מערך שיעור
מרים ילן-שטקליס – ג'ינג'י
דינה ציונית, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות העוסקת בנושא "יחודו של יוצר"-מרים ילן-שטקליס בספר "גי'נג'י" העוסקת בקבלת השונה.

רקע

התכנית "ייחודו של יוצר" היא חלק מתכנית הלימודים באוריינות לבתי-ספר יסודיים. בחרנו להתמקד ביצירה "ג'ינג'י" מאתמרים ילן-שטקליס בנושא קבלת השונה לכיתות א.

* מרים ילן-שטקליס נולדה בעיר אוֹדֶסָה (בדרום אוּקְרָאִינָה) בשנת 1900.
* השם ילן הוא צירוף אותיות שמו של אביה: יהודה ליב ניסן.
* בוגרת מדעי הרוח מאוניברסיטת חרקוב ומדעי היהדות מאוניברסיטת ברלין. למדה גם ספרנות בפריס.
* התגוררה בירושלים ועבדה בספרייה הלאומית במשך 30 שנה.
כלת פרס ישראל לספרות בשנת 1956.

מרים ילן-שטקליס התייתמה בגיל צעיר, וידעה שנים ארוכות של בדידות ושל חולי. בספרי ילדים שכתבה, היא תיארה ברגישות רבה חוויות ורגשות של ילדים. רבים משיריה, הולחנו.

המידע לקוח מתוך: מאגרי מידע פדגוגיים, [קישור:] המכללה האקדמית בית ברל

מטרות

חינוך חברתי – שיפור האקלים הכיתתי בתחום קבלת השונה והאחר
ייחודו של יוצר – שילוב בין-תחומי של ספרות עם חינוך חברתי בדרך חווייתית, מגוונת ומעשירה, באמצעות הטקסט "ג'ינג'י", העוסק ביחסים שבין אדם לחברו

הנחיות

הנחיות למורים

העיסוק בנושא קבלת השונה, האחר, יעשה באמצעות:

  1. השיר של מרים ילן-שטקליס "ג'ינג'י"
  2. דיון בכיתה

הפעילות

א. הקריאו את השיר בכיתה.

הטקסט הספרותי גִ'ינְגִ'י / מִרְיָם יָלָן-שְׁטֶקֶלִיס

אִמָּא אוֹמֶרֶת תָּמִיד: מַחְמַדִּי,

לְיַלְדִּי רֹאשׁ-זָהָב,

רֹאשׁ-זָהָב לְיַלְדִּי.

וּבָרְחוֹב הֵם קוֹרְאִים לִי… גִ'ינְגִ'י.

בַּכִּתָּה הֵם קוֹרְאִים לִי גִ'ינְגִ'י

אֲפִילוּ בַּלַּיְלָה בְּתוֹךְ-תּוֹךְ כָּרִי

יִבְעַר שְׂעָרִי!

גִ'ינְגִ'י…

רַבִּים הַצְּבָעִים עִמְּךָ, אֲדֹנָי –

תְּכֵלֶת פָּרַשְׂתָּ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם,

וּלְאִמָּא שֶׁלִּי חוּמוֹת הָעֵינַיִם,

יָרֹק לֶעָלֶה, וְלַוֶּרֶד וָרֹד,

אוֹ לָבָן, אוֹ אָדֹם, וְעוֹד יֵשׁ, וְעוֹד!

רַבִּים הַצְּבָעִים עִמְּךָ, אֲדֹנָי,

יָפִים וּמְרֻבִּים!

וְלָמָּה בָּרָאתָ לְךָ יְלָדִים צְהֻבִּים,

אֲדֹנָי, צְהֻבִּים?

בָּכִיתִי הָעֶרֶב לִפְנֵי הַשֵּׁנָה,

וְאִמָּא נִגְּשָׁה, וְדִמְעָה בְּעֵינָהּ.

מַחְמַדִּי, לָחֲשָׁה, מַחְמַדִּי…

וּבַלַּיְלָה-בַּלַּיְלָה וַיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ,

וַיַּעֲמֹד עַל יָדִי,

וַיֹאמַר: קוּמָה, קוּמָה, יַלְדִּי!

וּבִכְנַף אַדַּרְתּוֹ עֲטָפַנִי

וּנְשָׂאַנִי –

אֶל עָל.

וְשָׁם בַּמָּרוֹם, בְּגַן-עֵדֶן, – הֵיכָל,

וּבוֹ בַּהֵיכָל – כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת,

וְיוֹשֵׁב לוֹ הַמֶּלֶךְ דָּוִד,

וּבְיָדוֹ הַשַּׁרְבִיט,

וַאֲרִי מִימִינוֹ וַאֲרִי מִשְּׂמֹאלוֹ,

וְעוֹמְדִים לְפָנָיו מְשָׁרְתָיו וְשָׂרָיו,

וְעוֹמְדִים לְפָנָיו רִבְבוֹת חֵילוֹתָיו,

וְהַכֹּל – זָהָב

וּמִתַּחַת לַכֶּתֶר יוֹרְדִים תַּלְתַּלָּיו –

צְהֻבִּים תַּלְתַּלָּיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ דָּוִד,

צְהֻבִּים תַּלְתַּלָּיו!

וְכֻלּוֹ אַדְמוֹנִי.

כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם

ב. דונו עם התלמידים על השאלות החברתיות העולות מהשיר: תקשורת ויחסים בין תלמידים בכיתה, היחס לשונה, הרגשות של הילדים הדחויים.

ג. היעזרו בשאלות המצורפות.:

בשיר הילד מתאר חוויה של ילד ג'ינג'י: ברחוב הוא זוכה לתגובות, בכיתה הוא זוכה לתגובות, ובלילה הוא מרגיש ששערו "בוער".

שאלו: 

1. מדוע הילד מרגיש ששערו "בוער"? למה הוא מתכוון?
2. מדוע הילד מרגיש שונה מהאחרים?
3. מה אמרו לו האנשים ברחוב? מדוע, לדעתכם, נעלב הילד?
4. מה אמרו לו הילדים בכיתה? מדוע, לדעתכם, הוא נעלב מחבריו לכיתה?
5. מדוע, לדעתכם, קשה לילדים לקבל את הילד הג'ינג'י?
6. מדוע בחרו להשתמש בכינויים, כדי לזהות אותו?
7. האם אתם מכירים כינויים, שעלולים לפגוע בילדים?
8. כיצד אתם מתנהגים כלפי ילדים שונים מכם? (למשל: נמוכים מאוד, שמנים, רזים, ממושקפים או בעלי צבע שיער שונה

משך כל הפעילות: כ-45 דקות
סכמו את השיעור בדיון קצר בלקחים שנלמדו על היחס לשונה.

לחצו להמשך קריאה
הקטן