רקע
במדינה דמוקרטית, כמו ישראל, העם בוחר את נציגיו לכנסת מדי 4 שנים. תהליך הבחירות מלווה בתעמולת בחירות: כל מפלגה מנסה לשכנע את האזרחים לבחור בה ולא לבחור באחרת. לצערנו, בשל כך במקרים רבים התעמולה תוקפנית ופוגעת (למשל, "קמפיין שלילי").
בפעילות זאת נבדוק אם ניתן לקיים תעמולת בחירות לכנסת מבלי לתקוף מפלגות אחרות. נבחן זאת גם במערכות הבחירות למועצת תלמידים של בית-הספר.
אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה הוא שלטון העם. כלומר העם בעצמו, או נציגיו, מנהלים את המדינה. כיום, כשמספר האזרחים במדינות מגיע לעשרות מיליונים ואף יותר מכך, לא ניתן לקרוא לכל האזרחים להשתתף בניהול המדינה, לכן מקיימים בחירות. בבחירות אלה בוחרים את הנציגים, המייצגים את הדעות השונות הרווחות בעם.
כל מפלגה מעוניינת להגיע לשלטון, כדי לממש את רעיונותיה. היא תוכל לעשות זאת, רק אם תזכה ברוב קולות הבוחרים, או אם תצטרף למפלגה אחרת או למפלגות אחרות, שיהיו רוב בכנסת. כדי שדבריה יגיעו אל הבוחרים, המפלגה מנהלת מסע תעמולה, המסביר את תפיסותיה ואת תכניותיה. המסע מתבסס על דרכי שכנוע באמצעים שונים.
כחודש לפני הבחירות תעמולת הבחירות צוברת תאוצה. לוחות המודעות מתכסים במצעי בחירות, בסימני הרשימות השונות ובסיסמאות; הרדיו והטלוויזיה משדרים תשדירי בחירות. והאזרחים – קוראים, שומעים, קולטים, שוקלים ומחליטים לאיזו רשימה ייתנו את קולם ביום הבחירות.
על-פי: יהודית מיזרוצקי, אסתר אלפי ואחרים, מסע אל הדמוקרטיה הישראלית,
משרד החינוך והתרבות, 1993. עמ' 254–255, 169
המפלגות מנסות לשכנע את הבוחרים לא רק לבחור בהן, אלא גם לא לבחור במפלגה אחרת. לכן תעמולת הבחירות היא, במקרים רבים, תוקפנית.
