רקע
אלישע הנביא היה בדרכו לבית אל. הוא הלך בדרך ולפתע נתקל בחבורת ילדים. הם לעגו לו והתגרו בו: "עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ…". לפי חלק מהפירושים (אברבנאל ומצודת דוד) אליהו, רבו של אלישע, היה בעל שיער רב, ואילו אלישע היה קירח. לכן, הילדים בעצם השוו אותו לאליהו: "הוא עלה בסערה השמימה, ואתה עולה לבית אל, הוא בעל שיער רב – ואתה קירח..!"
מעניין לשים לב שיש כאן חזרה על העלבון: "עלה קירח, עלה קירח…". החזרה מאפיינת פגיעה ילדותית, שחוזרת שוב ושוב על אותן מילים, ואולי כך פוצעת אף יותר. בתקופה זאת ניסה אלישע לתפוס את מקומו של אליהו, ולכן הוא היה רגיש במיוחד. זאת הסיבה שהוא נפגע מאוד. וכיצד הוא הגיב? הוא קילל את הילדים שפגעו בו!
כיצד עלינו להגיב כאשר פוגעים בנו? התגובה הטבעית היא להחזיר, לפגוע בחזרה. אבל, האם נוכל להתעלות על כך ולהגיב בדרך אחרת? ואולי עלינו לא להגיב כלל?
בכך נעסוק בפעילות זאת.
