מטרות

1. היכרות עם המושג קנאה

2. חשיבה משותפת על הסיבות לקנאה

3. היכרות עם דרכים להתמודדות עם רגש הקנאה

הנחיות

רקע

קנאה בזולת היא רגש, אשר מתעורר אצל אנשים, וכנראה גם אצל בעלי-חיים מסוימים. הרגש מתעורר, כאשר אדם מרגיש נחות לעומת אדם אחר, ויש לו רצון לשפר את מעמדו. רגש זה יכול להתעורר בשל כל יתרון חומרי, גופני, שכלי, נפשי או רוחני, שאדם מוצא בזולתו. הקנאה מתקיימת בעקבות הרצון להיות במצבו הקיים של האדם האחר.

קנאות נפוצות הן קנאה בפופולריות או ביחס, שאדם אחר מקבל מן הסביבה או קנאה באורח החיים או מצבו הבריאותי של אדם אחר.

רגש הקנאה כולל תחושת מועקה ותסכול של האדם, זעם ועלבון, ויש לו ביטוי בהבעות הפנים, וגם בהתנהגות – התעלמות מהאדם, ביקורת, חוסר פרגון, או פעולות ישירות לפגוע בו.

במסורת הפסיכואנליטית מקובל להבחין בין שני סוגים של קנאה:
א. צרות עין, חמדנות (Envy) – קנאה מהסוג של "אני רוצה מה שיש לך, ולא מוכן שזה יהיה לך". רגש זה קיים מגיל ינקות. כאשר רגשות אלה מוכלים ומעובדים, תיווצר התפתחות תקינה של נפש האדם. אולם כאשר הם אינם מוכלים, רגשות אלה עלולים לעלות אחר כך בתוך מערכות יחסים.
ב. קנאה תחרותית (jealousy) – קנאה פחות פוגענית, מסוג "קנאת סופרים תרבה חוכמה", שמשמעותה – "אני רוצה מה שיש לך, ולא מפריע לי שגם לך יש". סוג קנאה זה מדרבן להתאמץ, כדי להיות טוב כמו מושא הקנאה.

חיובי ושלילי בקנאה
חיובי – הקנאה נובעת מהרצון של האדם להרגיש שאין לו חסר כלשהו. הרגשה שהוא חסר דבר מה, גורמת לאדם לחוש קנאה כלפי מה שנדמה לו כטוב יותר ממה שיש לו. קנאה זאת יכולה לדרבן את האדם לפעול לשיפור מצבו, ולגלות הנעה (מוטיבציה) להתקדם בתחומים שונים.

שלילי – לרגש הקנאה יש כוחות הרס. אדם שמקנא בחברו, ואינו מצליח להתגבר על כך, עלול להרוס את קשריו עם חברו, ואפילו לחבל במה שהוא מחשיב כהצלחתו של החבר. כך חברו לא יהיה עוד 'מצליח', ורגש הקנאה יחלוף. כמו כן, רגש קנאה תופס את המשאבים הרגשיים, כדי להתמודד עם רגש זה, במקום להפנותם אל ההתפתחות האישית.

קנאה במקורות
הקנאה של קין בהבל – קין מקנא בהבל על כך שה' קיבל את קורבנו של הבל, אך הקורבן שלו נדחה. התגובה של הבל: "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו." (בראשית ד, 5). וכידוע, הקנאה גרמה לקין לרצוח את הבל .

כיצד להגיב במקרים של קנאה בין ילדים?
על-פי שושנה היימן, מנהלת לייף סנטר
א. הקנאה היא רגש טבעי, שמתעורר בקלות בקרב הילדים כבר בגיל הרך.
ב. לא רצוי להשוות בין הילדים – גם לשלילה וגם לחיוב:
כשאנו אומרים לילדים "למה את/ה לא יכול/ה להתנהג כמו דני? הוא כל כך מנומס ורגוע", הילדים ישנאו את דני (וגם אותך), ירגישו פחות טובים, ויכולים להתייאש. גם כאשר אנו משווים לחיוב זה עלול לפגוע. לדוגמה: אם אומרים לתלמידים: "טוב שלפחות יש כמה תלמידים מסודרים ומנומסים. יש כאלה, שבכלל אי אפשר לסמוך עליהם", התלמידים שעכשיו קיבלו את המחמאה, מרחמים על ה"לא מסודרים ולא מנומסים", ונלחצים לשמור על מקומם. אם רוצים לעודד את ההצלחות של הילדים וגם ליצור אווירה של שיתוף פעולה, של כבוד ושל רגישות, צריך להתייחס להתנהגות של כל ילד וילדה ללא קשר לאחרים.
ג. כשילד או ילדה משווים את עצמם לילדים אחרים, רצוי לאשר ולשקף את רגשותיהם ולעזור להם לגלות את תחושותיהם, את רצונותיהם ואת ההתמודדויות שלהם. כמו כן, חשוב לתת לילדים לדבר את הקנאה שלהם, להסביר אותה, להבין אותה. לא להתווכח עם הקנאה, אלא לקבל את קיומה.
ד. לעזור לילדים לחפש דרכים להתמודד עם הקנאה, לא לפעול לפיה אלא לבחור מה לעשות. כדאי לכוון את הילדים לחיזוק הדימוי העצמי שלהם, על מנת שיוכל להרגיש טוב עם עצמם בלי קשר לאחר.
ה. התמקדו בחיובי בכל ילד וילדה. כך הם יוכלו להרגיש טוב עם עצמם ולקנא פחות.

לפני המשחק

א. רצוי שתחשבו אילו תחושות המילה קנאה מעלה בכם. היעזרו בשאלות אלה:
1. האם אתם מרגישים שזהו רגש לגיטימי?
2. האם אתם מודעים לרגשות הקנאה הקיימים אצלכם?
3. כיצד התמודדתם בילדות עם רגשות קנאה שעלו?
4. כיצד המבוגרים סביבכם התמודדו עם הקנאה?
5. כיצד אתם מגיבים היום לרגשות קנאה, שילדים מעלים?

ב. שאלו בסבב: מהו המושג קנאה? בקשו דוגמאות של קנאה ממקורות שונים: ספרים, סרטים, סדרות טלוויזיה.
ג. דיון – דונו בקצרה עם התלמידים על המשמעות של המושג, כך שיהיה ברור שהבינו את המשמעות של קנאה.
ד. הסבירו את חוקי המשחק כפי שכתובים ב- 'מהלך המשחק'.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

א. 'כאן ועכשיו' כהזדמנות להעמקת הדיאלוג
שימוש במצבים, שמתרחשים במהלך המשחק הוא דרך מצוינת ללמד את הילדים על קנאה ועל התמודדות אתה. נסו לזהות מצבים שקנאה מתעוררת בין הילדים. אם זיהיתם קנאה – שאלו את הילדים המקנאים: "מה את/ה מרגיש/ה כרגע? כיצד נוכל לעזור לך להתמודד?"
שימו לב: ייתכן שהילדים לא יהיו מעוניינים לדבר על כך, וזה בסדר.

ב. השתמשו בדוגמה אישית
שתפו את התלמידים בחוויות שלכם בנושא הקנאה. כך תוכלו ללמד אותם בצורה לא ישירה על דרכי התמודדות שונות. כמו כן, שיתוף בחוויות קשות שאתם עברתם, פותח מקום לשתף אתכם, כי הילדים מרגישים שתוכלו להבין את רגשותיהם.
שימו לב: שתפו רק בתכנים שאתם חשים בנוח לגלות לילדים. חשבו על כך לפני המשחק.

ג. הקשבה פעילה
כאשר ילדים משתפים אותנו ברגש הקנאה, חשוב שנהיה רגישים וניתן להם תחושה, שאנו באמת מקשיבים ומעוניינים לשמוע. נעשה זאת על-ידי שימוש בהקשבה פעילה – נתמקד בנאמר, נקשיב ללא דיבור וללא תגובה מידית, ללא פרשנויות, בכוונה אמתית להבין את הנאמר. חשוב לשדר הקשבה גם בשפת הגוף: פונים אל המדברים, קושרים קשר עין, מהנהנים, הבעות הפנים הולמות את הנאמר, ואומרים מדי פעם: "אני מקשיב/ה".

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

שאלו בסבב:
א. האם למדתם משהו חדש היום? על עצמכם או על אחרים?
ב. כיצד הרגשתם במהלך המשחק?
ג. מה אהבתם במשחק? האם יש משהו שלא אהבתם?
ד. האם הייתה דוגמה במשחק, שדיברה אליכם במיוחד?

רעיונות להרחבת הפעילות:
התלמידים יבחרו סיטואציה אחת, ויכינו דו-שיח בין הדמויות. את השיחות האלה יציגו בזוגות