תוכן

למשחק בפינות הגן תרומה חשובה ביותר להתפתחותו הקוגניטיבית, החברתית, הלשונית, הרגשית והגופנית של הילד. הורים לעיתים מביעים דאגה מחוסר העניין של ילדם לעסוק בפעילות אחרת מלבד פינות המשחק בגן ומבקשים לדעת כיצד ניתן להוציאם משם ולכוונם ללמידה של "ממש". דאגת ההורים מובנת משום שהם מודעים לדרישות החיים בחברה תחרותית המעודדת הישגיות. מחובתנו כאנשי חינוך להביא לידיעת ההורים כי למשחק בגיה"ר חשיבות עצומה ותרומתו להתפתחות תקינה היא הכרחית. לא זאת בלבד שהמשחק הוא חיוני אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית.

ילדים משחקים ב"משפחה" בפינת הבובות וחבריהם בונים מגדלים בקוביות עץ.  בהתבוננות במשחקם של ילדי הגן ניכר כי הנאתם עצומה, הבעת פניהם רצינית והדיאלוגים ביניהם מרתקים.  הם מרוכזים לגמרי במעשיהם ושקועים בתפקידם עד כי נדמה ששכחו כי זהו 'משחק בלבד'.  הורים לעיתים מביעים דאגה מחוסר העניין של ילדם לעסוק בפעילות אחרת מלבד פינות המשחק בגן ומבקשים לדעת כיצד ניתן להוציאם משם ולכוונם ללמידה של "ממש".  דאגת ההורים מובנת משום שהם מודעים לדרישות החיים בחברה תחרותית אשר מעודדת הישגיות והתמודדותם עם לחציה הם יום יומיים.   כל רצונם שילדם יעבור בהצלחה את השלבים הראשונים של מדדי ההצלחה המקובלים מהלידה עד בגרות.   הערכת הילד במבחנים מתחילה עוד בבי"ח (סולם אפגר, דוחות מעקב התפתחות בטיפת חלב) ונמשכת בגן חובה בו נבדקת מידת מוכנותו של הילד לקראת כיתה א' (מבחני מסל"ג) ועוד.

מחובתנו כאנשי החינוך להביא לידיעת ההורים עובדות הגיוניות ופשוטות על התפתחות של ילדים דרך משחק.  למשחק בגיה"ר חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות תקינה.  לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית. ובהזדמנות זו ניתן להזכיר שהאחריות ללמד ילד אינה רק של המבוגרים אלא של הילד עצמו.  לילדים יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם משחק חופשי תוך הענקה של תחושת ביטחון שהם מסוגלים לשחק וללמוד לבדם עם עצמם.

השאלות המידיות שעולות עם הדיון בנושא המשחק הן הבאות:  מהי התרומה של פינות המשחק בגן הילדים?  מדוע ילדים כל כך נהנים לשחק בהן? האם המשחק מעכב את התפתחות הילד בכך שהוא מאבד זמן לימודים יקר?  האם יש להפסיק את משחק הילד בפינות המשחק כדי שיעסוק בפעילות לימודית?  האם יש להגביל את המשחק החופשי (לזמן קצוב, ולשעות הפעלה מסוימות)?

המשך המאמר מתוך אתר פסיכולוגיה עברית

ביבליוגרפיה

לוין, ג., (2000). משחקי ילדים, הד הגן 64 (4): 42-47.
לוין, ג., (2003). שחקו הילדים, הד הגן 67 (4): 12-20.

ניר, ר., (1994 ). "האוריינות -משמעותה בחינוך ובהכשרת המורים", חלקת הלשון, 14 : 6-13.

סנפיר, מ., (2003). רק משחק, הד הגן 67 (4): 4-11.

סמילנסקי, ש., ושפטיה, ל., (1993). המשחק הסוציודרמטי, הוצאת אח, ת"א.

טל,ק., (2000) "הד הגן", חוברת ד', סיוון תש"ס.

Bateson, G. (1972). A Theory of Play and Fantasy. Psychiatric Research Reports, 2, pp.39-51.
Fein, G., (1994). Skill and intelligence. The functions of play. Behavioral and Brain Sciences, 5: 163-164.

Harris, R., (1995). Signs of Writing. London: Routledge.

Piaget, J. (1962). Play, Dreams and Imitation in Childhood. New York: Norton.

Pellegrini, A,D. (1995). The relationship between kindergartener's play and achievement in pre-reading language and writing. Psychology in the Schools, 17: 530-535.