי הדעת השונים". (מתוך: טיפוח למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך. יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, ספטמבר 2020)
אוצר של שגרות וכלי חשיבה להקניה ולטיפוח של מיומנויות חברתיות-רגשיות
השגרות והכלים המוצגים באשכולות השונים יכולים לשמש במספר מיומנויות, באשכולות שונים ובהקשרים מגוונים.
בדף זה התאמנו שגרות וכלי חשיבה לאשכולות הלמידה החברתית-רגשית, ופירטנו אילו מהם יתרמו לטיפוח של כל אחת מהמיומנויות הנכללות בחמשת האשכולות. תוכלו למצוא כאן אוסף מיוחד ועשיר של כלים ושגרות ליישום הלכה למעשה של למידה חברתית-רגשית בכיתה ובחיי בית הספר ובכלל.
שגרות חשיבה הן כלים שמשתמשים בהם שוב ושוב בכיתה, התומכים במהלכי חשיבה מסוימים. מבנים, דרכם תלמידים בקבוצה וכיחידים, חוקרים, משוחחים, מתעדים ומנהלים את החשיבה שלהם. דפוסי התנהגות הניתנים לאימוץ במטרה לסייע לאדם להשתמש במוחו ליצירת מחשבות, נימוק או רפלקציה. אנחנו רואים דפוסים אלה צצים.
כוחן של שגרות החשיבה בכך שהן:
• מעודדות עיבוד פעיל של מידע
• תומכות בהתפתחות התלמידים כלומדים עצמאיים
• מקדמות את יכולתם של המורים לרתום את התלמידים ללמידה, לחשיבה מסדר גבוה ולתהליכי הבנה משמעותיים
• מכוונות לפתוח נטיות חשיבה ומיומנויות הלמידה של הלומדים
• תומכות בתהליך הלמידה ומשמשות פיגום למהלכי חשיבה מגוונים
• הן כלי עזר חשוב למורה בשאילת שאלות מקדמות הבנה
• מבטיחות עושר של תוצרי חשיבה והבנה
• מאפשרות הבנה עמוקה יותר של תכנים
• מאפשרות פיתוח עמדות חיוביות כלפי חשיבה ולמידה, וערנות להזדמנויות של חשיבה ולמידה
• יוצרות שינוי בתרבות הכיתה לעבר קהילה של חושבים ולומדים פעילים ונלהבים
• מסייעות בהטמעת תרבות של חשיבה והבנה בהוראה ובעשייה הבית-ספרית
• חשיבה גלויה והוראה לשם הבנה
אפשר להשתמש בשגרות החשיבה באופן אישי או בקבוצה. הן עוצבו כך שתהיינה זכירות ומעשיות ומזמנות מנעד רחב של מהלכי חשיבה. הן מותאמות היטב למינוף של חשיבה משותפת ויכולות לשמש בכל הֶקשר ותוכן.
לעיון באוסף הכלים לפי אשכולות:
שגרות חשיבה (PZ Thinking Routines), מבית פרוג'קט זירו (Project Zero) באוניברסיטת הרווארד הן חלק מתוכנית כוללת יותר בשם חשיבה גלויה (Visible Thinking), ונועדו לתת בידי מורים כלים כדי לקדם את התלמידים להיות חושבים טובים יותר.
