מאמר
חינוך ללא אלימות
ד"ר יצחק קדמן ומרים גילת

הצעה להתמודדות של הורים עם בעיות משמעת של ילדיהם ללא שימוש בעונשים פיזיים.

תוכן

רונית הייתה בטוחה שהיא תהיה אימא נהדרת. לעולם היא לא תצעק על ילדיה ובוודאי שלא תרים יד. אבל ירון בן השמונה פשוט מוציא אותה מהכלים. הוא תמיד עושה את מה שהיא אומרת לו לא לעשות, שובר, מלכלך, מציק לאחותו הקטנה… רונית מוצאת את עצמה צועקת עליו, אומרת לו שהוא ילד רע, פשוט שטן ואפילו מכה אותו. רונית מרגישה שהיא אימא איומה וירון ממשיך להתנהג בדיוק באותה דרך.

1. מה עושים במקרה כזה?
2. איך אתם הייתם מגיבים?

הגישה

הורות הנה משימה חשובה, אחראית, משמחת אך קשה, שאינה מסתיימת בסופו של יום. ההורים חשים לא פעם מבוכה וספקות ומתלבטים בניסיונות למצוא את השיטה והחינוך המתאימים ביותר להם ולילדיהם. המועצה לשלום הילד מנסה לתת רעיונות, על קצה המזלג, כיצד אפשר לחנך וגם לשים גבולות, מבלי להשתמש באלימות ובענישה גופנית.

התוצאות של עונש גופני
מחקרים שנערכו בנושא מצביעים על כך שעונש גופני גורם נזק לילד, ואין בו תועלת רבה. עונש כזה יעיל רק באופן זמני. התוצאה המושגת הנה הפוכה: הילד המרגיש מושפל, חש כי ריצה את עונשו ומרגיש שהוא חופשי לחזור שוב ושוב על אותה התנהגות. בנוסף, שימוש מרובה בעונש פיסי גורם לילד לפתח חסינות, והמכה מפסיקה לשמש כגורם מרתיע.
המסר הבלתי רצוי שילד עלול להפיק מעונש גופני הוא כי מכות הן דרך לטפל בכעסים ובפתרון בעיות. הילד לומד, כי בשעת כעס עליו להרביץ, ועל מנת לשחרר לחץ ותסכול הוא יכול להרים יד ולהשתמש בכוחו הפיסי, לכפות רצונו ולהשתלט על ילדים קטנים וחלשים ממנו. זאת, במקום להפגין שליטה עצמית והתמודדות עם רגשות שליליים בדרכים אחרות. מכה אינה צורך של ילדים ואף ילד אינו זקוק לה. מכה גם עלולה להיות מסוכנת, במיוחד כשהיא ניתנת במצב של חוסר שליטה.

ילד מתקשה לראות בעונש גופני תוצאה של התנהגות לא רצויה שביצע ופעמים רבות מפרש את המכה ככעס, דחייה וחוסר אהבה מצדו של המכה.

לילד חשוב להרגיש כי ההורה רוצה בטובתו וילד שמוכה לעתים קרובות מתקשה להאמין בכך.

למכה השלכות על עולמו הרגשי של הילד:
תינוק המוכה לעתים קרובות, בוכה בקול רם יותר; ילד שמרביצים לו חש השפלה ועלבון;

ילד שמכים אותו באופן קבוע מתמלא רגשות של זעם, טינה ושנאה עצמית עמוקים. התנהגותו עלולה להיות מושפעת מדחף לנקמה בסובבים אותו, ובנוסף, פחד מלווה אותו באופן מתמיד ועלול להיות הרסני להתפתחותו.

מפתיע עד כמה ילדים שהוכו בילדותם (גם אם לא התעללו בהם) נושאים לעתים את משקעי הילדות כפצע בנפשם משך שנים ארוכות ותחושת הכאב והעלבון עלולה ללוות אותם בבגרותם אף לזמן רב מאוד.

אלימות מילולית כלפי ילדים, כמו הערה פוגעת, כינוי בשמות גנאי, בקורת קשה ומתמדת והעלבה עלולים להיות מזיקים ומשפילים באותה מידה.

עקרונות הפעולה

מה ניתן לעשות?

  • ניתן לחנך ילדים עצמאות ולאחריות.
  • ניתן להקנות לילדים משמעת ושליטה עצמית.
  • ניתן להציב גבולות ברורים לילדים.
  • ניתן להשתמש בשכר ובעונש (לא גופני) בחינוך ילדים, בתנאי שהנם תוצאה הגיונית למעשיו של הילד.

עצות אלה יסייעו לכם להציב גבולות:
1. הקשיבו לילד ונסו להבין את נקודת מבטו. אינכם חייבים להסכים עמו אך עצם ההקשבה נותנת לילד תחושה של שותפות וכבוד.
2. ילד נוטה יותר לציית לכללים שהוא שותף בקביעתם. מובן שיש כללים שנקבעים רק על-ידי ההורים.
3. תנו לילד אפשרות בחירה וציינו זאת בברור.
4. אפשרו לילד לבטא את דעתו ורגשותיו בקשר לגבולות שאתם מציבים. שיתוף הילד – אף אם הוא צעיר ביותר – יסייע לכם להציב
גבולות הוגנים.
5. הסבירו את הסיבות לדרישותיכם, היו בטוחים שהילד אכן מבין אותן, והיו משוכנעים בהן בעצמכם.
6. אל תרבו בדרישות מהילד – רצוי להתחיל עם מספר מצומצם של כללים.
7. תנו לילד הנחיות ברורות, מדויקות ומתומצתות.
8. חזרו על החוקים והכללים יותר מפעם אחת. ילד זקוק לתזכורת שוב ושוב.
9. הכינו את הילד לקראת הפעילות הצפויה לו. ילד מתקשה לעבור מיידית מפעילות אחת לשנייה. התראה של מספר דקות עוזרת לילד
להתכונן לפעילות החדשה ולשתף פעולה עם ההורה.
בחיי היום-יום ניתן לנקוט בצעדים נוספים ובגישות אחרות אשר יחנכו את הילד לאחריות ולמשמעת, יקנו לו שליטה עצמית וימנעו את הצורך של ההורים בשימוש בעונשים פיסיים:
– נסו לשבח את ילדכם על התנהגות הולמת ורצויה, כדי להקנות לו ביטחון ועידוד, כשם שאתם מעירים לו על טעויות והתנהגות שלילית.
– כדאי לשבח את ילדכם על כל שינוי בהתנהגות, אף אם השיפור הוא מזערי.
– זכרו כי שימוש רב בעידוד ובשבחים תורם לפיתוח תדמית חיובית של הילד על עצמו.
– השתדלו להדריך את ילדכם כיצד לתקן התנהגות לא רצויה.
– כדאי להבהיר באופן מפורש וברור את יחסכם להתנהגות לא מקובלת.
– רצוי לשוחח עם ילדכם באווירה של כבוד ושיתוף פעולה.
– מומלץ לשתף את הילד בהחלטות.
– יש לזכור שהנכם משמשים דוגמה להתנהגות הולמת. (הילד צופה בכם ולומד ממעשיכם).
– כדאי להימנע משימוש באיומי סרק.
– רצוי לאפשר לילדכם להביע כעס או מרירות כשעליו לציית לכללים שאינם לרוחו.
– הימנעו משימוש במכות, בצעקות, באיומים ובשמות גנאי – אלו יחזרו אליכם כבומרנג ויגבירו בקרב ילדכם את השנאה, הטינה והמרדנות.

ביבליוגרפיה

לפרטים נוספים ולהזמנת פרסומים נא לפנות למועצה הלאומית לשלום הילד

בטלפון: 67806006 – 02
פקס: 6790606 – 02
כתובת: רחוב פייר קניג 38, ירושלים 93469.

מידע על הפרוייקטים החדשניים שמציעה המועצה לשלום הילד במסגרת מערכת החינוך, תוכלו למצוא בקבצים המופיעים בראש העמוד:

ניידת זכויות הילד לבתי הספר היסודיים – דף מידע ניידת
רשימת הרצאות והשתלמויות שמקיימת המועצה לשלום הילד – מודעה על הרצאות
ניידת זכויות הילד ובני הנוער לחטיבות הביניים – מכתב רקע + ניידת חטיבות הביניים
פרוייקט "שיח ילדים" – מדברים עם ילדים על המצב – שיח ילדים – תקציר
ד"ר יצחק קדמן ומרים גילת, חינוך ללא אלימות מדריך להורים, המועצה הלאומית לשלום הילד, 2000

לחצו להמשך קריאה
הקטן