אקטואליה
זה אקטואלי: הסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים – חסד או איום?
צוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות סביב הדילמה העולה מהסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים בארץ.

רקע

שר הפנים גדעון סער אישר את הסדרת מעמדם של 221 ילדי עובדים זרים בני 8 עד 23 שלמדו במערכת החינוך הישראלית. המשמעות היא שאותם ילדים והוריהם יקבלו מעמד של תושבי קבע בארץ ולא יחיו תחת איום הגירוש מהארץ.
עשרות אלפי עובדים זרים, חוקיים ובלתי חוקיים, שוהים בישראל בשנים האחרונות. רבים מהם השתקעו בארץ, בעיקר באזור דרום תל אביב. הקימו משפחות והולידו ילדים. כך נוצרה מציאות שבה שוהים בארץ אלפי ילדי עובדים זרים שמתחנכים במערכות החינוך בישראל ומדברים עברית שוטפת. השוהים הלא חוקיים חיים תחת פחד מתמיד של גירוש מישראל לארץ מוצאם, בעוד שילדיהם אינם מכירים ארץ אחרת ובנו את חייהם כאן.
מה ההבדל בין תושב קבע לאזרח? תושב קבע מתגורר בישראל, מוטלות עליו כל החובות וניתנות לו כל הזכויות למעט שתיים: זכות הצבעה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי. תושב קבע יכול להיות אזרח ישראלי, אזרח זר ואפילו חסר אזרחות (לפי הערך 'תושב קבע' בוויקיפדיה).

הפעילות

האם יש לאפשר את מעמדם החוקי של ילדי העובדים הזרים?

מצד אחד: ילדי העובדים הזרים גדלו והתחנכו בארץ ויש לגלות כלפיהם חמלה ולאפשר להם להיות תושבי קבע.

מצד שני: מתן מעמד קבע לעובדים זרים ולילדיהם עלול לפגוע במשך זמן בצביון היהודי של מדינת ישראל.
1. עם איזו טענה אתם מזדהים יותר ומדוע?
2. מה דעתכם על חוקי המדינה שלפיהם אדם זכאי לאזרחות רק מתוקף היותו יהודי?
3. מדוע לדעתכם אישר שר הפנים את מעמדם החוקי של אותם ילדים?
4. האם נתקלתם במצב שבו רציתם להשתייך לקבוצה ולא התקבלתם אליה? אם כן, כיצד הרגשתם?
5. מה לדעתכם מרגישים ילדי העובדים הזרים שאין להם מעמד של תושבי קבע בארץ?
6. איך לדעתכם צריכה החברה הישראלית לנהוג בילדי העובדים הזרים ומדוע?
הערה: אם יש בכיתה תלמיד שהוא ילד לעובדים זרים, יש לנקוט משנה זהירות ולעודד אותו להבעת רגשותיו בפני הכיתה. בכל מקרה אין לתת מקום לאמירות לא מכבדות כלפי ילדי העובדים הזרים.

רותם אילן, מייסדת עמותת "ילדים ישראלים" טוענת שמאז שהתקבלה החלטת הממשלה ב-2010 לגרש את ילדי העובדים זרים עם הוריהם, הילדים האלו חיו בחרדה ובאי ודאות בלתי פוסקת. רק עכשיו, אחרי כארבע שנים, בעקבות החלטת שר הפנים לתת להם מעמד תושב קבע, הם יכולים לישון בשקט.

טענה הנשמעת בקרב חלק מהציבור: ילדי העובדים הזרים אינם זכאים לאזרחות משום שהם אינם יהודים ואסור לנו להעניק להם מעמד של תושבי קבע רק מתוך רחמים או משום שהם כבר נמצאים כאן, אלא לחשוב על שימור העם היהודי ולהיזהר מהתבוללות.

שאלות לדיון:
1. עם איזו אמירה אתם מזדהים יותר ומדוע?
2. מדוע לדעתכם אישר שר הפנים את מעמדם החוקי של אותם ילדים?
3. איך לדעתכם צריכה החברה בישראל לנהוג בילדי העובדים הזרים ומדוע?
פעילות הרחבה:
דמיינו לעצמכם ילד או ילדה בדיוק בגילכם, שהוריהם הם עובדים זרים מהפיליפינים. הילד נולד בישראל, לומד בבית ספר ישראלי, ודובר עברית בדיוק כמוכם.
כתבו מכתב בשם אותו ילד ונסו לתאר איך הרגיש עד עכשיו, כשחי תחת פחד מתמיד מגירוש למדינה שהוא אינו מכיר, ומה הוא מרגיש היום אחרי שהתקבלה החלטה שמסדירה את מעמדו חוקי בארץ.
דונו בכיתה: כיצד הרגשתם בעקבות כתיבת המכתב?

* הפעילות מותאמת לנושא "האחר הוא אני".

 

"אנה והציידים" ראובן מירן

הארכיון

 לארכיון "זה אקטואלי"

לחצו להמשך קריאה
הקטן