לחזור מאוחר - בעיות משמעת בבית

הבן שלי בן 13. בשבועות האחרונים הוא נעשה מאוד מרדן וחוצפן. זה מתבטא בכך שאנחנו אומרים לו לחזור בערב בשעה 10 והוא מתנגד וחוזר רק אחרי כמה טלפונים שנמשכים עד 10:30 ולפעמים יותר. הטיעון שלו הוא שכייף לו והוא רוצה להישאר עוד עם חברים. כששאלתי אותו מה הם עושים, הוא אמר הם רק יושבים ומפטפטים בגן שעשועים או ליד המכולת השכונתית. לי זה לא נראה ואני מבקשת ממנו לחזור בשעה 10 ותמיד יש התנגדות והוא מאיים שלא יחזור בכלל. בערב שישי אני מאפשרת לו עד 12:00.
שאלתי האם זה נכון לנהוג כך? לתת לו עד השעה 10 ולהמשיך להתעקש או להרפות?

מיכל שלום,

הקיץ הגיע והיום של הילדים הופך ללילה, כיף להם וקושי לנו, ההורים. זה שהבעיה שכיחה, מוכרת ומעסיקה רבים בודאי אינה מנחמת אותך. הדרך הטובה ביותר לטפל בכך היא באמצעות שיחה, ואם תקשורת אז מוטב שלא תהיה אלימה. אני רוצה להציע לך דגם כזה של תקשורת שנקרא 'שפת הג'ירף'. זו מתכונת שיחה לבירור סכסוכים שפיתח פסיכולוג יהודי אמריקאי – מרשל רוזנברג. בדגם הזה הוא טוען שלרוב הורים וילדים מנסים לפתור את הבעיות בכוחניות (כפי שבנכם ואתם אכן עושים). במקום 'לכופף' את היריב הוא מציע לברר את הצרכים שלו, להסביר לו מהם הצרכים שלכם וכך להגיע בשיחה רגועה להסכמות שעונות של המשאלות של שני הצדדים. בישראל התכנית הזו פועלת בגני ילדים אבל רוזנברג הצליח ליישם אותה באין ספור מסגרות אחרות של הורים וילדים, שבטים ואפילו סכסוכים בינלאומיים. מכיוון שמדובר בתכנית מפורטת שיקצר המקום להביא אותה כאן אני מציע שתחפשי בגוגל בעברית וגם באנגלית (יש סרטונים מצוינים שלו ביוטיוב). אני מקווה שהקיץ הזה מזמן לכם חוויה של למידת דרך חדשה של תקשורת אמפטית ולא אלימה.

בהצלחה,
פרופ' אליעזר יריב
פסיכולוג חינוכי מומחה.

באותו נושא