מטרות

1. לתרגל את מיומנות הסמול-טוק העשויה לעזור במצבים בהם אנו מתקשים ליצור שיחה.

2. ללמוד כללים למיומנות סמול טוק

הנחיות

רקע

מהו ה"סמול-טוק" (Small-Talk) ?
ה"סמול-טוק" או בתרגום חופשי "שיחה קטנה" הינו למעשה קשירת שיחה "שטחית" המיועדת למצבים "שטחיים" או קצרי מועד, למשל: מסיבה, התכנסות חברתית כלשהי, קשר קצר-מועד וכו'. זהו אמצעי חברתי המנסה לבסס יצירת מגע ותקשורת, מבלי להתחייב בהכרח לתוכן משמעותי במיוחד.
לעיתים אנו מתקשים ביצירת 'סמול טוק' מסיבות שונות- ביישנות, תחושת חוסר בטחון, בדידות, תחושת זרות ועוד.. התסכול עלול להיות רב היות ו'סמול טוק' הינה דרך טובה ליצירת קשר וביסוס הכרות. כאשר אנו מתקשים ליצור שיחה ונמנעים מכך אנו למעשה משאירים את עצמנו במצב ממנו אנו חוששים- תחושת בדידות, ריחוק ונסיגה אל תוך עצמנו.
חשוב לדעת שמצבים אלו קורים לרוב האנשים בכל מיני סיטואציות שונות- חלק חווים זאת מול אנשים חדשים שהם מכירים, חלק דווקא מול אלו שהם מכירים טוב ונפגשים איתם רבות, לחלק עולות תחושות אלו כאשר הם צריכים להיכנס לחדר בו נמצאת קבוצה גדולה שמכירה אחד את השני, לחלק הקושי העיקרי הוא בסיטואציות של אחד על אחד. כל אחד יכול לחוות תחושות אלו במצבים שונים, אך התחושות הינן דומות וההתמודדות דומה גם היא.
חשבו על עצמכם- באילו סיטואציות אתם מתקשים לפתח שיחת 'מול טוק'? האם בכלל אתם מתקשים? כיצד אתם נעזרים כאשר אתם חווים קושי זה? נסו להזכר בסיטואציה האחרונה בה נדרשתם לנהל סמול טוק- כיצד הרגשתם?
חשוב שתבואו עם חוויה זו אל תוך המשחק. כך תוכלו להתחבר אל התלמידים, לשתף אותם בחוויות ובתחושות שלכם ולעזור להם ממקום של אמפתיה, ניסיון וחיבור.

המטרה של משחק זה לתרגל סיטואציות שונות של סמול טוק ובכך להפחית את החרדה סביב מיומנויות זו.

לפני המשחק

שאלו את התלמידים מספר שאלות שהן למעשה המחשה לסמול-טוק, מבלי לומר להם שזוהי כוונתכם.
לדוגמא: "ראיתם אתמול בערב את הפרק החדש של "המירוץ למיליון" ?" (או כל תוכנית אחרת), "איך היה בהפסקה, הספקתם קצת לשחק?", "האם הספקתם לבקר בחנות החדשה שנפתחה במרכז המסחרי/בקניון?", "הייתם השבוע בפעילות בתנועת הנוער?", "ראיתם את הנייד החדש שקניתי? יש בו מצלמה".
הכינו מראש 2-3 שאלות ברוח זו העשויות להיות רלוונטיות לתלמידים, מתוך היכרותכם איתם. השאלות לא אמורות לגעת בתכני ביה"ס, אלא דווקא בתכנים אחרים, יומיומיים, שאינם מצריכים חשיבה מעמיקה במיוחד.
לאחר 2-3 שאלות ותשובות, עצרו שאלו את התלמידים: "מה עשינו פה עכשיו?"

אמרו לתלמידים: למעשה קיימנו שיחת חולין קצרה או מה שמכונה "סמול-טוק".

שאלו את התלמידים:
1. מהו סמול-טוק?
2. מתי אנו משתמשים במיומנות הסמול-טוק? מדוע נחוצה לנו מיומנות כזו?

תנו לתלמידים הסבר קצר על הסמול-טוק: סמול טוק כשמה כן היא, משמעה- "שיחה קטנה". כלומר ניסיון לייצר שיחה, גם אם לא על הנושאים החשובים והאישיים ביותר, כדרך ליצור תקשורת ולהשתלב חברתית. שיחה כזו נועדה להפיג חששות וזרות, ולנסות לייצר מכנה משותף שיאפשר היכרות והתקרבות. במצבים חברתיים שונים ישנה דרך להשתלב, מבלי שהדבר ייראה מאולץ או מתפרץ. פה נכנסת לשימוש מיומנות הסמול-טוק.

דגש חשוב למורה: הכוונה ב"שיחה קטנה" אינה דווקא שמדובר בשיחה לא חשובה! הדגש בפעילות הוא ללמד את הילדים להתאים את סוג השיחה לסיטואציה. כלומר, כשאנחנו מנסים ליצור קשר ראשוני עם אדם אליו אנו מנסים להתקרב, בסיטואציה חברתית כמו מסיבה או הפסקה, מתאים לקיים דווקא "שיחה קטנה". שיחה כזו מאפשרת התקרבות והיכרות נעימה והדרגתית. במצבים אחרים, למשל בהיכרות עמוקה יותר או בשיחה אישית, מתאים יהיה לקיים שיחות מעמיקות יותר.

כלומר- חשוב להתאים את סוג השיחה והתקשורת למצב בו אנו נמצאים !!
שאלו את התלמידים:
1. מתי יוצא לנו לקיים סמול טוק? האם יש לכם דוגמאות?
2. האם קשה לכם לקיים סמול-טוק, או דווקא קל?
הסבירו שכעת תשחקו במשחק שיאפשר לתרגל את מיומנות הסמול-טוק. ראו הסבר למהלך המשחק בחלק נפרד.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

נצלו את הדיון כהזדמנות להעמקת השיח ובירור עמדות ותחושות של התלמידים לגבי היכולת לקשור שיחה:
א. שיקוף אמפטי- במידה ואתם/ן רואים כי המשימה אינה פשוטה לתלמידים, נסו לשקף לו זאת תוך הבנה ולגיטימציה לתחושות, אך גם באופן המזמין להרחיב את הדיבור עליהן. שיקוף אמפטי כזה יאפשר לו הזדמנות לשתף בקושי באופן גלוי. לדוגמא: "אני רואה כי המצב אותו אנו מתרגלים מעורר בך תחושות לא פשוטות. היית רוצה לשתף אותנו בתחושות שלך?".
ב. הבנת הגלוי והסמוי- אם אחד התלמידים לא שיתף פעולה בעת משימת הסמול טוק, אפשר לנסות לברר בעדינות האם קרה משהו והאם ניתן לעזור. במידה והילד ממשיך להגיב באי-רצון, לפחות באופן גלוי, אפשר לשאול: "האם היית רוצה לקחת חלק רק בדיון לאחר המשחק?". ייתכן והנושא רגיש עבור אחד הילדים, מסיבות שונות. חשוב לא ללחוץ אלא לשאול ולאפשר הזדמנות להצטרף בכל אחד משלבי המשחק והדיון השונים.
ג. ה'כאן ועכשיו' הקבוצתי- נצלו את ההזדמנות של ה'כאן ועכשיו' והעבודה הקבוצתית על מנת להמחיש לילדים את כוחה של קבוצה בשיתוף והתמודדות עם הקושי לייצר סמול-טוק. מאחר וכל אחד מאיתנו יכול למצוא עצמו במצב שכזה, חשוב שלקבוצה תהיה מודעות לכך ולאפשרותה לעזור לילד המתקשה לקשור שיחה או להצטרף אליה, למשל ע"י פניות יזומות אליו.
ד. הזמנה לשיתוף- חשוב לעודד את התלמידים לשתף בדוגמאות נוספות מניסיונם האישי ובתחושות שליוו אותם בעת המצבים ובעת הדוגמאות האישיות שיביאו. ככל שהדוגמאות יהיו קרובות יותר לחייו של התלמיד, כך הוא יחוש יותר ברלוונטיות של הדיון לעמדותיו האישיות. כמו כן, חשוב לשבח את התלמידים המשתפים על אומץ לבם מעצם השיתוף. ניתן לקשר זאת ליוזמה ולאומץ הנדרשים מהתלמידים בבואם ליזום סמול-טוק.
ה. עידוד הידברות ישירה בין המשתתפים- כדאי לעודד הידברות ישירה בין התלמידים בעת המשחק וגם במהלך הדיון. במציאות המורה הרי לא יהיה נוכח במצבים בהם התלמידים נדרשים ליזום שיחה ספונטנית עם תלמידים אחרים. לכן רצוי לתת לתלמידים לשאול זה את זה שאלות, להתייעץ, להתווכח, להעלות רעיונות והצעות לפתרונות, כאשר המורה מנחה את הדיון, משקף ומתווה את מהלכו.
ו. עידוד לחיפוש פתרונות: כדאי לכוון את התלמידים לחפש בעצמם פתרונות מעשיים לבעיות שהם מעלים בהקשר של הקושי ליזום וליצור שיחה. דוגמאות לשאלות הכוונה כאלו: "מה אתם מציעים?", "מה יכול לעזור?"

לרעיונות נוספים להעמקת הדיון הרגשי בקבוצה- ראו:
טיפים לניהול דיון רגשי בשעה הפרטנית מאת חלי ברק באתר בין הצלצולים.

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

שאלו את התלמידים:

1. איך הרגשתם במהלך המשחק?
2. האם למדתם משהו חדש במהלך משחק זה?
3. מדוע לדעתכם יש אנשים/תלמידים שקשה להם לעשות שיחת סמול טוק? מה הייתם מייעצים להם?
4. האם יש לכם רעיונות נוספים משלכם לכללים ליצירת "סמול-טוק"? אפשר להוסיף אותם בסעיפים שנותרו ריקים בסוף דף כללי הסמול טוק.