תוכן
יותר ויותר ממצאים מהארץ ומהעולם מלמדים שבית הספר הוא מוקד להתרחשויות אלימות, כאשר המצב בישראל הוא בין החמורים בעולם המערבי. כאשר הושוו הנתונים הישראליים לאלו שהתקבלו משאר מדינות אירופה, התברר כי הנוער הישראלי "כבש את הפסגה" ברוב ממצאי האלימות.
מאמר זה מתבסס על ניתוח משני של נתוני המחקר הבין-לאומי על התנהגויות בריאות בקרב תלמידי בית ספר – HBSC (Health Behavior in School-Aged Children) שנערך בחסות ארגון הבריאות העולמי. המחקר נערך על נתונים של 8,394 תלמידים, שהיוו את המדגם המייצג הישראלי של תלמידים בכיתות ו'-י' במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית בבתי הספר היהודיים ובמערכת החינוך הערבית.
מאפיינים בית ספרים שנקשרו לאלימות
אין ספק כי לבית הספר יש מאפיינים ייחודיים העלולים להגביר את הסיכויים להתפרצויות אלימות בו. ראשית, זהו מקום שקבוצה גדולה של ילדים שוהה בו יחדיו מספר רב של שעות. שנית, בית הספר הוא מערכת תחרותית המודדת את הישגי התלמיד ברמה אקדמית, אך כמעט מתעלמת מיכולותיו בתחומים אחרים. אחת ההנחות היא כי דגש רב על הישגיות ותחרותיות בבית הספר עלול לתרום להגברת המתח בין הילדים ולעודד התפרצויות אלימות.
מטרת המחקר
המחקר נועד לענות על שתי שאלות מרכזיות. ראשית, אילו מרכיבים בחוויה הבית ספרית של התלמיד מנבאים מעורבות באלימות. שנית, האם המרכיבים בחוויה הבית ספרית המנבאים מעורבות באלימות שונים בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים ובין בנים לבנות. תשובות לשאלות הללו יאפשרו לנו להבין לעומק את הגורמים המעודדים מתבגרים להתנהג התנהגות אלימה בבית הספר ותתרום לניסיונות לשפר את אסטרטגיות ההתערבות הממוקדות לאוכלוסיות אלו.
שיטת המחקר
בשאלון המחקר למילוי עצמי התבקשו התלמידים לסמן את התשובה המתאימה להם ביותר מבין מספר אפשרויות.
נבדקו המשתנים הבאים:
1. מהי התדירות שבה השתתפת בהטרדה או הצקה לתלמיד אחר בדרך מבית הספר או בחזרה ממנו בשנת הלימודים הזו?
2. באיזו תדירות השתתפת בהטרדה או בהצקה לתלמיד אחר בשטח בית הספר בשנת הלימודים הזו?מעורבות בקטטות:
1. במהלך החודשים האחרונים, כמה פעמים השתתפת בקטטה?
2. כמה פעמים במהלך 12 החודשים האחרונים השתתפת בקטטה שהצריכה טיפול רפואי?
1. במהלך 30 הימים האחרונים, בכמה ימים נשאת אתך נשק כמו סכין, מקל (אלה) או אקדח, להגנה עצמית?תפיסות בית ספריות:
תפיסה כללית של בית הספר – המדד בדק אם התלמיד אוהב את בית ספרו וחש שייך אליו.
תפיסת ההוגנות בחוקי בית הספר וביחס המורים – המדד בדק עד כמה התלמיד חש שהכללים והחוקים בבית הספר הם הוגנים ועד כמה המורים מתייחסים לתלמידים בצורה הוגנת.
ייחודו של מחקר זה הוא בבדיקת הקשר שבין תפיסות בית הספר ובין אלימות. מבדיקה זו מתברר כי למשתני בית הספר, ובמיוחד לתחושת הנתק של התלמיד מבית הספר, לתחושה של חוסר הישגיות ולתפיסה של רמת אלימות גבוהה בסביבת בית הספר יש קשר עם בריונות, קטטות ונשיאת נשק. כלומר, תלמידים משועממים הנוטים לברוח מבית הספר, שרמת הישגיהם הלימודיים נמוכה, והם טוענים כי קיימת בבית ספרם רמה גבוהה של אלימות, הם בעלי סיכוי רב יותר להיות מעורבים בבריונות, בקטטות, ובנשיאת נשק. שלושת המשתנים אלו נמצאו קשורים למדדי האלימות, גם כאשר נבדק המודל בנפרד לבנים ולבנות. בקרב הבנים היה למשתנים אלו קשר חזק יותר לאלימות, בהשוואה לבנות. קשיים חברתיים נמצאו אף הם קשורים לאלימות, אם כי במידה פחותה. קשר זה היה מעט גבוה יותר בקרב הבנות.
כיוון שנמצאו הבדלים בין רמת האלימות הסביבתית בבתי ספר בישראל, יש חשיבות רבה להפחתת רמת האלימות בבית הספר וליצירת סביבת לימודים בטוחה עבור התלמיד כאחד התנאים הראשונים להעלאת הישגיו הלימודיים וליצירת תחושת שייכות לבית הספר.
כאשר בדקו החוקרים מהם המשתנים הבית ספריים הקשורים לרמת האלימות של התלמיד הערבי, בהשוואה לתלמיד היהודי, נמצא, כי נוסף לשלושת המדדים הדומיננטיים בשני המגזרים (תחושת נתק, חוסר הישגיות ואלימות בבית הספר) קיים במגזר הערבי גם קשר בין אלימות ובין קשיים חברתיים וחוסר תמיכה מצד המורים.
סיכום ממצאי המחקרים מלמד עד כמה חשובה לתלמיד הסתגלותו למערכת בית הספר. אפשר לומר כי קיים קשר בין תפיסות סובייקטיביות שליליות של התלמיד את בית ספרו לבין מעורבותו באלימות.
אם ברצוננו למגר את האלימות מבית הספר, או לכל הפחות לצמצם את ממדיה, ראוי לבחון באילו דרכים ניתן להפוך את בית הספר למקום בעל חוויות המטפחות דימוי עצמי חיובי אצל התלמיד, גם אם אינו בעל כישורים אקדמיים.
בבואנו לבנות תכניות התערבות ומניעה עלינו לזכור כי תחושות של כישלון בבית הספר ונתק מהמערכת הן תחושות קשות מאוד לתלמיד, פוגעות בדימויו העצמי וקשורות לאלימות. עם זאת, יש גם לזכור כי ייתכן שרכיבי תחושות הכישלון והנתק בקרב האוכלוסייה היהודית שונים במקצת מאלו המשפיעים על התלמידים הערבים. ממצאי המחקר מרמזים שבעוד שאצל התלמידים היהודים תחושות כישלון ונתק נובעות יותר מחוסר הצלחה בלימודים, אצל התלמיד הערבי תחושות אלו קשורות ליחסיו עם המורים והחברים. תכניות התערבות ומניעה בעתיד חייבות לתת את הדעת להבדלים אלו ולבדוק מהו משקלה של התמיכה החברתית הן מצד המורים והן מצד החברים, בעיקר במגזר הערבי – בכך יושגו מטרותיהן ביתר יעילות גם בקרב קבוצות אחרות באוכלוסייה.
