רקע

ילדים שעוברים חרם, סוחבים את הטראומה מכך גם בחייהם הבוגרים. המסקנה הזאת עולה מכמה כתבות שפורסמו לאחרונה. בפרויקט מיוחד שערכה הכתבת יעל רותם (מאקו, 26/2/19), הופגשו ילדים שנפגעו עם אלו שהחרימו אותם כדי לסגור מעגל: "זה מלווה אותי כל החיים", סיפרו המוחרמים, "גם 30 שנה אחרי".

גם סדרת הכתבות של מאור צור, "מוחרמים", עוסקת בתופעת החרם החברתי בבתי הספר וברשתות החברתיות. הסדרה חושפת אנשי ציבור מוכרים מתחומים שונים שעברו חרם בילדותם ומתמודדים עד היום עם התחושות הקשות שחוו. השחקנית דנה זרמון מספרת: "מה שאני עוברת היום ומה שאני עושה זה תיקון לילדה בת העשר שהייתי". ח"כ איילת נחמיאס ורבין טוענת כי החרם שעברה בילדותה העסיק אותה לאורך השנים ואף ממשיך להשפיע על דמותה היום. "גם בשנות התיכון הייתי עסוקה כל הזמן בהסתרה, ורק שלא יגלו שזה מה שעבר עליי בבית הספר הקודם".

יוני צ'ונה, מנכ"ל מרכז מצמיחים, מסביר למה החרם מייצר פגיעה קשה כל כך שמלווה את הילד שנפגע גם בחייו הבוגרים: "חרם זה משהו מאורגן. ביום בהיר אחד, ילד שיש לו חברים, שיש לו יכולות, פתאום קוטעים לו הכול, הרבה פעמים בלי הסבר למה. ילדים מסתובבים סביב הדבר הזה ולא מקבלים פתרון לשאלה הזו".

(מבוסס על ידיעות באתר "מאקו" ו"רשת 13")

לצוות החינוכי בבית הספר יש השפעה רבה על האקלים בכיתות, על היחסים בין התלמידים לבין עצמם, ועל האופן שבו מתמודדים עם קשיים חברתיים וכמובן עם חרמות מסוגים שונים.

מורים ומחנכים יכולים לחולל שינוי בתפיסה ובהתנהגות של תלמידיהם, ואף להוות משענת עבור ילדים החווים סבל וכאב.