במקרה של חומרים לא חוקיים (מריחואנה, אקסטזי, L.s.d' וכדו ) גניבה של כסף מההורים. חוסר תפקוד לימודי, התחברות עם בני-נוער שאינם מתפקדים ומתעסקים בסמים, עבריינות, גניבות, הפיכת יום ללילה ולילה ליום, התבודדות, לעיתים דיכאון, מציאת שקית עם עלים בחדר של הילד. הרגשה לא טובה אחרי בילוי כמו רייקנות ודיכאון, חוסר יכולת לתפקד ושינה שעות רבות בחדר. (אקסטזי). אובדן עניין בחברים, תחביבים ותחומי עניין. התעניינות באתרים שקשורים לסמים.

לגבי חומרים נדיפים: ריח על הבגדים של חומרים נדיפים במקרה ומדובר בדבק מגע, ספריי, טינרים, דלקים וכדו. מציאת מיכלי ספריי (דאודורנט, חומר לניקוי מחשבים וכדו) זרוקים בתחת למיטה, ליד הבית. מציאת שקיות ניילון עם דבק מגע. התפתחות של פצעים בחלל הפא או על השפתיים.

לגבי אלכוהול: ילד שחוזר שיכור, ילד שהיה אמור לחזור הביתה אחרי בילוי והולך לשון במקום זאת אצל חברים באופן קבוע. ילד שמריח מאלכוהול, ילד שמבין במשקאות אלכוהולים ובמחירים שלהם. ילד עם חמרמורת (Hangover) אחר בילוי. נער ששותה לפחות פעם בשבוע עם חברים וללא נוכחות אנשים מבוגרים. נער שאומר שהוא לא יכול להינות בבילוי אם הוא לא שותה. נער/ה שאומר שהוא חייב לשתות על מנת להתמודד עם באסה, דיכאון וכדו.

2. האם אלכוהול וסיגריות נחשבים כסוג של סם, ואם כן אז למה?

קיימים כ 450 חומרים פסיכואקטיביים (סמים). התחום המגדיר סמים הם מחקרים פרמקולוגיים. כל חומר שמגיע למערכת העצבים המרכזית ומשנה את מצב התודעה (משנים את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו) נחשב לסם. מכוון שהאתנול (החומר הכימי הנמצא באלכוהול) והניקוטין (הנמצא בטבק) אכן מגיעים למערכת העצבים המרכזית (המוח) ומשנים את מצב התודעה הם נחשבים לסמים.

3. האם התמכרות לסמים קלים בהכרח מובילים להתמכרות לסמים קשים, ומה ההבדל בין סמים קשים לקלים?

אין מושג כזה סמים קלים וסמים קשים. זו הגדרה של משתמשים במריחואנה בעיקר, על מנת להבדיל את עצמם מנרקומנים (מי שמכור לחומרים נרקוטיים). אנשי המקצוע לא משתמשים בהגדרות מהסוג הזה. לכל סם יש פוטנציאל התמכרותי. הן התמכרות נפשית והן התמכרות גופנית. אכן יש אבחנה בין חומרים לדוגמה.

• מהירות ההתמכרות: ישנם סמים שתהליך ההתמכרות שלהם הוא מהיר (קוקאין) לעומת חומרים שתהליך ההתמכרות שלהם הוא איטי (אלכוהול).
• עוצמת תסמונת הגמילה: ישנם חומרים שתסמונת הגמילה שלהם חזקה (אלכוהול) לעומת חומרים שתסמונת הגמילה שלה היא חלשה יחסית (מריחואנה)
• רמת הרעילות: ישנם חומרים שרמת הרעילות שלהם גבוה (הרואין) לעומת חומרים שרמת הרעילות שלהם היא נמוכה (אלכוהול) כך שבהרואין גרם אחד יכול להרוג בעוד שבאלכוהול צריך בין מאות גרמים בשביל למות ממנת יתר.
• השפעות החומר על מערכת העצבים המרכזית: ישנם חומרים שונים עם השפעות שונות שגם הם מגדירים את רמת הסיכון. לדוגמה L.s.d הוא חומר הזיוני שעלול להוביל להתנהגות חסרת אחריות בשל החוויה ההזיונית (כניסה לים וטביעה, טיפוס על עמוד חשמל, יציאה מחלון הבית, הליכה עם אדם לא מוכר וכדו) לעומת חומרים אחרים שרמת הסיכון שלהם יחסית נמוכה (ניקוטין) מכוון ששינוי מצב התודעה הוא נמוך יחסית .

4. האם הרקע מהבית משפיע על התמכרותו לסמים של האדם?

אכן כן, ידוע שהסיכוי להתמכר הוא גבוה יותר כאשר:

• הנער החווה עזובה והזנחה משפחתית, הוא מחפש קבוצת שייכות אלטרנטיבית שלעיתים מדובר בחבורות של נוער עבריין, נוער שנשר מבית הספר וכדו המהווים קבוצה בסיכון לשימוש בסמים.
• כאשר יש הורה מכור הילד לומד שסמים זה פיתרון להתמודדות עם…. (כמובן פתרון לא יעיל). לדוגמה: הורה שמתמודד עם הכעסים שלו באמצעות שתיית אלכוהול, זו הדרך שהילד למד מהוריו להתמודד עם מצבים רגשיים.
• ישנם הורים שמעודדים את ילדיהם להשתמש ומעשנים או שותים יחד איתם (לדוגמה נרגילה). במצב מעין זה הילד לומד שאין בעיה לקחת סיכונים, זה חלק מהחיים.
• ישנם הורים מתעללים ופוגעים בילד, והילד לומד לברוח ממצוקותיו באמצעות שימוש בסמים.
• ישנם הורים שבאופן אידיאולוגי לא מציבים גבולות לילדיהם, לא מגבילים אותו בהתנהגויות כולל התנהגויות שעלולות לסכן אותם.לדוגמה: הם יודעים שהוא כבר השתכר מספר פעמים אבל הם לא רואים לנכון להתערב בחייו של ילדם. זו החלטה ובחירה שלו ולכן על פי דעתם אין מקום להתערבות או מעורבות. ברור שילד כזה עלול להיגרר ולהיסחף להתנהגות התמכרותית כאשר אין מי שיציב לו גבול ויעמת אותו עם ההתנהגות ההרסנית שלו.

5. כיצד משפיע לחץ חברתי על התחלת השימוש בסמים?

כל בני האדם בכל גיל מעוניינים לחוות תחושת שייכות, בדידות היא חוויה קשה לכל אחד מאיתנו. לעיתים אנו נאלצים להתמודד עם צפייה חברתית להתנהגות מסויימת לדוגמה: גיוס לצה"ל. במידה ואנו פועלים בניגוד לציפייה החברתית אנו עלולים לחוות סנקציות – עונשים. אחד העונשים הכואבים זהו הנידוי, או החשש לחוות תחושת חוסר שייכות לקבוצה שאליה אני רוצה להשתייך. כמעט כל בני האדם פועלים במצבים שונים על פי רצייה חברתית. לדוגמה מכוון שאני גבר אין סיכוי שיראו אותי עם חצאית וקוקיות בשיער. זאת אמרת שגם אם בא לי ללכת עם חצאית ברחוב, אני לא אעשה זאת. אני פועל מתוך רצייה חברתית.

בגיל נעורים בשל הצורך להתרחק מההורים ולייצר "ניבדלות" זאת אומרת תחושת עצמאות, לקבוצה יש תפקיד מרכזי במעבר מתלות בהורים לעצמאות. אבל מתברר שלקבוצה שכל כך חשובה למתבגר על מנת לחוות תחושה של עצמאות יש דרישות וציפיות. זאת אומרת שאם אני נער/ה הנמצא בקבוצה מסויימת אני אפעל לעיתים על פי רצייה חברתית על מנת להיות שייך.

העניין הוא שכל אחד מאיתנו יש סף מוכנות לרצייה שונה. יהיו כאלו שיהיו מוכנים ללכת עם חברים למסיבות ומועדונים על מנת להיות שייכים אבל לא יהיו מוכנים לשתות וודקה גם אם "כולם עושים את זה". לעומת זאת נער/ה אחר ירצה להיות "ממש מקובל" או מגניב ואז הוא ישתה וודקה למרות שזה מגעיל אותו ולו רק בכדי לחוות שייכות לקבוצה. לעיתים נערים מוכנים לדקור וללכת מכות בכדי שהקבוצה שאליה הם שייכים לא יגידו עליהם שהם חננות, חנונים או כל גינוי אחר. כך זה גם בשימוש בסמים. תחשבי על נער בשם רועי שיושב עם החברים שלו ב"זולה" במושב. אחד מששת הנערים הביא ג'וינט (סיגריה שלל מריחואנה). רועי נמצא בהתלבטות מאוד גדולה. במידה וחמישה חברה יעשנו יהיה לא מאוד קשה לסרב. היכולת שלו לסרב קשורה למידת החוסן שלו. זאת-אומרת שאם הבריאות הגופנית שלו חשובה לו יותר מהצורך שלו להיות שייך, אזי הוא ימצא דרך לצאת מזה. במידה והשייכות היא ערך עליון באותו רגע. הוא יבחר לעשן.

בקרב בני נוער הלחץ הקבוצתי להתנהגות סיכונית בד"כ גדול יותר מאשר בקרב מבוגרים.