שלום וברכה,
בתך סובלת ממה שאנו קוראים מוכוונות חברים (או במקרה שלה, מוכוונות חברה). זה דווקא החברתיות שלה שמדקה את ההתהוות שלה – הרצון שלה ללמוד, הסקרנות שלה, הדחף הפנימי לצמוח ולגלות את הייחודיות שלה וההתעניינויות שלה בחיים. אני ממליצה שתקראי את הספר "איחזו בילדיכם" ע"י דר' גורדון ניופלד בהוצאת לייף סנטר כי הוא מסביר בדיוק את התופעה הזאת לעומק – הרבה יותר ממה שאפשרי במכתב קצר – ותקבלי תמונה שלמה על בעיות שנובעות ממוכוונות חברים, וכמובן מה הפיתרון.
את יכולה לעמוד על זה שהיא חייבת ללכת לחוג, אבל רק אם הקשר ביניכם מאוד חזק ואת יודעת מראש שהיא תקשיב לך ותלך לפי הדרישה שלך. בדרך כלל, כשילד מוכוון לחבר בצורה שאת מתארת, הוא לא יכול לקבל את ההנחיות מהוריו. אין היגיון פה. היא מאוהבת עם החברה הזאת ותלויה בה לצרכי ההיקשרות שלה. אלא, כפי שאת כותבת, החברה של היום יכולה להעלם מחר, ולכן הקשר לא מובטח. למרות שבתך חושבת שהיא יודעת מה היא עושה, המוח שלה מסכים איתך! מעבר למודעות שלה, יש מערכת שלמה במוח שפועלת כדי לשמור על ההיקשרויות שלה, ורק מהקשר איתך היא יכולה לקבל מנוחה ובטחון. החברה לא יכולה לספק את זה, וזה יכול לעבוד לטובתך. וזה הסוד והפתרון. איך את יכולה ליצור את התנאים שיגרמו לה להיות תלותי בך ולא בחברה? איך את יכולה להיות הספק של צורכי ההיקשרות שלה במקום החברה הזאת? (שוב, הספר מפרט את התשובה לשאלה הזאת).
את לא יכולה לדבר ישר אל בתך על הבעיה ועל תוכנית הפעולה שלך. בשבילה, זה יהיה איום גדול על הקשר עם החברה והיא תלחם עבור הקשר. את רוצה לעבוד בצורה סמויה וחיובית כדי למשוך אותה אליך. את רוצה ליצור חללים בחייה שאת בעצמך ממלאה, ולא תהיה לה ברירה אלא להישען עליך. את רוצה לראות סימנים שהיא מתחילה להתרכך כלפיך ומתחילה לקבל את ביטויי אהבתך, לספר לך על מחשבותיה ותחושותיה, לספר לה את הסודות שלה במקום החברה, ומקבלת את הנחייתך. זה תהליך שלוקח זמן. את בעצם מחזרת אחריה עד שאת כובשת את ליבה, ומוצאת את הדרך לדחוף את התחרות (החברה) הצידה. כיוון קצת אחר הוא למשוך את החברה לצדך גם. זאת אומרת, להזמין את החברה למצב שבו את יכולה לקרב אותה אליך כך שאת יכולה להשפיע גם עליה וגם על בתך כתוצאה מכוח הקשר ביניהן. זה יוצר מצב ששתיהן מוכוונים אליך ביחד.
הקשר ביניכן צריך להיות היררכי, כך שאת מובילה, מספקת את הביטויים של אהבה ודאגה, ואת לא חושפת את חוסר ההשפעה עליה. את מובילה, ולא נגררת.

בברכה,
שושנה היימן

לייף סנטר
המרכז להורות מקושרת