רקע

בתחילת השבוע פרסם ראש הממשלה נתניהו ציוץ ברשת טוויטר שממנו היה אפשר להסיק כי הוא מביע תמיכה בצעד של נשיא ארה"ב טראמפ בבניית החומה בגבול עם מקסיקו. בתגובה דרש שר החוץ המקסיקני לואיס וידגראי התנצלות מנתניהו: "מקסיקו היא חברה טובה של ישראל. הציוץ של נתניהו הוא בלתי מובן ומרגיש תוקפני".
לאור המשבר שנוצר, שוחח הנשיא ראובן ריבלין עם שר החוץ המקסיקני והביע התנצלות על הדברים: "מדובר רק באי הבנה, ואני מצר על כל פגיעה שנגרמה כתוצאה מאי הבנה זו".

(מבוסס על ידיעות שפורסמו ב-YNET ובאתר החדשות 4NEWS)

הפעילות

1. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומנהיגים רבים נוספים נוהגים לקדם את רעיונותיהם בעזרת פרסום אינטנסיבי ברשתות החברתיות. האם ראוי לדעתכם שמנהיגי עולם יעבירו מסרים עם משמעות פוליטית ברשתות החברתיות? הסבירו.
2. כיצד לדעתכם "ציוץ" אחד שפורסם ברשת חברתית יכול לפגוע ביחסים בין מדינות?
3. העיתונאי בועז ביסמוט כתב כי "זה סיפור על ציוץ קטן שיצא מכל פרופורציה" (ביטוי המציין כי משהו הוא גדול או רציני מדי או מוגזם). מדוע כשכותבים משהו ברשת חברתית האמירה יכולה "לצאת מפרופורציה"? הסבירו.
4. האם אתם מכירים מקרים שבהם פוסט שנכתב ברשת חברתית (וואטסאפ, פייסבוק, טוויטר) גרם לסכסוך בין אנשים? שתפו (גם ללא פרטים מזהים).
5. מדוע אנשים בוחרים הרבה פעמים לכתוב את מה שיש להם להגיד ברשתות החברתיות? מדוע זה נוח?
6. האם אמירה שנעשית פנים מול פנים עשויה לפגוע באותה מידה כמו אמירה שנכתבה ופורסמה? הסבירו מה יכול לקרות כשאנשים מפרסמים דברים בלי לחשוב על ההשלכות (התוצאות)?
7. ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר, מציע כי: "בעת פרסום ברשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ השונות, הֱיו אתם העורכים של עצמכם, הפעילו שיקול דעת, חמלה".

• למה הוא מתכוון בדבריו?
• מדוע זו עצתו?
• בקבוצות קטנות: הציעו כלל אחד או שניים שיסייעו לילדי הכיתה והשכבה להימנע מהעלאת תכנים פוגעניים ברשתות החברתיות.

מילים יוצרות מציאות – עוצרים. חושבים. מכבדים

התדמית שלי ברשת

שיתופים בפייסבוק 

תקשורת בסביבות חברתיות ברשת

עזרה ראשונה בנושא בריונות ברשת

הארכיון

 לארכיון "זה אקטואלי"