הפעילות
האם ראוי לפרסם דוגמנים עם עודף משקל ברשת חברתית?
מצד אחד: כן, זוהי דרך טובה להעביר מסר לציבור שלא רק לאנשים רזים יש מקום בעולם, וכי בני אדם הם יפים וראויים בכל הגדלים והמידות.
מצד שני: לא, עודף משקל הוא סיכון בריאותי שיש למנוע, ופרסום דוגמנים עם עודף משקל עלול לשדר מסר התומך במשקל עודף.
נקודות לבירור אישי
– עם איזו מבין שתי הטענות אתם מזדהים יותר ומדוע?
– בפייסבוק טענו בתחילה כי פרסום דוגמנית שמנה נוגד את "מדיניות הבריאות והכושר" שלהם. למה הם התכוונו בכך לדעתכם?
– מדוע לדעתכם יש לחברת פייסבוק עניין לבדוק את המוֹדעוֹת הפרסומיות העולות אצלם? הסבירו.
– האם לדעתכם יש תמונות שראוי לפסול ממודעות פרסומיות? מדוע? כיצד תמונות בתוך פרסומת יכולות להשפיע על מי שקורא את הפרסום?
– בשנת 2012 אושר חוק המכונה "חוק הדוגמניות", הקובע מהו המשקל המינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות. סעיף 2 לחוק אומר: "לא יציג אדם בפרסומת דוגמן המצוי או הנראה כמצוי בתת משקל." מה דעתכם על כך?
– מה הדומה והשונה בין חוק זה למדיניות הכושר והבריאות שעליה דיברה פייסבוק?
– קארין גורן היא שפית וקונדיטורית, מחברת ספרי בישול ושופטת בתכנית האפייה החדשה "בייק אוף ישראל". בחודש שעבר, עם תחילת שידור התכנית, נכתבו המון פוסטים מעליבים שעסקו במידות הגוף שלה. בתגובה כתבה גורן: " לא כולנו חייבות (וחייבים) להיות דוגמניות של ויקטוריה סיקרט. בתור מי שכמעט תמיד הייתה שמנמנה, ותמיד הרגישה בנוח בעור שלה, אני בטח לא מתכוונת להתנצל. להפך, התגובות האלה גורמות לי להרגיש גאה על שאני מביאה משהו אחר לפריים טיים".
מה דעתכם על העלבונות שספגה גורן? הסבירו.
מה דעתכם על תגובתה לכך? הסבירו.
פעילות הרחבה
בקשו מהתלמידות והתלמידים לחפש 3 מודעות פרסומת של מוצרים אהובים עליהם, ובקשו מהם לאפיין את חיצוניותם של הפרזנטורים* בפרסומות הללו.
לאחר מכן בקשו מהם לאפיין עד כמה הבנים והבנות בכיתה תואמים למודל זה.
שלבי הפעילות:
– אילו מאפיינים חיצוניים זיהיתם בפרזנטורים במודעות הפרסום שאיתרתם?
– ציינו מהם ההבדלים בין המראה של הפרזנטורים לבין המראה של אנשים בעולם האמיתי.
– כיצד לדעתכם מודעות פרסומיות אלו משפיעות על התפיסה שלכם את עצמכם? הסבירו.
*פרזנטור – ידוען המוביל מסע פרסום של גוף מסחרי כלשהו.
להרחבה נוספת:
קבלת השונה (מצגת אינטראקטיבית)
דומים ושונים (פעילות אינראקטיבית)
