גננת יקרה,

לדעתי אין מניעה להעלות את הילדה לכיתה א'. והפוך: לא נראה לי שהילדה הזו תיתרם אם היא תישאר בגן שנה נוספת.

עם זאת נראה לי נכון לבדוק את הנושא של טווח הקשב של הילדה, ואולי לטפל בזה, אם אכן יש בעיה.

אני מציעה לך לצפות בילדה במשך מספר ימים, כדי לאסוף מידע ממוקד על המקומות, סוגי הפעילות או הזמנים שבהם הילדה נראית לך תזזיתית. לעתים ילד נראה לנו תזזיתי, אבל בפועל זה קורה כי הוא נדרש לשבת זמן ארוך מדי, או שהוא משתעמם, ואז הוא משדר זאת בהתנהגותו.

התצפיות שלך בילדה צריכות להיות בנות דקות ספורות , 5-6 דקות, בכל יום. כל תצפית תיערך במוקד פעילות אחר בגן.בדרך זו תאספי מידע מדויק על  המאפיינים של ההתנהגות של הילדה.

במקביל, בדקי היכן הילדה מצליחה לשמור על משך של ריכוז, לפחות כזה הנדרש מהילדים האחרים בגן.

שימי לב: אולי בגן שלך הילדים יושבים הרבה זמן, ומצליחים להיראות מרוכזים, אבל בפועל הם זזים על הכסא, מפטפטים האחד עם השני, מפהקים, ואולי אינם כה מרוכזים. הילדה הזו פשוט מראה זאת על ידי קימה מהמקום, אבל אולי היא שונה מהילדים האחרים רק בתגובותיה?

לאחר שתאספי את המידע, ואם תזהי שאכן יש לילדה בעיה בטווח הקשב, כדאי להתחיל לטפל בה ולהקנות לה כלים שבעזרתם היא תעזור לעצמה:
1.  נושא הזמן צריך להיות במודעות שלה על אף שאין לה עדיין תפיסה ממשית של זמן. לכן בפעילויות בהן היא שומרת על ריכוז – עודדי אותה. השתמשי במלים שתעזורנה לה להבין ולהעלות למודעות מה היא עושה טוב ונכון. אמרי: "אני רואה שאת מציירת הרבה מאוד זמן" או: "את יושבת כל כך הרבה זמן, בסבלנות", או "אני רואה שאת מתרכזת ומקשיבה".
2. בפעילויות בהן קשה לה לשבת – בדקי איתה מה אפשר לעשות כדי שהיא תשב עוד קצת זמן. שאלי אותה: "למה קמת? האם את יכולה לעשות עוד משהו"? הפכי את עצם הישיבה, וההתרכזות, לנושא בפני עצמו, אבל בכל פעם עזרי לה להאריך את הישיבה ב – 2-3 דקות בלבד.

לתשומת ליבך:

1. אם היא סיימה משימה אין טעם להושיב אותה סתם, רק כדי שתשב.
2. כמובן שאין להעניש אותה אם היא קמה. מהתיאור שלך ברור שהיא אוהבת ללמוד, לומדת ומתקדמת. לא מגיע לה עונש אם היא לומדת מהר.
3. טווח הקשב והריכוז מתארך באופן טבעי, עם הגדילה והבשלות.
4. טווח הקשב מתארך כאשר הפעילות מהנה, או מרתקת, או מאתגרת.
5. חלק מהעבודה על טווח הקשב ימשיך בביה"ס.

בהצלחה

ד"ר עידית ליוש