תוכן
הרעיון
גורמים רבים הוצעו בעבר על מנת להסביר מה מביא לתופעה של דחייה חברתית בגילאי בית הספר, אולם הממצאים במחקר אינם חד משמעיים. במאמר זה מוצע מודל על פיו דחייה חברתית היא תוצאה של קושי בהתאמה לנורמות הכיתה, הנגרם בשל התפתחות לא תקינה של העצמי. המחברת מתארת ומדגימה בעזרת תיאורי מקרה את הקונפליקטים עמם הילד צריך להתמודד בגיל החביון. היא מסבירה את מקומם המרכזי של הנורמות החברתיות בגיל זה, ואת תפקידן ההתפתחותי כגורם המסייע לתהליך ההיפרדות והגיבוש העצמי. המחברת מציעה כי חסכים מוקדמים בעצמי של הילד אינם מאפשרים לו להתאים את עצמו לנורמות הכיתה במצב של קונפליקט פנימי בין צרכיו ובין הדרישות החברתיות החיצוניות. לבסוף המחברת מדגימה כיצד מודל זה נראה בפועל בטיפול בילדה דחויה חברתית.
במאמר זה אבקש להציב את ההתאמה לנורמות הכיתה, התלויה בהתפתחות עצמי תקינה, כגורם העיקרי והמשמעותי ביותר לדחייה חברתית או לחילופין להשתייכות והתקבלות חברתית בתקופת החביון.
מחקרים רבים תרו אחר הגורם המשפיע על מקובלות חברתית או לחילופין על דחייה חברתית בתקופת בית הספר – תקופת החביון. מחקרים אלה בדקו ומצאו קשר עם גורמים רבים ומגוונים. בין היתר נמצאו גורמים אישיותיים כמו סוג האישיות (תוקפנית או נסוגנית) ונתונים חיצוניים (כמו הופעה חיצונית, גזע, מעמד כלכלי וכו'). חלק מהמחקרים עסק בדינמיקה הכיתתית, וחלקם בקשר לליקויים התפתחותיים, כגון ליקויים תפיסתיים (סנסורית, שמיעתית וחזותית), לקות בקשב ובריכוז, קושי בקוגניציה, ועוד. כמו כן נמצא קשר לליקויים שונים בעיבוד מידע חברתי: הבנת סיטואציות חברתיות, פתרון בעיות חברתיות, ליקויים בפרספקטיבה, חסכים בכישורי משא ומתן ובייחוד ביכולת לפתור קונפליקטים, לקות בביטוי ובהתבטאות ועוד. עם זאת, מחקרים אחרים סתרו ממצאים אלה, והראו שגורמים אלה אינם בהכרח מנבאים את ההתקבלות או הדחייה החברתית בתקופת החביון (גרפי, 2015).
