מאמר
התמודדות רגשית עם מגפות: בין חוסן אישי לחוסן קהילתי
ד"ר יבגניה שילשטיין

ההתפרצות של נגיף ה-COVID-19 משפיעה באופן נרחב על ילדים והוריהם, כולל בהיבטים רגשיים רבים. לבתי הספר ולפסיכולוגים החינוכיים בתוכם יכול להיות מקום מרכזי במענה לצרכים ובשיפור ההתמודדות עם הקשיים.

תוכן

במאמר זה נפרשת סקירה על השפעתן של מגפות על העולם הרגשי של ילדים והוריהם. בהמשך מוצג סיכום הידע המחקרי על גורמי פגיעות וחוסן בהקשרים כלליים יותר. מתוך כך בולט מושג "החוסן הקהילתי" המוצג כאן בהרחבה, ומסייע להבין את התרומה הפוטנציאלית של פסיכולוגים בבתי ספר בשלבים השונים של ההתמודדות עם מצבי חירום בכלל ועם מגפות בפרט.

השלכות רגשיות של מגפות

פנדמיה עם התפשטות רחבה כל כך כפי שאנו חווים כעת פרצה בפעם האחרונה לפני זמן רב מאוד, בשנים 1919-1918,עת התפשטה בחלקים רבים בעולם השפעת הספרדית. עם זאת, בשנים האחרונות העולם חווה מספר פנדמיות נוספות – SARS בשנים 2004-2002, H1N1 (שפעת החזירים) בשנים 2010-2009 ואבולה בשנים 2016-2013 – שבעקבותיהן נעשו מחקרים על ההשלכות הרגשיות של פנדמיות.

השפעת המגפות דומה להשפעתם של אסונות אחרים במספר היבטים: היקף השפעה רחב שנוגע לחברה כולה, עלייה ברמת אי הוודאות והטווח הארוך של ההשפעות. לצד זה, המגפות בולטות בכך שהן סכנה מתפשטת, בלתי נמנעת ובלתי נראית (Pappas et al., 2009), ומאפיין זה שלהן חוסם בפנינו את הדרכים הרגילות שיכולות לאפשר לנו להחזיר לעצמנו את תחושת השליטה.

לקריאת המשך המאמר

ביבליוגרפיה

לחצו להמשך קריאה
הקטן