מטרות
1. העלאת מודעות התלמידים לתופעת הרתיעה ממי ששונה מאיתנו.
2. התלמידים יזהו איך תופעה זו רלוונטית לחיי היום-יום שלהם.
3. העלאת האמפתיה של התלמידים למצבו של מי ששונה מהם.
4. התלמידים יבינו איך פגיעה באחר יכולה להוביל גם לפגיעה בהם.
פעילות לציון יום הסובלנות העולמי, מדגישה את חשיבות האמפתיה כלפי האחר.
1. העלאת מודעות התלמידים לתופעת הרתיעה ממי ששונה מאיתנו.
2. התלמידים יזהו איך תופעה זו רלוונטית לחיי היום-יום שלהם.
3. העלאת האמפתיה של התלמידים למצבו של מי ששונה מהם.
4. התלמידים יבינו איך פגיעה באחר יכולה להוביל גם לפגיעה בהם.
משך הפעילות שיעור אחד.
את השיעור יש לקיים בכיתת מחשבים עם גישה לאינטרנט.
תקציר המסרים בסרטון:
הסרטון שעליו מבוססת פעילות זו הוא סרטון אנימציה קצר. בסרטון רואים ציפור מזן מסוים מתמקמת בנוחות על חוט תיל, אך מיד לאחר מכן מצטרפות ציפורים נוספות רבות מאותו הזן ומתחיל ביניהן ויכוח על המקום. באמצע הוויכוח מגיעה ציפור אחרת מזן אחר, גדולה מהן ושונה למראה, ומבקשת להצטרף אף היא לקבוצה. באותו הרגע פוסק הוויכוח בין הציפורים הדומות בקבוצה והן מתלכדות נגדה, תחילה בלעג ואחר כך בעוינות ובאלימות פיזית כדי להרחיקה מהקבוצה. שתיים מבין הציפורים פוגעות בה בעוד האחרות מעודדות אותן. בסופו של דבר הציפורים שמבקשות להרחיק את הציפור האחרת מצליחות להפילה מחוט התיל, אלא שבעקבות נפילת הציפור מתערער שיווי המשקל וכל הציפורים בקבוצה הדומה נופלות בעצמן ומאבדות את נוצותיהן. בתגובה לכך, הציפור הזרה לועגת לציפורים שנפלו.
הסרטון מראה איך הפרט דואג לעצמו ולנוחיותו ולא חושב על האחר, אך ברגע שהוא מזהה מישהו זר מקבוצה אחרת, מתעוררת סולידריות בתוך הקבוצה כנגד הזר הפולש, והקבוצה יחד לועגת לזר השונה מהם על חיצוניותו/ אחרותו.
חברי הקבוצה עושים הכול כדי להרחיק את הזר, כשיש כאלו שפוגעים בו בפועל בשעה שכל היתר מעודדים אותם להמשיך עד שיצליחו במשימתם.
לבסוף, לעצם הפגיעה בזר יש אפקט בומרנג, והפגיעה בו גורמת לפגיעה בקבוצה כולה. בסוף הזר הוא זה שלועג לחברי הקבוצה שחיצוניותם השתנתה (לא לעולם חוסן).
רקע
ילדים מטבעם מגלים העדפה למי שדומה להם ומוכר להם, משום שזה מעודד אצלם תחושת ביטחון והתנהגות צפויה. מחקר על תינוקות הראה שתינוקות שנחשפו לתמונות עם פנים של אנשים שונים, נטו לחייך אל תמונות של דמויות מאותו מוצא, כאלה שדמו להם ולאנשים הסובבים אותם.
אם כן, רתיעה ופחד מזרים היא תופעה מוכרת שיכולה לחזק סולידריות בקרב קבוצה קיימת למרות פילוגים הקיימים בה (למשל, תלמידים ילידי הארץ אשכנזים ומזרחים שקיימים ביניהם הבדלים תרבותיים וחיצוניים, עשויים להתלכד אל מול עולים חדשים שהשוני שלהם גדול מהשוני העדתי בין ילידי הארץ). זה מתרחש כאשר חברי הקבוצה מתאחדים כנגד האחר – מי ששונה מהם. מחקרים הראו זה מכבר שדי בפילוג קבוצה לשניים כשכל קבוצה מקבלת חולצה עם צבע מזהה שונה, ומוגדרת תחרות (ספורטיבית למשל) בין הקבוצות, כדי לעודד את העלאת הסולידריות הפנים קבוצתית (שריף 1958).
ההבדלים בתרבות, בשפה או במראה חיצוני עשויים לעורר דעות קדומות, אפליה ושנאה כלפי קבוצה אחרת. בהקשר של חיי היום-יום, כניסה לכיתה של ילד עם מאפיינים שונים משל הרוב, יכולה לעורר אפקט דומה של התלכדות וסולידריות פנים קבוצתית בקרב התלמידים הוותיקים שיכולים לדחות עולים חדשים בגלל מבטא, לבוש שונה, צבע עור שונה וכדומה.
נמצא שמפגש בין קבוצות עוינות כשלעצמו אינו מספיק כדי לגרום לשיתוף פעולה בין הקבוצות במטרה להפחית את העוינות ביניהן. כלומר, עצם העובדה שתלמידים ילידי הארץ לומדים באותה הכיתה יחד עם תלמידים עולים מחבר העמים/ אתיופיה/ ילדי מהגרים, לא מספיקה כדי לגרום לשיתוף פעולה בין כלל התלמידים רק משום שכולם משתייכים לאותה קבוצה מוגדרת – הכיתה.
פרופ' גליה צבר, ראש החוג ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב:
"הפחד מהאחר טמון בכולנו. באדם יש מרכיב המזהה את הדומה ופוחד מהשונה. אתה רוצה שיהיה לידך מישהו שדומה לך. אלא שההבדל בין אדם חושב לילד הוא שאדם חושב אומר לעצמו: 'יש בי פחד ורתיעה מהאחר, אבל אני צריך להתמודד'. כך שמים על השולחן את הדעות הקדומות והסטיגמות".
מהלך הפעילות
הסבירו לתלמידים כי הפעילות היום תעסוק ביחס לאחר, השונה מאיתנו.
הקרינו בפני התלמידים את הסרטוןbirds on a wire
(3:17 דקות)
כל הזכויות שמורות ל- PIXAR Animation Studios
שאלו את התלמידים:
1. מה קרה בסרטון? תארו את העלילה במילים שלכם (למורה: ראי תקציר המסרים בסרטון).
2. מה לדעתכם גרם לציפורים שהתווכחו ביניהן להפסיק להתווכח ולהתנהג בעוינות ובאלימות כלפי הציפור הגדולה? (למורה: הציפור הגדולה היא שונה, אחרת למראה, ולכן מהווה איום. ברגע שחברי הקבוצה זיהו איום חיצוני, הם הפסיקו להתעסק זה עם זה והתלכדו נגד האיום החיצוני).
3. איך לדעתכם הרגישה הציפור הגדולה כשהציפורים לא היו מוכנות לקבל אותה לצדן על חוט התיל ואף הפעילו נגדה אלימות? (למורה: אכזבה, פחד, מרמור, חוסר הבנה, תסכול, בושה ועוד).
4. איך היחס שראינו בסרטון יכול לבוא לידי ביטוי בין קבוצת ילדים או תלמידים? (למורה: כשנכנס מישהו זר שיש לו צבע עור שונה, מבטא שונה, סגנון לבוש שונה, חזות אחרת – הקבוצה יכולה לראות בו איום ולנסות להרחיק אותו ממנה).
5. איך ילדים מרחיקים מישהו שונה בתוך הכיתה? תנו דוגמאות. (למורה: חרם, רכילות מרושעת מאחורי גבו או בפניו של הילד, חוסר מוכנות לשתפו במשחקים קבוצתיים, חוסר מוכנות לשתפו בקבוצות עבודה בכיתה ועוד).
6. בסרטון רואים שרק שתי ציפורים מנקרות את רגלי הציפור כדי להפילה מחוט התיל, בעוד האחרות מעודדות אותן. מי לדעתכם נוהג בצורה פוגעת מבין קבוצת הציפורים? (למורה: לכולן. גם למי שעומד מהצד, ובפרט אם הוא מעודד, יש אחריות כלפי הנפגע).
7. הציעו דוגמאות מהעולם שלנו שבו תלמיד או קבוצת תלמידים פוגעת בתלמיד שלישי ותלמידים מהכיתה לא מונעים זאת/ מעודדים זאת. (למורה: כמה ילדים מעליבים, השאר צוחקים, כמה ילדים שמים רגל לילד אחד והשאר מגחכים וכו').
8. איך לדעתכם ירגיש הילד השונה שמתייחסים אליו כך?
9. הקרינו בפני התלמידים את הסרטון פעם נוספת, ובקשו מהם לשים לב מה קורה בסוף לציפור הזרה ומה קורה לציפורים השייכות לאותה קבוצה.
שאלו את התלמידים: מה קורה בסוף הסרטון?
10. מה עושה הציפור הגדולה?
11. מה קורה לציפורים הקטנות?
12. איך הפגיעה של הציפורים הקטנות בציפור הגדולה השפיעה עליהן בסופו של דבר?
13. נסו לחשוב איך פגיעה בתלמיד מהכיתה ששונה מאיתנו במראה יכולה לפגוע בנו? (למורה: פגיעה בפרט שהוא חלק מקבוצה תפגע בסופו של דבר בכל הקבוצה. ככל שרמת האלימות עולה כלפי אחד, כך עולה הסיכוי שבסופו של דבר האלימות תופנה גם כלפי שאר חברי הקבוצה).
14. דמיינו שהייתם עוברים למדינה זרה באפריקה למשל, שבה דוברים שפה שאתם לא מכירים, כולם שחומי עור ואילו אתם לבנים, ואינכם מכירים את מנהגי המקום. כשאתם מגיעים לכיתה כולם נועצים בכם מבטים, מגחכים על שונותכם ולא רוצים לשתף אתכם בפעילויותיהם. איזו מן חוויה זו הייתה יכולה להיות בשבילכם? (למורה: מפחידה, קשה, עצובה, מאכזבת…)
15. המשיכו עם הרעיון הדמיוני, וכעת בזוגות או בשלשות, כתבו מכתב לבני כיתתכם החדשה באפריקה והסבירו להם כיצד אתם מבקשים שינהגו בכם ומדוע.
בקשו מהזוגות או השלשות להקריא את מכתביהם.
הרחיבו את הבנת הכיתה על ידי שאלות הרחבה ביחס לרגשותיהם במצב המדומיין, כגון מדוע לדעתם נוהגים בהם כך, ולבסוף שאלו כיצד הם היו רוצים לנהוג בילדים שונים למראה שמגיעים לכיתתם או לקבוצות שבהן הם חברים (תנועת נוער, חוגים וכדומה).
לסיכום, שאלו את התלמידים: מה התחדש לכם בעקבות הפעילות היום