מטרות

העקרונות המרכזיים של הנהלת בית הספר:
1. אפס סובלנות כלפי עברות פליליות בכלל ומעשי אלימות בפרט.

2. שמירה על גופם, נפשם וכבודם של תלמידים, מורים ועובדים.

3. שינוי אורחות חיי כלל באי בית הספר והתאמתם למתחייב במוסד חינוכי ערכי.

הנחיות

עקרונות הפעולה:

1. שיתוף פעולה עם המשטרה: שנת 1997 הייתה שנת המשבר הקשה ביותר מבחינת האלימות בבית הספר והיוותה שיא בתהליך מתמשך של הידרדרות. היה ברור שיש "להסיר את הכפפות" ולפעול שאם לא כן המצב יצא כליל מידי שליטה. מנהל בית הספר ערב את המשטרה וכאן החל שיתוף פעולה הדוק ומלא של משטרת ישראל וחוקרי הנוער:

* החלה פעילות הסברתית, קציני משטרה ביקרו בבית הספר וערכו הרצאות בקרב התלמידים והציגו בפניהם אילו השלכות עלולות להיות על עתידם של אלה שיסתבכו בפלילים.

* השיטור הקהילתי הגיע מדי פעם לסביבת בת הספר להפגין נוכחות.

* אירועים חריגים הועברו למשטרה וטופלו על ידה והמסר הועבר בקרב התלמידים.

2. העסקה של "רכז חברתי": הפעילות המשולבת של אכיפה משטרתית, העברת מידע דו כיווני נוכחות משטרתית גבוהה יותר ומעל הכל פעילות הסברתית אינטנסיבית הביאו לירידה משמעותית באירועים חריגים בין כותלי בית הספר אבל לא מיגרו אותם באופן סופי. יחד עם זאת היה ברור שיש לפעול בדרך שונה ומקורית על מנת להמשיך ולשפר את המצב ושבית הספר יהיה מקום בטוח לכלל הבאים בשעריו. אותר הצורך בנוכחות קבועה "כל הזמן ולאורך זמן" בכלל שטח בית הספר. הרעיון שהתגבש היה ליצור פונקציה אחת שתהיה כל הזמן בשטח ו"תחיה אותו" ולא להסתמך בלבד על תורנות מורים שהיא קבועה במערכת השעות אבל חסר בה מימד הרציפות. בעצם כך החל מתגבש הרעיון של תפקיד "המדריך החברתי":

רכז משמעת שאינו מתחום ההוראה, בעל תפקיד שזמנו בידו, והוא – יחד עם רכז משמעת נוסף – מקפידים להפגין נוכחות בכל פינה ובכל מקום, במשך כל היום: מונעים התפתחות קטטות בעודן באיבן, עישון, מעשי סחיטה ושאר מריעין בישין, שומרים על קשר עם תלמידים "מועדים" גם לאחר שעות הלימודים, ולעיתים קרובות מצילים אותם מהידרדרות קשה. שם התפקיד, מסיבה זו, הוא רכז חברתי, ולא רק רכז משמעת.

3. פרוייקט "אורחות חיים" בבית הספר: לאחר שמצב המשמעת השתפר הוחלט לעשות צעד נוסף קדימה ולפנות לטפל בפרוייקט "אורחות חיים".

הוקמה ועדה משותפת של המורים וההנהלה והוחלט ללכת צעד קדימה ולטפל בשני נושאים עיקריים:

תלבושת בית הספר.

איחורים בלתי נשלטים.

הגישה שגובשה הייתה שאורחות חיים הם מכלול שלם של איכות חיים וסביבה לומדת והדבר יתאפשר כאשר הכללים יהיו ברורים בעלי שקיפות ולא פחות חשוב מכך אכיפה קפדנית:

• על מנת להתמודד עם בעיית האיחורים והתלבושת נבחן מבנה יום הלימודים והועדה המליצה על השינויים הבאים:

א. איחור הצלצול לתחילת יום הלימודים ב – 10 דקות כדי ליצור התאמה להגעת התחבורה  הציבורית.

ב. יצירה של הפסקה בת 5 דקות בין השיעורים על מנת שתלמידים ומורים יספיקו לבצע מעבר כיתות – (יש שני צלצולים האחד לסיום שיעור והשני להתחלת השיעור הבא).

ג. לפני תחילת שנת הלימודים וביום הראשון לתחילתם הובא  לידיעת התלמידים וההורים כל המידע הדרוש. בימי ההורים ובשיעורים השכבתיים בוצעו הסברות והדרכות.

ד. המנהל, מורים ותלמידים קיימו "תצוגות אופנה" על מנת להמחיש מהי תלבושת חוקית.

ה. מדי בוקר בשער בית הספר מקבלים את פני התלמידים מס' בעלי תפקידים ומקפידים על כניסה תיקנית לבית הספר – מעבר לאכיפה מול התלמיד יש בכך גם מסר להורים שמביאים את ילדיהם לבית הספר.

ו. מתבצעות ביקורות אקראיות תוך כדי יום הלימודים לאכוף את הנושא.

• במקביל נמשך המאבק הבלתי מתפשר באלימות הפיזית והמילולית.
•  ננקטים צעדים נגד הורים מנבלי פה, מאיימים ומקללים.
• הקפדה בלתי מתפשרת על כבודו של המורה וכל אמירה חריגה כלפיו שמגיעה לידיעת ההנהלה מטופלת מיידית ובמלוא חומרת הדין.
• כמו כן הקפדה על כבודו של התלמיד וכל אמירה פוגעת של מורה זוכה גם היא לטיפולה של ההנהלה עד כדי זימון לבירור ודרישה להתנצלות.

תוצאות

שיפור ניכר באקלים בית הספר וירידה ברמת האלימות.

איש קשר
שלמה גולדמן מנהל בית הספר – 04-6040254

תוכן

התפיסה החינוכית

העקרונות המרכזיים של הנהלת בית הספר:
1. אפס סובלנות כלפי עברות פליליות בכלל ומעשי אלימות בפרט.
2. שמירה על גופם, נפשם וכבודם של תלמידים, מורים ועובדים.
3. שינוי אורחות חיי כלל באי בית הספר והתאמתם למתחייב במוסד חינוכי ערכי.

דרכי פעולה

עקרונות הפעולה:
1. שיתוף פעולה עם המשטרה: שנת 1997 הייתה שנת המשבר הקשה ביותר מבחינת האלימות בבית הספר והיוותה שיא בתהליך מתמשך של הידרדרות. היה ברור שיש "להסיר את הכפפות" ולפעול שאם לא כן המצב יצא כליל מידי שליטה. מנהל בית הספר ערב את המשטרה וכאן החל שיתוף פעולה הדוק ומלא של משטרת ישראל וחוקרי הנוער:

• החלה פעילות הסברתית, קציני משטרה ביקרו בבית הספר וערכו הרצאות בקרב התלמידים והציגו בפניהם אילו השלכות עלולות להיות על עתידם של אלה שיסתבכו בפלילים.
• השיטור הקהילתי הגיע מדי פעם לסביבת בת הספר להפגין נוכחות.
• אירועים חריגים הועברו למשטרה וטופלו על ידה והמסר הועבר בקרב התלמידים.

2. העסקה של "רכז חברתי": הפעילות המשולבת של אכיפה משטרתית, העברת מידע דו כיווני נוכחות משטרתית גבוהה יותר ומעל הכל פעילות הסברתית אינטנסיבית הביאו לירידה משמעותית באירועים חריגים בין כותלי בית הספר אבל לא מיגרו אותם באופן סופי. יחד עם זאת היה ברור שיש לפעול בדרך שונה ומקורית על מנת להמשיך ולשפר את המצב ושבית הספר יהיה מקום בטוח לכלל הבאים בשעריו. אותר הצורך בנוכחות קבועה "כל הזמן ולאורך זמן" בכלל שטח בית הספר. הרעיון שהתגבש היה ליצור פונקציה אחת שתהיה כל הזמן בשטח ו"תחיה אותו" ולא להסתמך בלבד על תורנות מורים שהיא קבועה במערכת השעות אבל חסר בה מימד הרציפות. בעצם כך החל מתגבש הרעיון של תפקיד "המדריך החברתי":
רכז משמעת שאינו מתחום ההוראה, בעל תפקיד שזמנו בידו, והוא – יחד עם רכז משמעת נוסף – מקפידים להפגין נוכחות בכל פינה ובכל מקום, במשך כל היום: מונעים התפתחות קטטות בעודן באיבן, עישון, מעשי סחיטה ושאר מריעין בישין, שומרים על קשר עם תלמידים "מועדים" גם לאחר שעות הלימודים, ולעיתים קרובות מצילים אותם מהידרדרות קשה. שם התפקיד, מסיבה זו, הוא רכז חברתי, ולא רק רכז משמעת.

3. פרוייקט "אורחות חיים" בבית הספר: לאחר שמצב המשמעת השתפר הוחלט לעשות צעד נוסף קדימה ולפנות לטפל בפרוייקט "אורחות חיים".
הוקמה ועדה משותפת של המורים וההנהלה והוחלט ללכת צעד קדימה ולטפל בשני נושאים עיקריים:

• תלבושת בית הספר.
• איחורים בלתי נשלטים.

הגישה שגובשה הייתה שאורחות חיים הם מכלול שלם של איכות חיים וסביבה לומדת והדבר יתאפשר כאשר הכללים יהיו ברורים בעלי שקיפות ולא פחות חשוב מכך אכיפה קפדנית:
על מנת להתמודד עם בעיית האיחורים והתלבושת נבחן מבנה יום הלימודים והועדה המליצה על השינויים הבאים:
א. איחור הצלצול לתחילת יום הלימודים ב – 10 דקות כדי ליצור התאמה להגעת התחבורה הציבורית.
ב. יצירה של הפסקה בת 5 דקות בין השיעורים על מנת שתלמידים ומורים יספיקו לבצע מעבר כיתות – (יש שני צלצולים האחד לסיום שיעור והשני להתחלת השיעור הבא).
ג. לפני תחילת שנת הלימודים וביום הראשון לתחילתם הובא לידיעת התלמידים וההורים כל המידע הדרוש. בימי ההורים ובשיעורים השכבתיים בוצעו הסברות והדרכות.
ד. המנהל, מורים ותלמידים קיימו "תצוגות אופנה" על מנת להמחיש מהי תלבושת חוקית.
ה. מדי בוקר בשער בית הספר מקבלים את פני התלמידים מס' בעלי תפקידים ומקפידים על כניסה תיקנית לבית הספר.- מעבר לאכיפה מול התלמיד יש בכך גם מסר להורים שמביאים את ילדיהם לבית הספר.
ו. מתבצעות ביקורות אקראיות תוך כדי יום הלימודים לאכוף את הנושא, במקביל נמשך המאבק הבלתי מתפשר באלימות הפיזית והמילולית:

• ננקטים צעדים נגד הורים מנבלי פה, מאיימים ומקללים.
• הקפדה בלתי מתפשרת על כבודו של המורה וכל אמירה חריגה כלפיו שמגיעה לידיעת ההנהלה מטופלת מיידית ובמלוא חומרת הדין.
• כמו כן הקפדה על כבודו של התלמיד וכל אמירה פוגעת של מורה זוכה גם היא לטיפולה של ההנהלה עד כדי זימון לבירור ודרישה להתנצלות.

תוצאות

שיפור ניכר באקלים בית הספר וירידה ברמת האלימות.

ביבליוגרפיה

איש קשר
שלמה גולדמן מנהל בית הספר – 04-6040254
אורט ע"ש רוגוזין, מגדל העמק (חטיבה ותיכון), המנהל שלמה גולדמן וצוות בית הספר