תוכן
מסמך זה נכתב בעבור ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חה"כ אלכס מילר לקראת דיון בנושא: אלימות במערכת החינוך פיזית ווירטואלית, המתקיים במסגרת כנס ישראל שדרות לחברה, 2011. במסמך תיסקר מדיניות משרד החינוך בנושא האלימות במערכת החינוך, יוצגו אמצעי הניטור שמשרד החינוך משתמש בהם כדי למדוד את היקף התופעה וממצאיהם ויוצגו תוכניות המניעה וההתערבות שהמשרד מפעיל בבתי הספר והערכות בדבר יעילותן. בשל קוצר היריעה יתייחס מסמך זה להתמודדות – של משרד החינוך עם תופעת האלימות בבתי הספר בלבד, ולא ידובר בו על האלימות בגני הילדים. בשנת 2007 בדק משרד מבקר המדינה באופן מקיף ויסודי את דרכי ההתמודדות של משרד החינוך עם תופעת הבריונות והאלימות בבתי הספר. במסמך מובאות התייחסויות רלוונטיות של מבקר המדינה שהתפרסמו בדוח המבקר לשנת 2008 כל אזכור של מבקר המדינה במסמך מתבסס על דוח זה.
במסמך עולים בין השאר הממצאים האלה:
- משרד החינוך הציב את המאבק באלימות ואת עיצובו של אקלים חינוכי מיטבי כאחד מהיעדים המרכזיים שאמורים להנחות ולמקד את עבודתו בשנים 2009-2011 . המשרד מכתיב כיום את מדיניותו בנושא האלימות במערכת החינוך באמצעות חוזר המנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך", משנת 2009, ובו נכללות בין השאר הנחיות לבניית תוכנית לאקלים בטוח בבית הספר, דגם מוצע לבניית תקנון בית ספר והנחיות ממוקדות לטיפול באירועי אלימות שונים.
- משרד החינוך מודד כיום את היקף האלימות בבתי הספר באמצעות שלושה כלי ניטור המתבססים על דיווחים סובייקטיביים של תלמידים ומורים בדבר מידת מעורבותם באירועי אלימות שונים או היחשפותם לאירועים כאמור. בשלב זה אין למשרד מערכת למדידה ואיסוף שוטפים של מקרי האלימות החריגים שהיו במוסדות החינוך בפועל ודווחו למשטרה, לפקידי סעד ולמחוזות המשרד. מערכת מקוונת שהוקמה לשם כך נמצאת השנה בשלב מבחן (פיילוט).
- בתחילת שנת תש"ע (2010-2011) הציב משרד החינוך יעד של הפחתת האלימות והשימוש בסמים ובאלכוהול במערכת החינוך ב 21% בתוך שתי שנות לימוד. אמצעי המדידה שהמשרד מתכוון להשתמש בו כדי לוודא שהיעד אומנם הושג הוא סקרים לניטור רמת האלימות בבית הספר, שתפקידם לאמוד את האלימות במערכת החינוך באופן מערכתי. בשלב זה אין בידי משרד החינוך נתונים שעשויים להעיד על מידת ההתקרבות להשגת היעד, שכן דוח ובו פירוט הממצאים של שנות הלימוד תשס"ט (2008-2009) ותשע"א (2010-2011) טרם פורסם . עם זאת יש ספק מסוים אם יש בנתוני סקרים אלו מענה מלא לצורכי הניטור המערכתיים, שכן מלבד היותם מדגמיים הם נסמכים, כאמור, על דיווחים סובייקטיביים בלבד.
- מנתוני סקרי האקלים והסביבה הפדגוגיים בשאלוני המיצ"ב עולה כי שכיחות מעשי האלימות בבתי הספר היא גבוהה, ובעיקר שכיחים האלימות המתונה ואירועי הוונדליזם והגנבה. לדוגמה בשנת תשע"א דיווח אחד מכל חמישה (21%) מתלמידי כיתות ה' ו' שקיבל בחודש האחרון מכה, בעיטה או אגרוף מתלמיד אחר. בשנת תש"ע דיווחו כשליש (34%) מתלמידי כיתות ה' ו' וכמחצית 48% מתלמידי כיתות ז' ט' כי תלמידים מבית ספרם שברו או הרסו ציוד של בית הספר בחודש האחרון.
- מהשוואת נתוני המיצ"ב בשנים האחרונות לא עולה תמונה חד משמעית של מגמות האלימות במערכת החינוך. לדוגמה, מצד אחד נרשמה בשנים האחרונות ירידה בשיעור תלמידי כיתות ה'–ט' שדיווחו על מעורבות באירועי אלימות ועל היעדר תחושת מוגנות בבית הספר, אולם מנגד נרשמה עלייה קלה בקרב תלמידי כיתות י' י"א שדיווחו על תופעות אלה. עם זאת, ככלל, ברוב המדדים לא נמצאו סימנים להתגברות האלימות, ובכמה היבטים אף נמצאו סימנים לשיפור מתון של המצב.
- מנתוני המשטרה עולה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין עבירות אלימות ועבירות נלוות לאלימות שנעשו במוסדות חינוך. מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות אלימות בשנת תש"ע (2010-2009) היה קטן בכ 30% ממספר התיקים שנפתחו בגין עבירות אלה בשנת תשס"ה (2004-2005) שהיתה שנת השיא במספר התיקים שנפתחו. מגמה דומה נרשמה גם במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נלוות לאלימות. רוב התיקים נפתחו בגין תקיפה, איומים, גרימת נזק לרכוש או מעשה מגונה בכוח.
- משרד החינוך מבסס כיום את התמודדותו עם האלימות בבתי הספר על תוכנית מערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי (תוכנית אח"מ). תוכנית זו מיושמת בשני שלבים אבחון והתערבות, ומלווה בהדרכה מקצועית במשך שלוש שנים. ב-1580 בתי ספר, שהם כ 38% מכלל בתי הספר במערכת החינוך, הופעלה בעבר או מופעלת כיום תוכנית אח"מ.
- בשנים תש"ע תשע"א מדד משרד החינוך את רמת האלימות ביותר מ 500 בתי ספר שסיימו את תהליך הפעלת תוכנית אח"מ. מהנתונים עלה כי בשיעור גבוה מאוד של בתי הספר נרשמה ירידה ניכרת של כ 20% בממוצע בכל מדדי האלימות. עם זאת לא נערכה השוואה בין נתוני בתי הספר שנמדדו ובין נתוני בתי ספר אחרים, שהתוכנית לא הופעלה בהם, ולפיכך אין אפשרות להפיק ממדידה זו נתונים מלאים על יעילות התוכנית. בימים אלו הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) שוקלת את האפשרות לקיים הערכה לתוכנית אח"מ, ומערך ההערכה מתגבש בימים אלו.
