אקטואליה
זה אקטואלי: מאות אלפי אזרחים במדינה סובלים מעוני (לפי דוח מבקר המדינה)
צוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

אירוע המזמן דיון סביב השאלה על מי מוטלת האחריות לדאוג לאזרחים העניים במדינה, האם לעמותות השונות או שמא לממשלה?

רקע

"אני לא בטוח שהמדינה יודעת להתמודד עם הצרכים המִידיים של העניים. לא סתם יש עמותות", כך אמר בחודש מרץ האחרון יו"ר הוועדה למלחמה בעוני, אלי אלאלוף, באחד הכינוסים הטעונים שידעה הוועדה שהוקמה בנובמבר האחרון.

במהלך הכינוס עלו בזה אחר זה אנשים שחיים בעוני וסיפרו על ההתמודדות היומיומית עם מצוקה כלכלית, על מחסור בתרופות, בדיור ולעתים גם במזון. אחת מהתלונות העיקריות שעלו הייתה הצורך להסתמך על עמותות לסיוע במזון או בתרופות כי בלשכות הרווחה העירוניות אין מענה.

ערן ויינטראוב, מנכ"ל ארגון לתת, טען כי "אי ביטחון תזונתי* הוא הסממן החמור ביותר של עוני, היחיד הדרוש לקיום בסיסי ויומיומי". לטענתו, הסיבה שנושא ההתמודדות עם העוני הפך להיות העיסוק של עמותות פרטיות היא מכיוון המדינה ברחה מאחריות ולא גיבשה מעולם מדיניות סדורה בנושא.

(לפי אתר כלכליסט, מרץ 2014, ואתר וואלה, אפריל 2014)

* ביטחון תזונתי הוא מונח המתאר מצב שבו משק בית או אדם פרטי מקבל גישה ישירה ויום-יומית למזון. (מתוך אתר וויקיפדיה, מבוסס על הערך "ביטחון תזונתי".)

הפעילות

האם על אזרחי המדינה ועל העמותות השונות מוטלת האחריות לדאוג לבעיית העוני?

מצד אחד: כן, מפני שחברה מוסרית פועלת על פי ערכים של עזרה הדדית ותרומה לזולת.
מצד שני: לא, משום שהאחריות לדאוג לאזרחי המדינה הנזקקים היא של הממשלה ושל רשויות הרווחה שזהו תפקידן.

נקודות לבירור אישי:
1. עם איזו טענה אתם מזדהים יותר ומדוע?
2. כיצד המדינה יכולה לסייע לאזרחיה הנזקקים? (קצבאות, חלוקת מזון, נקודות זיכוי, פטור ממס וכדומה).
3. כיצד הקהילה יכולה לסייע לנזקקים החיים בתוכה? האם אתם מכירים עמותות שעוסקות בסיוע כזה? (למשל עמותות כגון "לתת", "פתחון לב" וכו').
4. כיצד אנו כילדים יכולים לסייע לילדים אחרים הסובלים ממחסור כלשהו בסביבתנו הקרובה? (במזון, בחינוך, בציוד חומרי).
5. לפי דעתכם, האם המדינה צריכה לשתף פעולה עם עמותות פרטיות למען סיוע לקבוצות נזקקות? כיצד שיתוף פעולה כזה יכול להתקיים?

לקראת החג: נוער עושה טוב

במקום לשחק במחשב בחופש פסח, בני נוער בארץ השייכים לסיירת חסד ייחודית (סח"י) שִינסו מותניים וצבעו, שיפצו וניקו בתי קשישים וניצולי שואה. הם גם ערכו עבורם קניות לחג, וריכזו ואספו מאות חבילות מזון לנזקקים.

סיירת חסד ייחודית (סח"י) היא תכנית המיועדת להעצמת בני נוער. מדובר בתכנית של עמותת נכ"ח – נתינה כדרך חיים, המשתמשת בנתינה כאמצעי יעיל לעזור לאדם באשר הוא כדי לגלות את הטוב הפנימי שבאדם.

במטרה להיטיב עם האחר, בני הנוער מאתרים במהלך השנה קשישים, חולים ונזקקים בשכונותיהם, ומתחילים בסודיות ובחשאיות לסייע להם ולדאוג לרווחתם. הם עושים זאת באמצעות חלוקות מזון (מתן בסתר), שיפוץ בתי הנזקקים, קניות לניצולי שואה, חלוקות פרחים וביקורים אצל קשישים עריריים בחגים.

(מתוך כתבה באתר ynet, מדור מעורבות, 13.4.14)

שאלות לתלמידים:

– מה דעתכם על נערים שמקדישים מזמנם במהלך החופש כדי לעזור לנזקקים?

– בידיעה נאמר כי סח"י היא תכנית המיועדת להעצמת בני נוער. כיצד לדעתכם ההתנדבות של

הנערים מעצימה אותם?

– האם קרה שסייעתם למישהו במצוקה? כיצד הרגשתם? כיצד הגיב האדם שסייעתם לו?

– האם קרה שהייתם במצוקה (לאו דווקא חומרית, אולי מצוקה בלימודים, מצוקה חברתית

וכדומה), ומישהו הגיש לכם סיוע? כיצד הרגשתם כלפי האדם שסייע לכם?

– מדוע חשוב שבני נוער יסייעו לאוכלוסייה נזקקת?

 

 

יום המאבק לחיסול העוני

יום המתנדב הבינלאומי

באתי להושיט עזרה – התנדבות

יום הנוער הבינלאומי

יום המעשים הטובים

הארכיון

 לארכיון "זה אקטואלי"

לחצו להמשך קריאה
הקטן