אקטואליה
זה אקטואלי: אין לי מה ללבוש
צוות חינוך חברתי וכישורי חיים מטח, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

בעקבות הסרטון של דניאלה, ילדה בת 8 שמתוסכלת מכך שאין לה מה ללבוש כי חנויות בגדי הילדים לא מחזיקות בגדים שמתאימים למידותיה, מוצעות שאלות לשיח משמעותי עם התלמידים בכיתה.

רקע

דניאלה עג'מי בת ה-8 העלתה סרטון לעמוד היוטיוב שלה, שבו היא מספרת על התסכול שלה מכך שאין לה מה ללבוש כי חנויות בגדי הילדים לא מחזיקות בגדים שמתאימים למידותיה.

דניאלה משתפת באומץ לב בתחושותיה, ומתארת את המבוכה ואת העצב שהיא חשה בכל פעם שהיא הולכת עם אִימה לקנות בגדים. דבר שאמור להיות נחמד ומהנה הופך עבורה לחוויה קשה ומתסכלת.

רשתות האופנה מייצרות פריטים בטווח מידות שמכוון למכנה המשותף הרחב ביותר של ילדים באותה שכבת גיל, ולכן הפריטים אינם מתאימים למי שנמצא בקצוות – רזה או שמן מהממוצע. ילדים רזים מהממוצע יכולים להסתדר ולקנות בגדים במידות של ילדים קטנים יותר, אך לילדים עם עודף משקל אין כלל מה לקנות. רשתות האופנה לא מתחשבות בהם, והם לא יכולים להתלבש כמו חבריהם לכיתה. הם נאלצים לקנות בגדים בחנויות של מבוגרים ולעשות בהם התאמות ותיקונים.

(מבוסס על: מאקו  06/06/19, Ynet 23/04/11, עמוד היוטיוב של דניאלה עג'מי)

הנחיות למורה: יש לגלות רגישות רבה בעת העיסוק בנושא זה בכיתה, כי ייתכן שיש בכיתה תלמידים הסובלים מבעיה דומה לבעיה המוצגת. מומלץ לערוך פעילות מקדימה ולקבוע כללים לשיח מכבד על מנת למזער תגובות מזיקות וליצור סביבה בטוחה עבור התלמידים.

לפני הדיון כדאי להסביר לתלמידים שחברות האופנה מייצרות פריטים בטווח מידות שמכוון למכנה המשותף הרחב ביותר של ילדים באותה שכבת גיל. עם זאת, ילדים רבים לא נמצאים בטווח המידות הזמין ברוב החנויות, והסיבה לכך יכולה להיות שהם רזים, שמנים, נמוכים או גבוהים יותר מהטווח שנקבע.

הפעילות

שאלות לדיון:

  1. מדוע חברות האופנה מחליטות לייצר בגדים רק בטווח מידות מסוים? האם יש בכך בעיה? אם כן, מה היא? מי נפגע מכך?
  2. נוֹרְמָה היא התנהגות שנחשבת סבירה בחברה מסוימת ולכן מתקבעת (נעשית קבועה) בה. מה הנורמה שמתקבעת בעקבות ההחלטה לייצר בגדים רק בטווח מידות מסוים? אילו מסרים הנורמה הזו מעבירה לילדים ולחברה בכלל?
  3. איך לדעתכם מרגישים ילדים שאין בגדים זמינים במידתם ברוב חנויות הבגדים המיועדות לבני גילם, והם נאלצים לקנות בגדים של ילדים קטנים מהם או של מבוגרים?

למורה – הרעיון הוא להבין עד כמה התופעה רחבה כדי לעורר אמפתיה למצוקה של ילדים ששונים מהנורמה שמציגות חנויות הבגדים. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בעיצובים ובדגמים שלא מתאימים לגילם, בצבעים לא מתאימים, בצורך בביצוע תיקונים וכדומה. גם ילדים קטני ממדים (רזים או נמוכים), שרוכשים בגדים במידות של ילדים צעירים מהם, יכולים להרגיש לא נוח והדבר עלול לפגוע בדימוי העצמי והגופני שלהם. אפשר לציין בעיה נפוצה נוספת – ילדים שכף הרגל שלהם גדולה מהממוצע ולכן הם נאלצים לעיתים לקנות נעליים בחנויות של מבוגרים.

  1. מה לדעתכם המסר שדניאלה רצתה להעביר באמצעות הסרטון?
  2. מה לדעתכם גרם לדניאלה להעלות סרטון בנושא אישי ורגיש כל כך? מה זה הצריך ממנה?

למורה כדאי לחדד את הנקודה שדניאלה לא נשארה לבד עם התסכול שלה. היא מצאה דרך להביע את אשר על ליבה. נוסף על כך זו כמובן דרך לנסות לעורר שינוי של עמדה חברתית.

  1. מה דעתכם על חשיפה אישית מסוג זה ברשתות החברתיות? הסבירו את תשובתכם.
  2. האם לדעתכם חשיפה של מקרים דומים והעלאת הנושא למודעות הציבורית יכולה להוביל לשינוי?
  3. באילו דרכים נוספות אפשר לפעול ולהביע מחאה כדי לגרום לשינוי?

המלצה לפעילות להרחבה:

כתבו מכתב לאחת מרשתות האופנה ושכנעו את מנהליה להרחיב את טווח המידות כדי שיתאים גם לילדים ששונים מהממוצע.

במכתבכם הציגו את הבעיה והסבירו מדוע חשוב לייצר בגדים בטווח מידות רחב יותר.

 

לחצו להמשך קריאה
הקטן