משחק
מה אני מרגיש/ה?
עדי סימון-בר, שלמה זיס, מטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי, ייעוץ: חלי ברק שטיין

המשחק נועד לעודד קשב עצמי וביטוי רגשות. המשתתפים משתפים זה את זה ברגשות שהם חשים במצבים שונים. המשחק מיועד לשעה הפרטנית ב'אופק חדש'.

מטרות

מטרת המשחק לעודד קשב עצמי וביטוי רגשות.

הנחיות

רקע

המשחק מה אני מרגיש/ה? הוא חלק ממטרת-העל של אופק חדש: לשפר את השיח עם התלמידים. המשחק הוא אמצעי נוסף ליצירת קשר עם התלמידים, להעלאת תכנים רגשיים, לבדיקת סיטואציות ולמציאת פתרונות אישיים טובים יותר.
שימו לב להנחיות המשחק, ולא פחות מכך – נצלו כל הזדמנות שהמשחק מאפשר, כדי להקשיב לתלמידים, לגרום להם לשתף ברגשותיהם, ולהעמיק את השיח שלהם אִתכם ובין התלמידים עצמם.

לפני המשחק

1. אמרו לתלמידים:
נְשַׂחֵק במשחק רגשות. המשחק הוא חלק מהנושא הכללי, שאנחנו עוסקים בו השנה: דיאלוג (שיח). נברר איך נוכל לדבר זה עם זה, להקשיב, לשתף ברגשות, להכיר, לתת אמון ולהיעזר זה בזה. המשחק יאפשר לנו לעשות את כל זאת, בדרך חווייתית.
2. הדגימו את המשחק: הטילו את הקובייה, ואִמרו משפט רגש.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

1. העמקת השיח (הדיאלוג) במהלך המשחק
נצלו כל הזדמנות, כדי להעמיק את השיח (הדיאלוג).
לאחר שתלמיד או תלמידה יבטאו את משפט הרגש, פַּתחו את השיח (הדיאלוג) הרגשי באמצעות שאלות.
• דוגמאות לשאלות אישיות:
א. מה גורם/גרם לך להרגיש כך במצב הזה?
ב. האם הרגשת כך במשך זמן רב?
ג. האם רצית להמשיך להרגיש כך, או שרצית שזה יעבור?
ד. האם, בדרך כלל, את/ה מרגיש/ה כך במצבים דומים?
(למשל: האם, בדרך כלל, את/ה מרגיש/ה מבוכה, כשאת/ה פוגש/ת אנשים חדשים?)

• דוגמאות לשאלות לקבוצה:
א. האם גם אתם מרגישים כך במצב דומה?
(למשל: האם גם אתם מתרגזים, כשנותנים לכם הרבה שיעורי בית?)
הדגישו: אירוע אחד יכול לגרום לרגשות שונים אצל אנשים שונים.
ב. האם אתם יכולים לחשוב על רגשות אחרים, שאפשר להרגיש במצב הזה?
(תנו לגיטימציה לכל הרגשות שיעלו.)
הדגישו: אנחנו יכולים לחוות באופן שונה את אותו המצב.
ג. האם אתם יכולים לחשוב על אירועים אחרים, שיגרמו לכם להרגיש כך?

2. 'כאן ועכשיו' כהזדמנות להעמקת השיח
השתמשו באירועים של 'כאן ועכשיו', שעולים במהלך המשחק, כהזדמנויות נוספות להעמקת השיח (הדיאלוג). אולי תלמיד או תלמידה כועסים, משועממים, מעוצבנים, עצובים, שמחים… כל רגש, שתלמידים מרגישים, הוא הזדמנות להעמיק את נושא המשחק, הכרת רגשות, ולהעמיק את (השיח) הדיאלוג הרגשי. למשל: אם תלמיד או תלמידה כועסים, אפשר לומר להם:
אני חושב/ת שאת/ה כועס/ת עכשיו. אולי את/ה רוצה להגיד משהו על מה שאת/ה מרגיש/ה כרגע?

בהמשך תוכלו להמשיג לתלמידים את טבעו של הכעס באמצעות שאלות, כגון: מה מעורר את הכעס? איך מרגישים כשכועסים? מה תלמידים אחרים מרגישים בגוף? איך הם חושבים כשהם כועסים? ומה הם עושים כשהם כועסים?

באותו האופן תוכלו להתייחס לכל רגש שעולה בקבוצה, חיובי או שלילי.

גם לרגשות כלפיכם כמורים כדאי לתת מקום. אם תלמיד או תלמידה חשים כעס, שעמום, ביקורת או פרגון – אפשר לדבר עליהם באותה הטכניקה: לתת שם לרגש (לְשַׁיֵים), לשאול עליו, להסביר אותו, לקשר אותו למצבים אחרים בחיים, שרגש זה עולה, ועוד.

נצלו כל הזמנות להקשיב לתלמידים ולעודד אותם להקשיב, להבין זה את זה, לשתף בגילוי לב, ולהעמיק את החיבור הרגשי ביניכם.

3. אתם הדוגמה – השתמשו בחשיפה אישית
אם רגש מסוים עולה בכם במהלך המשחק, בתגובה לגירוי במשחק, או בתגובה למשהו שתלמידים אמרו – שתפו את הקבוצה ברגשותיכם. השיתוף של המורים ברגשותיהם, בסיפור אישי מתאים, חשוב מאוד. הוא יעמיק את השיח (הדיאלוג), ויאפשר מפגש 'ממקום אחר'.

מובן, שאתם יכולים לשלוט בחשיפה האישית, והיא צריכה ויכולה להיות מתאימה לסיטואציה של מורה-תלמיד. למשל, מורה יכולה להגיד:
כמו שדני סיפר שהיה לחוץ, גם אני מרגישה לפעמים לחוצה. גם עכשיו אני חושבת: 'האם נספיק את כל מה שתכננו? האם כל התלמידים יספיקו לדבר?' אני דואגת שאף אחד לא ייפגע… האחריות עליי וזה מלחיץ…
• מה, למשל, עוד מלחיץ אתכם?

בנוסף, אפשר להדגים התמודדות עם רגש ולומר, למשל:
כשאני מרגיש/ה שאני לחוץ/ה, אני נושם/ת עמוק, אומר/ת לעצמי להירגע, ולסמוך על עצמי ועליכם. אני חושב/ת מה אפשר לעשות, כדי שהפגישה שלנו תהיה טובה, ואז אני מרגיש/ה שדברים מסתדרים, והלחץ נרגע…
• מה אתם עושים כשאתם לחוצים?

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

1. העמיקו את השיח (הדיאלוג) באמצעות השאלות:
א. איך הרגשתם במהלך המשחק?
ב. מה אפשר ללמוד מהמשחק הזה?
ג. האם אתם נוהגים לשתף אחרים ברגשות שלכם?
ד. למה חשוב לבטא רגשות? (הדגישו: ביטוי של רגשות יוצר הבנה וקרבה.)

2. ערכו סבב שיזמין ביטוי רגשות, ויעמיק את השיח (הדיאלוג).
א. הסבירו:
במפגשים הפרטניים שלנו חשוב שכל תלמיד ותלמידה יבטאו את הרגשות שלהם באופן כן וישיר. חשוב גם שתרגישו בטוחים לבטא את מה שאתם מרגישים. לכל אחד ואחת יש זכות להרגיש את מה שהם מרגישים. לנו, המורים, חשוב שכל התלמידים יוכלו להיות הם עצמם.
ב. הזמינו כל תלמיד ותלמידה לתאר איך הם מרגישים עכשיו, ואם הם יכולים – להסביר מה מעורר להם את הרגש. הזמינו דוגמאות וסיפורים אישיים.

3. לסיכום הפעילות, שאלו:
א. האם, לדעתכם, השיחה היום הייתה שונה משיחות בדרך כלל?
ב. האם נודע לכם משהו חדש על מישהו מהחברים שלכם בקבוצה?
ג. האם שיתפתם אחרים במשהו אחד אישי וחדש על עצמכם?
ד. האם יש משהו שהייתם רוצים לשתף ולספר עכשיו – על מה שאתם חושבים או מרגישים?

לחצו להמשך קריאה
הקטן