תוכן
השלכות רגשיות של מגפות
פנדמיה עם התפשטות רחבה כל כך כפי שאנו חווים כעת פרצה בפעם האחרונה לפני זמן רב מאוד, בשנים 1919-1918,עת התפשטה בחלקים רבים בעולם השפעת הספרדית. עם זאת, בשנים האחרונות העולם חווה מספר פנדמיות נוספות – SARS בשנים 2004-2002, H1N1 (שפעת החזירים) בשנים 2010-2009 ואבולה בשנים 2016-2013 – שבעקבותיהן נעשו מחקרים על ההשלכות הרגשיות של פנדמיות.
השפעת המגפות דומה להשפעתם של אסונות אחרים במספר היבטים: היקף השפעה רחב שנוגע לחברה כולה, עלייה ברמת אי הוודאות והטווח הארוך של ההשפעות. לצד זה, המגפות בולטות בכך שהן סכנה מתפשטת, בלתי נמנעת ובלתי נראית (Pappas et al., 2009), ומאפיין זה שלהן חוסם בפנינו את הדרכים הרגילות שיכולות לאפשר לנו להחזיר לעצמנו את תחושת השליטה.
המאפיין המהותי הנוסף שמבחין מגפות מאסונות אחרים, הוא הצורך בבידוד ובסגר שנגזר מההתמודדות איתן. בידוד וסגר יכולים אמנם למנוע את ההתפשטות של מגפות, אך יש בצדם נזקים: הם פוגעים בהתנהלות החברתית והמשפחתית, מונעים במידה מסוימת קיום של טקסים משפחתיים, חברתיים ודתיים, ומשבשים נורמות וערכים חברתיים ומשפחתיים שעשויים להגן על האנשים בעת משבר (Sprang & Silman, 2013). הפרעה בהתנהלות המשפחתית הרגילה מורידה את רמת החוסן האישי והמשפחתי וגורמת לעלייה בהשלכות רגשיות שליליות. המשפחה בעצמה עלולה להפוך ממקור תמיכה למקור של הצפה רגשית, כאשר בני המשפחה מדביקים זה את זה בפחד עוד לפני שהם מספיקים להדביק זה את זה במחלה (Masten & Obradovich, 2008).
