תוכן
קופלנד וחבריו (בתוך: רולידר) מצאו כי כאשר מנהלי בית הספר מבססים את תגובותיהם על הבנת הגורמים המתחזקים את ההתנהגויות האלימות של תלמידיהם בסביבת בית הספר ומגיבים בהתאם, חלה הפחתה ניכרת ברמת ההתנהגויות הבלתי נאותות של התלמידים ובמקביל חלה עליה משמעותית ברמת ההתנהגות האלטרנטיבית הנאותה. המנהל התבקש לתת חיזוק חיובי לתלמידים על כניסה בזמן לכיתה, על נוכחות סדירה של תלמידים, אשר נעדרו מבית הספר בתדירות גבוהה ועל שיפור בהישגים לימודיים של תלמידים חלשים, כל זאת במקום הוצאת התלמידים מהכיתה והפנייתם למשרד כאשר התנהגו באופן בלתי נאות. בכל שלושת התחומים שנבדקו חלו שיפורים ניכרים בהתנהגויות של התלמידים.
התערבות חינוכית יעילה מעין זו דורשת:
1. תכנון השיעור וחומרי הלימוד כך שיעוררו עניין וסקרנות אצל התלמידים ויעודדו אותם להגיב וללמוד.
2. מתן חיזוקים חיוביים להתנהגות תקשורתית נאותה והצגה הדרגתית ומבוקרת של נסיבות הגורמות להגברה של התנהגות אנטי חברתית.
3. תכנית מוטיבציה כיתתית להגברת התנהגויות של שיתוף פעולה, הבלגה וסובלנות הדדית.
4. הגבה ברורה, אחידה ותקיפה של צוות המורים יחד עם תמיכה מערכתית של המנהל, ההורים והצוות המקצועי בעקבות התרחשות של התנהגות אנטי חברתית וביטויי אלימות.
עבודה זו מסכמת תוצאות התערבות כזאת שנערכה בכיתה ג' בבית ספר עירוני רגיל. בכיתה זו, המונה 34 תלמידים, התעוררו קשיים רציניים בתהליך החינוכי עקב שכיחות גבוהה של התנהגויות אנטי חברתיות וביטויי אלימות שהפגינו מספר תלמידים.
מתוך התצפיות הראשונות עלתה בברור תמונת מצב של כיתה תוססת, אשר השיעורים בה אינם מנוהלים תחת חוקים וכללים ברורים; בזמן דיונים נשמעו התפרצויות, מורים נאלצו להרים את קולם. תלמידים הסתובבו בכיתה ללא רשות. ברוב זמנם מצאו את עצמם המורים עסוקים בתגובות המכוונות להפסיק מגוון של התנהגויות אנטי חברתיות של תלמידי הכיתה וביטויי אלימות קשים במיוחד של ארבעה תלמידים.
התצפיות הישירות לאיסוף נתונים נערכו על ארבעה תלמידים שנבחרו על ידי המורים והמנהלת כקשים ביותר מבחינה התנהגותית. תצפיות אלה נערכו לפני תחילת ההתערבות ובמהלכה ועד לסיום שנת הלימודים.
הצפייה הישירה נערכה בעזרת טופס תצפית בפרקי זמן קצובים על ידי שני צופים שהוכשרו במיוחד לצפייה מהימנה במכשיר הצפייה. נצפו ההתנהגויות הבאות: סירוב ואי ציות, אלימות מילולית, אלימות פיזית והתנהגות משימתית.
האבחון בדק גם את הנסיבות שבהן שכיחות התרחשות ההתנהגות האנטי חברתית וביטויי האלימות הייתה הגבוהה ביותר ואת גורמי החיזוק האפשריים של התנהגויות אלה.
נמצא שהתלמידים התנהגו בצורה לא נאותה, בחלק מהמקרים, בגלל קשיי התמודדות עם חומר הלימודים; במקרים אחרים בגלל חוסר תשומת לב להתנהגות נאותה; או תשומת לב רבה להתנהגות לא נאותה.
מהלך ההתערבות:
א. סדנא לכל מורי הכיתה הכוללת:
1. עקרונות להבנת התפתחות של התנהגות אנטי חברתית של תלמידים במסגרות חינוכיות
לדוגמה, תגובת הסביבה בעקבות התנהגות יכולה לשמר ולהגביר אותה, כלומר היא תהווה גורם מחזק.
2. הקשר בין סידורי ישיבה, רמת הקושי של גירויי ההוראה ואסטרטגיית
ההוראה המופעלת בכיתה, לבין התנהגות אנטי חברתית של תלמידים
לדוגמה, סידורי ישיבה המאפשרים קשר עין טוב וגישה מהירה של המורה לכל התלמידים, התאמת החומר הלימודי לרמתם של התלמידים והצגת החומר באופן ויזואלי המונע תסכול.
3. אבחון והערכה פונקציונלית כבסיס להבנת מצבי האלימות בכיתה
מטרת אבחון זה לבחור את התנאים הסביבתיים המתאימים ביותר לכיתה ואת אופן ההתייחסות הנכון במקרה של התרחשות התנהגות בלתי נאותה.
4. עקרונות בהצגת הוראות יעילות
הוגדרו הוראות יעילות המביאות ליתר שיתוף פעולה מצד התלמידים והוראות שאינן מביאות לשיתוף פעולה.
5. עקרונות במתן משובים יעילים לתלמידים
הוגדרו סוגי משובים, המצבים בהם חשוב לתת משובים, הקשר בין משובים ספציפיים למוטיבציה ללמידה והתנהגות חברתית נאותה אצל תלמידים.
6. עקרונות במתן משוב מתקן
הוסברה החשיבות של מתן משוב מתקן לעומת נזיפה, כיצד ניתן לתת לתלמידים סיוע שיעזור להם להצליח במטלות הלימודיות והחשיבות של מתן משוב חיובי.
7. תוכניות מוטיבציה מיוחדות להגברת יכולת ההבלגה, איפוק וסובלנות של התלמידים
בתוכניות אלה ניתנות תוצאות מיידיות – חיזוקים חיוביים – להתנהגויות נאותות (פירוט בהמשך)
8. הבנה וניתוח של התנהגות אלימה במיוחד, מצבי משבר והתארגנות מערכתית לטיפול יעיל במצבי משבר
התגובות למצבי משבר כגון אלימות מילולית , אלימות פיזית, סירוב מתמשך לקבל הנחיה או הוראה ממורים, כללו: א. איתור מהיר של הבעיה, ב. תגובה תקיפה מידית של המורה במטרה להפסיק את ההתנהגות ג. קריאה לסיוע של איש צוות נוסף ד. הוצאת התלמיד לחדר מיוחד שהוכן למטרה זו ה. מתן הערה תקיפה ומטלה קצרה והחזרת התלמיד חזרה לכיתה ו. מעקב צמוד וחיזוק התנהגויות חלופיות לביטוי האלימות שגרם למשבר.
ב. התערבות בכיתה הכוללת:
1. ארגון השיעור – לתלמידים הובהר מה הם ידעו בסוף השיעור, מהו מהלך הפעילות, משך זמן הפעילות, כללי ההתנהגות במהלך הפעילות ועוד.
2. הקניית הרגלי התנהגות – התלמידים קיבלו הנחיות מפורשות וברורות לגבי כללי ההתנהגות בשיעור.
ג. תוכנית המוטיבציה כללה:
1. תוכנית מוטיבציה המיועדת לכניסה מסודרת של התלמידים והתחלה מסודרת של השיעור לאחר צלצול הפעמון.
המורה סימנה V על גבי לוח מיוחד במידה ולפחות 31 תלמידים עמדו בכלל מסוים. תלמיד שהפר כלל קיבל הערה תקיפה מהמורה כיצד עליו לנהוג וכן נרשם שמו על הלוח. הכיתה כולה קיבלה חיזוק חיובי (סרט ווידאו, ממתקים וכו') אם הגיעה ל 85% מסה"כ הסימונים באותו שבוע לימודי. תלמיד ששמו לא נרשם על הלוח 4 פעמים בשבוע או יותר קיבל מכתב עם משוב חיובי להורים.
2. תוכנית מוטיבציה לעידוד האיפוק וההבלגה
על התלמידים היה לשמור על מספר כללים (אין לקלל בזמן שיעור, כל תלמיד יישב במקומו בזמן השיעור וכו').
על הפרת הכללים או שמירתם ניתנו נקודות וחיזוקים בהתאם.
3. הערכות ותגובה בזמן משבר
לתלמידים הוגדרו מהם מצבי משבר ומה יהיו דרכי התגובה של הצוות במקרה של משבר.
4. פגישה עם הורי הכיתה
תוצאות:
אחוז ההתנהגות האנטי חברתית של ארבעת התלמידים ירד באופן משמעותי בעקבות יישומה של ההתערבות הכוללת בכיתה.
דיון
ההבנה הבסיסית שהתנהגויות התלמידים מונעות על-ידי נסיבות אותן יוצרים המורים ושהמשך קיומם של התנהגויות אלו תלוי ומותנה באופן תגובתם ולא רק במטען הרגשי שהילד מביא איתו מסביבות הילדות שלו, חייב את צוות המורים לשקול מחדש את הדרך בה הם מציגים את גירויי ההוראה שלהם, את אסטרטגיות ההוראה שהם מפעילים ואת אופן תגובתם להתנהגויות התלמידים. הצורך לתגובה עקבית, תאום, ועזרה הדדית בין אנשי הצוות מהווים את המפתח להצלחה ביישום תכנית התערבות כזו.
