מערך שיעור
יום ללא עישון 31.5
שיר דרור, דינה ציונית, רוני גבריאלי וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

הפעילות עוסקת בסכנות העישון ומעוררת מודעות לסוגיית הלחץ החברתי לצד כלים להתמודדות מולה בנושא.

רקע

ב-31 במאי מצוין בישראל וברחבי העולם "יום ללא עישון", המתקיים מדי שנה מאז 1987. מטרתו היא להעלות על סדר היום העולמי את סוגיית העישון ולהגביר את המודעות למניעת תמותה ותחלואה ממחלות הנגרמות מעישון טבק.

מטרות

א. להעלות את מודעות התלמידים לסכנות של עישון סיגריות, ובהן עישון פסיבי.
ב. לעורר מודעות לסוגיית הלחץ החברתי בתור גורם המשפיע על התחלת עישון סיגריות.
ג. להקנות לתלמידים כלים להתמודדות מול לחץ חברתי בנושא עישון או עישון כפוי.

הנחיות

דגשים

  • ההתמכרות לסיגריות לא פחות קשה מהתמכרות לסמים קלים.
  • המחירים של העישון.
  • להתחיל לעשן זה קל, אך להפסיק זה קשה מאוד.
  • לעשן כדי להיות "מגניב" – לא שווה את המחיר הכבד שמשלמים.

הפעילות

שאלו את התלמידים: מה פירוש המושג "עישון"?
עישון הוא שאיפה עמוקה של עשן לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה[1]; המשמעות הנפוצה של המושג "עישון" היא עישון טבק.

תרגיל שמש אסוציאציות
שאלו את התלמידים: כשאתם חושבים על עישון או על סיגריות מה עולה לכם בראש?
כתבו על הלוח את כל התשובות שהעלו התלמידים, למשל: מחלות, ריח רע מהפה, העישון פוגע באחרים מסביב, עולה הרבה כסף וכו'.
אם התלמידים לא ציינו את כל העובדות שלמטה, השלימו אותן בטוש בצבע אחר.
ציינו לפני התלמידים את העובדות האלה:
הידעתם?
– עישון טבק גורם לנזקים בריאותיים מצטברים, חלקם יתפרצו שנים לאחר העישון, ובהם מחלות סרטן מסוגים שונים, מחלות ריאה, מחלות לב וכלי דם ועוד ועוד.
– עישון סיגריות גורם להתמכרות פיזית ורגשית והופך לטבע שני, לכן למעשנים קשה כל כך להיגמל מעישון.
– רוב המחקרים מראים כי כ-90% מהמעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18.
– מי שמתנסים בעישון סיגריה פעם אחת, נמצאים בקבוצת סיכון להפוך למעשנים קבועים.
– עישון פסיבי או כפוי (שאיפת עשן כתוצאה משהייה בסביבת מעשנים) גורם אף הוא לנזקים בריאותיים קשים.
– להרחבה בנושא העישון הפסיבי אפשר להראות סרטון פרסומת בנושא עישון (32 שניות) בקישור:

שאלות לדיון בעקבות הסרטון:
1. לְמה הכוונה ב"ביישן" בפרסומת?
2. מה המסר המרכזי של הפרסומת?
3. מה דעתכם על המסר הזה?
הציגו לתלמידים את היקף תופעת העישון בקרב תלמידים בכלל ובקרב תלמידים בכיתות ו' בפרט.

מתוך דוח של משרד הבריאות על העישון בישראל 2011[1].

 

אפשר לראות כי בכיתות ו' בבתי ספר יהודיים, למעלה מ-5% התנסו בעישון סיגריות. כלומר מתוך כיתה של 40 תלמידים, לפחות 2 תלמידים בממוצע התנסו בעישון.
אחוז התלמידים שהתנסו בעישון סיגריות או מוצרי טבק אי פעם בשנת 2011 הוא 26% תלמידים יהודים בנים (בכיתה), וכ-12% בנות יהודיות (בכיתה) – בסה"כ כ-15 תלמידים בכיתה.
שאלו את התלמידים: לפי דעתכם, מדוע בימינו, כשהמודעות לסכנות הנובעות מעישון גדולה יחסית, עדיין יש ילדים שמתנסים בזה או ילדים שאינם דורשים מאחרים לא לעשן לידם? (תשובה למורה: לחץ חברתי, רצון בתחושת שייכות, חוסר ביטחון).

משחק תפקידים

ניר מכיתה ה'2
אחרי פעילות בצופים הצטרפת לאחיך אופיר מכיתה ו'4 ולכמה מחבריו הבוגרים יותר. הילל, אחד מחבריו, הצית סיגריה ודחק בך לעשן. מעולם לא עישנת, ואתה גם לא רוצה להתחיל לעשן עכשיו. אבל אתה נבוך מכך שאתה הצעיר בחבורה וגם לא רוצה להיתפס כחנון וכילד קטן.

הילל מכיתה ו'4
אתה מעשן באופן קבוע כבר חצי שנה. אחרי פעילות בצופים בדרך הביתה הדלקת סיגריה כשהיית עם חברים. היה אתכם גם ניר, האח הקטן של אופיר, והחלטת להציע לו לעשן, שיַראה שהוא גבר: "אז מה' אח של אופיר, רוצה שכטה? יאללה גבר, אתה כבר בגיל שאפשר להתחיל…"

אופיר מכיתה ו'4
אתה צועד עם חברים הביתה אחרי פעילות בצופים, ובדרך פוגש באחיך הצעיר ניר מכיתה ה'2 שמצטרף לחבורה. חברך הילל מצית סיגריה ומציע לאחיך לעשן. אתה רואה שאחיך נבוך מהמצב ואתה רוצה לעזור לו, אבל גם לא בא לך שחבריך יצחקו עליך.

הַזמינו שלושה תלמידים לשחק את תפקידיהם של ניר, של הילל ושל אופיר.
אם אחד השחקנים "נתקע" במהלך משחק התפקידים, יש להזמין תלמידים אחרים להתנדב ולמלא את תפקיד "הצל" (כלומר, לעמוד מאחורי השחקן המקורי ולהגיד מה היו אומרים במקומו) או להחליף את השחקן המקורי מאותה נקודה שבה עצר.
בסיום, שאלו כל אחד מהשחקנים המקוריים, מהשחקנים שהוחלפו ו/או מהשחקנים שהיו בתפקיד "הצל":
1. איך הרגשתם בתפקיד ניר/ הילל/ אופיר?
2. האם היו בכם רגשות סותרים, כגון רצון להרגיש שייכים לעומת תחושת תסכול מאי צדק? עודדו את התלמידים להציף מגוון רב ככל האפשר של רגשות מנוגדים שעלו בהם במהלך משחק התפקידים.
3. בתפקיד ניר – מה עזר לך לעמוד מול הילל וכל יתר החבורה ומה הִקשה עליך?
לאחר מכן הַפנו את השאלות הבאות לכלל התלמידים בכיתה:
1. האם קרה שמישהו "לחץ" עליכם או על חבר שלכם לעשן? איך הגבתם?
2. האם לאופיר יש לדעתכם אחריות כלפי אחיו במצב כזה? הסבירו.
3. הציעו דרכי תגובה מועילות לאופיר בתור עומד מן הצד.
4. העלו רעיונות נוספים להתמודדות יעילה מול לחץ חברתי לעשן.
5. בפעילות היום התמקדנו בתגובה ללחץ חברתי לעשן, אך במקרים רבים אנחנו עומדים במצב שבו אנשים במחיצתנו מעשנים ובכך מסכנים אותנו. למרות הגבלת העישון באזורים ציבוריים רבים, עדיין קיימים מרחבים שבהם העישון מותר. כיצד אפשר להגיב במצבים כאלה באופן שמצד אחד יכבד את המעשן ומצד אחר ישמור עליכם?
(למשל, להתרחק מהמקום אם אפשר, לבקש באדיבות מהמעשן להסיט את הסיגריה, להימנע מראש משהייה במקומות שבהם העישון רווח, כמו למשל בפאבים).
לסיכום:
הסבירו שהיום דיברנו על מגוון רחב של סיכונים ובעיות הכרוכים בעישון.
כעת הסבירו שעכשיו נשחק משחק: אתם תזרקו טוש או כדור לאחד התלמידים, שיעביר את אותו החפץ לתלמיד אחר תוך כדי ציון אחת הסכנות או הבעיות הכרוכות בעישון. חברו יעביר את החפץ לתלמיד אחר תוך כדי ציון סכנה נוספת, וכך הלאה עד שייאמרו כל מגוון הסיכונים שנידונו והוזכרו במהלך הפעילות.
בשלב שני אפשר לעשות סבב בין התלמידים ובו יעלה כל תלמיד אפשרות תגובה כלפי מישהו שמעשן לידו.
שאלו את התלמידים:
1. מה למדתם בעקבות הפעילות היום?
2. כל אחד יציין כלי אחד שרכש מתוך "ארגז הכלים" שהציעה הכיתה בהתמודדות מול לחץ חברתי – בתור מי שעליו מופעל הלחץ או בתור עד למישהו אחר הנתון ללחץ חברתי.

להרחבה, צפייה בסרטון (עצרו ב 1:11 דקות)

שאלו את התלמידים:
1. מדוע לדעתכם הגיבו המבוגרים לבקשת הילדים באופן שהגיבו?
2. איך הניסיון האישי של המבוגרים המעשנים קשור לסירוב שלהם לעודד עישון אצל ילדים?

[1] עישון מתייחס גם לסיגר, למקטרת, לנרגילה מאדה (מכשיר אידוי המשמש לשאיפת טבק, קנאביס או חומרים אחרים), לצ'ילום (כלי בצורת חרוט חלול המשמש לעישון) או לבאנג (כלי עישון המורכב מבקבוק ובו צינור דק שבקצהו קונוס). החומר העיקרי המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים, כגון קנאביס (סם המופק מחלקים של הצמח קנאביס, המכונה גם מריחואנה). מתוך קישור העוסק בקשר שבין גיל לבין עמדות כלפי עישון – https://demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/691061180/545811784.doc

 

לחצו להמשך קריאה
הקטן