הפעילות עוסקת בדילמות הקשורות לנאמנות לחבר: האם לוותר על דברים שחשובים לנו בגלל מחויבות לחבר? האם חברות אמיתית משמעותה נאמנות גם בשעת מבחן?
כל אדם צריך להיות נאמן לעצמו, לדברים שהוא מאמין בהם ולדברים החשובים לו. אבל לעתים אנו נתקלים במצבים בהם אנו שואלים את עצמנו האם לוותר על דברים שחשובים לנו בגלל מחויבות לחבר? האם חברות אמיתית משמעותה נאמנות גם בשעת מבחן? בשאלות אלה נדון בהפעלה שלפנינו.
1. לבחון את משמעות הנאמנות לעצמי לעומת הנאמנות לחברים שלי.
2. לבחון ולהעריך מחדש את הערכים המנחים את התלמידים בחיי היום יום בבית הספר.
3. לתרום לשיפור האקלים בכיתה.
שלב א: סיפור
שאלה של נאמנות / מאת נגה מרון
כשהייתי עדיין בגן הילדים, שאלו אותי הילדים: "יובל, אתה אחיו של עופר?" ואני הייתי עונה, "אנחנו כמו אחים." למה הם חשבו כך? כי אימא של עופר הייתה מביאה את שנינו לגן בבוקר, ובצהריים הייתי אוכל אצלם. כל זה קרה כי אימא שלי הייתה יוצאת לעבודה מוקדם וחוזרת מאוחר. כאשר קיבלתי את המחשב הראשון שלי, לעופר עדיין לא קנו מחשב, והוא היה בא אליי לשחק בו. עופר ואני גרנו באותו הבניין, דלת מול דלת, והיינו חברים טובים. גם בכיתה השתדלנו לשבת יחד, ואחרי הלימודים הכנו שיעורים ביחד ושיחקנו יחד במגרש.
עד שיום אחד עברנו דירה. כשעליתי לכיתה ה' הורי קנו דירה במקום אחר, ועופר ואני נאלצנו להיפרד. אני התחלתי ללמוד בבית-ספר חדש ליד הבית, ועופר נשאר בכיתה הישנה. שנינו החלטנו שלא ניתן למרחק לפגוע בחברות שלנו, והבטחנו לעשות מאמצים לשמור על קשר ולהמשיך ולהיפגש. והצלחנו! דיברנו לעתים קרובות בטלפון ועדכנו זה את זה בכל מה שקורה, ומדי פעם, בעיקר בחופשות, היינו נוסעים לביקור של כמה ימים ומשלימים את החסר. עופר הוא גאון במחשבים, והוא מאוד עזר לי להיכנס לעניינים בתחום הזה, שהוא לא ממש הצד החזק שלי. אני יותר איש חברה, ועופר מאוד אהב לבלות אתי ועם החבר'ה החדשים שלי.
בשנה האחרונה הנהגנו עופר ואני נוהג קבוע: כל שבוע אנחנו מבלים יחד, בבית שלו או בבית שלי. אצלו, אנחנו באמצע השבוע, וחוץ מלדבר ולהחליף חוויות, אנחנו עובדים יחד הרבה על המחשב המשוכלל של עופר, ורואים סרטים שאנחנו אוהבים. אצלי אנחנו מבלים את סופי השבוע, בדרך כלל עם החבר'ה.
בכיתה החדשה שלי יש קבוצה של ילדים שנפגשת כל שבוע, כל פעם בבית של מישהו אחר, ועושה משהו יחד. פעם זה סרט טוב מהווידיאומט והרבה פופקורן, פעם זה ערב משחקים, לפעמים יציאה משותפת. זו הקבוצה הכי מקובלת בכיתה, ולכן נורא שמחתי כשהתחילו להזמין גם אותי למפגשים האלה.
כמובן, שבסופי השבוע שעופר היה אצלי, הוא תמיד בא אתי למפגשים האלה, והיה ממש כיף. אבל… יום אחד, תפס אותי ערן לשיחה.
– "שמע, יובל", הוא אמר, "אתה יודע שאנחנו חבורה מלוכדת, שנפגשת כל סופשבוע כבר כמה שנים."
– "כן. ואני נורא שמח שהחלטתם לצרף גם אותי."
– "גם אנחנו שמחים. אתה עכשיו אחד משלנו. לכן אני מקווה שתקבל ברוח טובה את מה שאני אומר לך. אתה מבין, הכלל שלנו הוא שרק ילדים מהחבורה הקבועה באים למפגשים. אי אפשר כל פעם לצרף ילדים אחרים. באופן חד פעמי, זה אפשרי… אבל לא משהו קבוע… אתה מבין, נכון?"
כן. הבנתי. זו הייתה דרכו של ערן לרמוז לי בעדינות שלא אביא יותר את עופר למפגשים…
עכשיו אני לא יודע מה לעשות. בעוד יומיים עופר אמור לבוא אליי. הקבוצה תיפגש אצל יעל, ואני מאוד רוצה ללכת. אני אוהב את הקבוצה ואת הפעילויות שהם עושים, הם חברים שלי ואני רוצה להיות שייך. לקח לי זמן לרכוש את מקומי בכיתה החדשה, ועכשיו, כשצירפו אותי לחבורה הכי מקובלת, אני לא רוצה לוותר על זה. אבל… גם עופר חבר שלי, חבר טוב שלי, חבר שלי עוד מהגן! וגם עליו אני לא רוצה לוותר! הוא תמיד היה כל כך בסדר אתי, ואני מרגיש שאני ממש לא יכול לפגוע בו. אם הוא ירגיש שהוא מפריע לי, הוא פשוט יתפוס מרחק. אני מכיר אותו. אבל איך אוכל להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו שלא יבוא יותר בסופי שבוע? ואם הוא יבוא – אני עלול לאבד את החברים החדשים שלי ואת זה אני בשום פנים ואופן לא רוצה. בסופו של דבר, עופר הוא חבר ותיק, אבל הוא רחוק, וביום-יום, אני צריך את החברים מהכיתה, מהשכונה.
ניסיתי לשכנע את ערן, דיברתי אפילו עם יעל, אבל הם נעולים על הרעיון שלהם, שלקבוצה אי אפשר להביא ילדים מחוץ לחבורה. המצחיק בכל הסיפור הזה הוא שהם כל כך נאמנים לקבוצה שלהם, אבל הם לא מוכנים להתחשב בנאמנות שלי לחבר שלי…
דף לתלמיד נקודות לבירור אישי:
1. כיצד הצליחו החברים לשמור על חברותם לאחר שיובל עבר דירה?
2. מיהם חבריו החדשים של יובל?
3. מדוע ערן מבקש מיובל שלא יביא את עופר למפגשי החבורה?
4. במה יובל מתלבט?
נקודות לעבודה קבוצתית:
1. "עופר הוא חבר ותיק אבל הוא רחוק, ביום-יום אני צריך את החברים מהכיתה, מהשכונה," אומר יובל.
האם נאלצתם פעם לבחור בין חברים חדשים לחברים ותיקים? מה עשיתם?
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
2. "איך אוכל להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו שלא יבוא?" אומר יובל.
מה הייתם מציעים ליובל לעשות? מה יוכל לעשות בלי לפגוע בעופר ובלי לוותר על החברים החדשים?
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
3. "אם הוא ירגיש שהוא מפריע לי, הוא פשוט יתפוס מרחק" אומר יובל על עופר.
איך הייתם נוהגים במקום עופר, אילו יובל היה מבקש לא להגיע לסוף השבוע?
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
שלב ב: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
1. מונח במקום: לקראת ההפעלה יש לבקש מן התלמידים לבדוק (בביתם או בספרייה של בית-הספר) את ההגדרות
של המונחים הבאים:
נאמן, בעל ברית, בוגד, חבר.
2. סיפור: מעשה בשלושה פרפרים הוא סיפור מפורסם של לוין קיפניס, שכולנו מכירים עוד מילדותנו. הסיפור הוא על
שלושה פרפרים חברים, היוצאים יחד לעוף בשדה. לפתע מתחיל לרדת גשם והפרפרים מחפשים מחסה. הם
פונים לפרחים השונים בשדה ומבקשים שיכניסו אותם אל בין עלי הכותרת, אולם אף פרח לא מסכים להכניס את
כולם. הם מחליטים לא להיפרד על אף שהם ממשיכים להירטב. לבסוף חדל הגשם לרדת, והשמש ייבשה את
כנפיהם הרטובות של החברים הנאמנים!
הפרפרים בוחרים להיפגע ולא להפר את נאמנותם זה כלפי זה.
1. האם, לדעתכם, נאמנות לחברים פירושה מוכנות להיפגע ובלבד שלא לנטוש חבר/ה?
2. האם למרות הפגיעה יש לנאמנות בין החברים גם יתרונות? מהם?
3. תרגיל: בנעליו של – נסו לדמיין כיצד הייתם מרגישים אילו הייתם אחד הפרפרים, ושני חבריכם היו מחליטים
לתפוס מחסה בתוך אחד הפרחים.
האם הייתם מבינים אותם?
האם הייתם סולחים להם?
האם הייתם ממשיכים להיות חברים שלהם?
האם קרה לכם אי פעם שחברים לא גילו נאמנות כלפיכם? איך הרגשתם?
4. התרסה: חוסר נאמנות היא בגידה!
5. תגובה: לא בהכרח. מותר להחליף חברים, לא חייבים תמיד להישאר חברים עם אותם ילדים מהגן ועד
הצבא!
6. טיעון: גם אם החברות כבר לא כל כך חשובה לי, אני לא אבגוד בחבר/ה ותיק/ה, כי הבגידה מכוערת!
מה דעתכם? האם תישארו נאמנים לחבר/ה גם אם הוא/היא כבר פחות חשוב/ה לך?
האם נאמנות לחבר/ה חשובה יותר מנאמנות לעצמנו ולצרכים שלנו?
הצעות הפעלה לדיון כיתתי (המשך)
7. אל תשליכני לעת זקנה. כך אמר רבי נחמן מברסלב.
כיצד אמרה זו קשורה לנושא הנאמנות?
8. מן המקורות: זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִך אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרֵי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיהו, ב, ב).
הפרשנים טוענים כי פסוק זה מתייחס ליחס שבין עם ישראל לקב"ה. הקב"ה זוכר שעם ישראל היה נאמן
לו לאורך כל השנים והאמין בו, גם בתקופות הקשות של נדודים קשים במדבר, וכעת הקב"ה משיב לעם
ישראל כגמולו ודואג לו.
האם עלינו להיות נאמנים לכל מי שנאמן לנו?
9. פתגם: אני הולך אחריו באש ובמים
כלומר: מוכן לעשות הכל בשבילו; מוכן ליטול למענו את כל הסיכונים. (על פי: רב-מילים, מט"ח)
