תוכן
אם לאחרונה מצאתם את עצמכם נמצאים במאבקי כח מול ילדיכם ויצאתם מהם כעוסים, מובסים ואולי אף מבולבלים – דעו שכך גם ילדיכם מרגישים. עם זאת חשוב לציין שאתם לא לבד, הורים רבים חושבים שלא ניתן להמנע ממאבקי כח בחינוך ילדיהם ונכנסים למעגל הוויכוחים לא פעם. אך הדבר לא נכון בהכרח, ניתן להמנע מהמאבקים ולתקשר בצורה נעימה יותר.
אחת הסיבות הנפוצות ביותר למאבקי כח בין הורים לילדים היא חוסר תקשורת ברורה. סיבה נפוצה נוספת היא חוסר שיתוף פעולה והדדיות. לרוב קורה שהורים מתקשרים באמצעות דרישות או איומים כלפי הילדים, זאת בזמן שהילדים מתמודדים עם דרישות לא מציאותיות או מותאמות לגילם. הילדים מרגישים מתוסכלים וחסרי אונים כאשר הם ניצבים מול ציפיות אלו ואף חשים שלא יוכלו להתמודד איתן. רגשות אלו הן שמביאות את הילדים לחפש תחושת שליטה וכח בדרך אחרת. לפעמים הדבר היחיד שלילדים יש כח עליו בחייהם הוא התגובה שלהם לדרישות ההורים ולכן נוצרים המאבקים. אך חשוב לציין שלפעמים הילדים יוציאו את התסכול במקום אחר בו הם יכולים להשיג שליטה כמו ילדים אחרים, אחים קטנים או אפילו חיית המחמד המשפחתית.
מאוד יתכן שבפועל ההורים יצאו עם ידם על העליונה בזמן המאבק וזה יפתור את הבעיה באופן ממוקד. אך פיתרון של ניצחון לאחר מאבק לא נותן מענה למקור הבעיה ולא מלמד את הילד להקשיב להוריו. במקרה כזה הקשר בין הילד להורה נחלש, הילד עלול לפתח התנהגויות לא רצויות ואם נודה על האמת – זה דיי מעייף את שני הצדדים. כדי להמנע ממאבקי כוחות צריך לנסות להבין את שורש הבעיה ולהסכים לשנות את התקשורת. כל משפחה מתנהלת בצורה שונה מאחרת ולכן יתכן שעצה מסויימת תעבוד ואחרת פחות. נסו לחשוב איזו דרך תתאים לכם יותר והשתדלו להתמיד בה לאורך תקופה של חודש לפחות. שינויים לוקחים זמן ומאוד ייתכן שלא תראו תוצאות מהר – אם נראה שהדרך לא מתאימה לכם, פשוט בחרו דרך אחרת לתקשר עם הילד. בשורה התחתונה, לכל משפחה מתאים משהו אחר.
אם אתם נפגשים עם בעיות מסוימות חוזרות ונשנות, ונתקלים באותו הויכוח שוב ושוב – צרו פתרונות יצירתיים לבעיה. במקום לכעוס על התנהגות הילד, נסו לעצור, לבדוק ולהבין מה המקור של ההתנגדות. האם צריך לשנות משהו קטן כדי להגיע לפיתרון טוב יותר? לילדים עם בעיות קשב לרוב יש גם בעיות בויסות החושי, בדקו האם התנאים החיצוניים מקשים על הילד ומעוררים אצלו התנגדות לא מודעת. מספיק שתדובבו את הילד כדי שהוא יחשוב רגע וידע לתת לכם תשובה מתאימה. חום, קור, רעש או תאורה יכולים להפריע לילד וליצור אצלו התנגדות לא מודעת. גם תחושות לא נעימות של מגע, בגד או שטיח יכולים להפריע לילד, בדקו את הסביבה הפיזית שלו, לרוב שינוי קטן ישנה הרבה. שימו לב שבמקרה של הקשב עצמו, גם בלגאן בחדר, סביבה עמוסה ברהיטים או חפצי נוי יכולים לעורר הצפה ויזואלית שמביאה לעומס קוגנטיבי. פתחו חשיבה ממוקדת פיתרון במקום להתמקד במאבק הכח.
דוגמאות לכך יכולות להיות בטקסטיל הנמצא בבית: פסים רבים, נקודות, או משבצות יכולים להציף, נסו ליצור שקט על ידי טקסטיל חלק יותר. כמו כן טיקט או הוראות הכביסה בחולצה, תפרים בגרביים או סוג הסוודר יכול ליצור עוררות במערכות מבלי שהילד ישם לב לכך. אם תעצרו רגע ותסבו את ליבו של הילד לכך- לרוב הוא ידע לענות לכם.
חשבו על עצמכם ועל אופן הגישה שלכם לילד. קבלו אחריות אם תקשרתם בצורה לא נעימה. אחרי יום עבודה עמוס הורים רבים מעבירים כעסים ממקום העבודה לבית. עצרו רגע לפני שאתם מגיעים לבית, אפילו רק לקנות חלב בחנות. לפעמים מספיקה עצירה מול הדלת וחשיבה על הרגשות שלכם. פיתוח מודעות רגשית יעזור לכם להבין האם אתם עמוסים או קצרי מזג ומנסים לשלוט בכל. זה קורה לכולנו, אבל חשוב להבין שזה גורם לכל סיטואציה להתחיל באוירה שלילית. אין הכוונה לעורר אצלכם רגשות אשמה, פשוט היו מודעים יותר ונסו לשנות דברים להבא.
מעברים יכולים להיות קשים, במיוחד לילדים קטנים. חשבו על כמות המעברים שיש לילד שלכם ביום אחד, מרגע החזרה הביתה לאחר הלימודים ועד לשינה ישנם לא מעט נקודות מעבר שיכולות לעורר אצל הילד התנגדות. ההתנגדות נובעת לרוב מתחושת חוסר השליטה על הזמן, מתי מתחילים ומסיימים בית ספר, מתי מגיעים הביתה ומכינים שיעורי בית, מתי אוכלים, מתי מתקלחים ואפילו מתי הולכים לישון. ילדים עם קושי בויסות הקשב מראים שתי תופעות שונות – חוסר ריכוז ריכוז יתר. חשבו על הילד שלכם כאשר הוא משחק משחק שמעניין אותו מאוד וכל כולו בתוך המשחק. הקשב שלו נתון כולו באותו הרגע ובהנאה עצמה – מעבר למשהו אחר שלא מעניין אותו פשוט קשה להכלה רגשית. במקום לכעוס על הילד, נסו לעדכן אותו מראש שעוד מעט הוא צריך לסיים את המטלה או המשחק. תנו לו הודעות מראש שהוא עומד בפני מטלה אחרת ונסו לערב אותו בתהליך. אם תצרו עניין במטלה הבאה יהיה לו קל יותר להמשיך הלאה.
כאשר אתם עונים לילד "לא" הרבה פעמים ועל הרבה דברים – האיסור שלכם מאבד ערך. שמרו את הזכות להתיל וטו על דברים שבאמת חשובים לכם, לשאר הדברים מצאו פתרונות יצירתיים. זכרו שילד עם בעיות קשב מתקשה בויסות רגשי ואימפולסיבי לרוב. תחושת הרצון שלו עזה ולכן כאשר מבטלים את רצונותיו הוא מתקשה עוד יותר להכיל את הסיטואציה. נסו להשתמש בשפה אחרת שתעורר פחות התנגדות ותיתן לו תחושה של התחשבות: "כן אבל ביום אחר", "אני שומעת אותך, אבל זה לא אפשרי", "אני רואה שאתה מאוד רוצה אך בהזדמנות אחרת", "כרגע לא מתאים, אפשר לדבר על מתי כן יתאפשר". בצורה זו ההתנגדות תפחת כיוון שיש מקום לרצונות שלו, גם אם לא עכשיו. כאשר הילד ישמע אתכם אוסרים עליו ומשתמשים במילה "לא" – התחושה תהיה שזו תשובה סופית ומוחלטת בנושא.
אם כבר הגעתם למצב של ויכוח קשה, זה בסדר גמור לענות תשובה מהירה וחדה. זה יכול להרגיש כתגובה קרה לבקשת הילד, אך זה בסדר להציב לו גבולות. אין צורך לענות בצורה לא נעימה "אמרתי לא ואני קובע", אפשר לעשות זאת בצורה רכה יותר אך עדיין עם גבול ברור. "שמעתי אותך, דיברנו על זה ונתתי לך תשובה סופית" או "אני אוהב/ת אותך, אני יודע/ת שזה לא מה שאתה רוצה אבל אמרתי את דברי", "אני יודע/ת שזה לא מרצה אותך אבל אני המבוגר ואני יודע/ת כרגע מה טוב לך" הם תשובות אפשריות. כאשר ילדים עם בעיות קשב נמצאים בהצפה רגשית קשה להם לשלוט בפונקציות הניהול והויסות ההתנהגותי. חשוב לציין שאין להם בעיה בהבנת האירוע אך קשה להם להכיל אותו. גבול ברור יעזור להם להתמודד עם הקושי להציב לעצמם גבול פנימי, למרות הקושי בדבר. כל ילד זקוק לגבולות והגבלות כדי להתפתח נכון וניתן להציב אותם בנעימות וללא כעס.
חינוך ילדים לא צריך להגיע ממקום של עליונות וכוחניות. אין צורך לקחת מהילד את הכוח כדי להציב לו גבולות. אך חשוב גם לא לתת לילד לקחת את הכח אליו ולהרגיש שאין גבול בבית. ילדים שלא מקבלים גבולות מרגישים שהם לא נראים והדבר מביא אותם לפתח התנהגויות לא רצויות. כיוון שהם יודעים שהעולם מתנהל בהיררכיה מסויימת ובתוך מסגרת חברתית הדבר יכול לגרום לתחושות של חוסר ביטחון בהורים ואף יותר מכך. כאשר הילדים מתנגדים, חשוב לתת להם את התחושה שרואים אותם גם כשלא מסכימים איתם. ילד שלא מרגיש שהוריו רואים אותו יעלה את עוצמות ההתנגדות כדי לבדוק מתי כן יגיבו אליו. חשוב לא להכנס למעגל הזה, אך גם לא לחנוק את הילד בגבולות. איזון הוא הדבר הנכון – וזה נלמד תוך כדי התנסות. במקום לחשוב שישנה דמות דומיננטית יותר ודמות דומיננטית פחות נסו להסתכל על המצב בצורה חיובית של שיתוף פעולה, חשיבה משותפת והסכמה בין שני הצדדים.
