הפעילות
האם ראוי לשמוח לאיד בעקבות כישלון של היריב?
מצד אחד: בהחלט כן, בעיקר בעולם הספורט שיש בו הרבה אמוציות (רגשות חזקים) של האוהדים, וזו מבחינתם דרך לחזק את הקבוצה שלהם.
מצד שני: לא, שמחה לאיד אינה ראויה כי היא התנהגות פוגענית.
שאלות לדיון:
עם איזו טענה אתם מזדהים יותר ומדוע?
בעקבות האירוע שתואר, איך לדעתכם הרגישו שחקני ואוהדי קבוצת הפועל תל אביב? הסבירו.
הנהלת מכבי ת"א התנערה מהמעשה של האוהדים. מה דעתכם על כך? מדוע לדעתכם היא עשתה זאת?
קפטן מכבי ת"א, שרן ייני, בחר שלא לתקוף את אוהדי קבוצתו והסתפק באמירה כי "גם אוהדי הפועל ת"א עשו דברים דומים, ואפילו יותר". מה דעתכם על תגובתו? האם פעל נכון? הסבירו.
אלי חזן, אוהד מכבי תל אביב, טוען: "נחצו כאן קווים אדומים. מה השלב הבא? פגיעה פיזית באוהד הפועל?!". מה דעתכם על טענתו? הסבירו.
אנו עדים באופן קבוע לאירועי אלימות (קללות, מכות, הרס רכוש ועוד) המתרחשים במגרשים ומחוצה להם בין אוהדי קבוצות יריבות. למה זה קורה לדעתכם? האם יש דרך שבה אוהדים של קבוצה יכולים לעודד בלי לפנות לאלימות? הסבירו.
האם קרה לכם פעם שהשתייכתם לקבוצה שהפסידה בתחרות כלשהי? ספרו על החוויה. אם הקבוצה המתחרה הפגינה או הייתה מפגינה כלפיכם שמחה לאיד בגלוי, איך זה היה גורם לכם להרגיש?
"ספורט הוא אמצעי לגיטימי לפרוק תוקפנות במסגרת כללים ברורים". למה הכוונה במשפט זה? הסבירו. פרטו איך משחק ספורטיבי מאפשר לפרוק תוקפנות לדעתכם.
תיאור מקרה:
בבית הספר "רוח נשית" צפוי להתקיים משחק כדורסל של ליגת הבנות, שבו ישחקו קבוצת "העקרביות" מול קבוצת "הלוחמות". המשחק צפוי להתקיים במגרש בית הספר ויש תכונה רבה לקראתו. בין היתר, הוכנו שלטים למשחק שעליהם נכתב באותיות ענק "הלוחמות העלובות" ו"הלוחמות הבכייניות". הדר, שחקנית בקבוצת "העקרביות", טענה שזו לא התנהגות ספורטיבית וביקשה שלא להביא את השלטים האלה למשחק. בתגובה אמרו עליה האוהדים שהיא לוזרית ושככה זה בספורט.
מה דעתכם על כך? הסבירו.
איך לדעתכם אפשר לעודד את קבוצת "העקרביות" בצורה לגיטימית?