פעילות מתוקשבת
הזכות לשם טוב – לא עושים שיימינג!
רוני גבריאלי וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות מתוקשבת העוסקת בזכות לשם טוב ובתופעת ה"שיימינג" ברשת ומחוצה לה.

רקע

הזכות לשם טוב היא אחת מזכויות האדם הקשורות בזכות לכבוד. המשמעות של הזכות לכבוד היא שזכותו של כל אדם לקבל יחס מכבד, ושיתאפשר לו לפעול לפי רצונותיו ושאיפותיו ולהביע את דעתו. מהזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות נוספות – הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב. לפי הזכות לשם טוב, אין לומר על אדם מידע שקרי. תפיסה זאת נובעת מכך ששמו הטוב של האדם בונה את תדמיתו. פגיעה בשם הטוב של אדם היא פגיעה קשה ביותר שמטרתה להשפיל אותו ולפגוע בו בכוונה.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע כי לכל אדם יש זכות לכבוד, וכי על המדינה להגן על הזכות הזאת.
הכוונה היא להאשמות או לעלבונות שמפרסמים בציבור, ולא לדברים שנאמרים באופן פרטי.
תופעת ה"שיימינג" (בִּיוש) היא חשיפת שמו של אדם מסוים בציבור (סרטון, צילום, פוסט וכדומה), במטרה להעלות לדיון מעשה או התנהגות. שיימינג ברשת הוא שימוש ברשתות חברתיות על מנת ללעוג ולהוקיע התנהגויות הנחשבות לפסולות. היום לכל אחד יש גישה קלה וחופשית לרשתות החברתיות ולכן חשוב להיות מודעים לתופעה ולהבין את השלכותיה.

(מידע מתוך "זכותי לדעת", מטח, ומתוך "רב מילים").

מטרות

  • להבין מהי "הזכות לשם טוב".
  • לזהות מהי פגיעה בכבוד ובשם הטוב ולהבין את השלכותיה (בעזרת הסיפור "הגנב").
  • לזהות מהי פגיעה בשם הטוב ברשת ("שיימינג").
  • לחשוב יחד כיצד אפשר לשמור על הזכות לכבוד – בכיתה ובקבוצות חברתיות שונות.

הנחיות

עמוד 1 – פתיח (דיון כיתתי)
בעמוד זה מופיע הציטוט הבא:
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (פרקי אבות, פרק ב משנה יג)

בקשו מאחד התלמידים לקרוא את הציטוט, ומכולם להביט היטב בתמונה שלצדו. שאלו:
– מה אתם רואים בתמונה? הסבירו.
– הסבירו במילים שלכם את משמעות המשפט הכתוב. מה המשפט אומר לנו?
– מדוע חשוב לשמור על כבוד האחר?
– מדוע חשוב לכבד את עצמי?

עמוד 2 – הזכות לכבוד ולשם טוב
בעמוד זה נדבר על הזכות לכבוד ומשמעותה. התלמידים יקראו הסבר על הזכות לכבוד, ולאחר מכן יישאלו לגבי הבנתם את המונח ועל חשיבותו בחייהם.
בקשו ממי שירצה לשתף את כלל הכיתה בתשובתו לשאלה: מדוע חשוב לכם לשמור על שמכם הטוב בעיני האנשים בסביבתכם?

עמוד 3 – פגיעה בשם הטוב
בעמוד זה מופיע הסיפור "הגנב" מאת איילת לוי נאור. ניתן לקרוא או לשמוע אותו. הסיפור עוסק בילד יוסי שנחשד בעברו בגניבה בכיתה, ומאז דבק בו הכינוי "הגנב".

שאלות לדיון כיתתי
– בקשו מן התלמידים לשתף בתשובותיהם לשאלות שנשאלו.
– מדוע לדעתכם הסיפור של יוסי נמשך כבר שנתיים, אף שכבר הוכח שאינו אשם בגניבה?
– מדוע קשה כל כך לשקם "שם טוב" שנפגע?
– בקשו שישתפו ברעיונות שהציעו ליוסי על מנת לשנות את מצבו. התייחסו לרעיונות שבהם יוסי עצמו נדרש להיות אקטיבי (למשל, לדרוש מילדי הכיתה להפסיק לקרוא לו "יוסי הגנב" ולא לענות למי שימשיך לקרוא לו כך, לעמוד מול הכיתה ולספר כיצד הכינוי שדבק בו גורם לו להרגיש וכו'), וכן לרעיונות שבהם ילדי הכיתה יכולים לסייע לו (למשל, להקפיד לקרוא לו רק בשמו ללא הכינוי, לתקן ילדים שמשתמשים כלפיו בכינוי וכו').

עמוד 4 – שיימינג
בעמוד זה נעסוק בתופעת ה"שיימינג". ניחשף לקטע קצר מתוך שיחת ווטסאפ בין כמה תלמידים מכיתה ה. השיחה כוללת פגיעה בכבודה של נופר.
לאחר קריאת השיחה מוצע סקר שבו יביעו התלמידים את דעתם לגבי תוכן השיחה. האם הוא אכן פוגעני או שאפשר לבטלו ולא לתת לו משקל?

שאלות לדיון בכיתה:
– איך נראות קבוצות הווטסאפ אצלכם? למה הן משמשות?
– מה הסכנה בקבוצה כמו זו שהופיעה כאן?

עמוד 5 – נלחמים בשיימינג
בעמוד זה נתייחס לאפשרויות שונות להתמודדות עם שיימינג. כמו כן נחשוב על דרכים שבהן אפשר להעלות למודעות את התופעה וכך אולי למנוע את הישנותה או לצמצם את היקפה.
– ניתן להציג במליאה הכיתתית את הרעיונות השונים שעלו, ולחשוב כיצד ניתן ליישמם בכיתה שלנו או אפילו בבית הספר כולו.

לחצו להמשך קריאה
הקטן