מאמר
סקירה שיטתית של הספרות על אודות התערבויות ממוקדות בלמידה רגשית חברתית בגיל הרך
בושריאן, ע., ליטמנוביץ ע., בוברובסקי, ע'. עבור לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

התערבויות ממוקדות הן כאלה המיועדות לילדים שמפגינים סימנים של קשיים רגשיים וחברתיים, עוד בטרם אבחנה קלינית ברורה. בסקירה שיטתית זו מוצגים הממצאים המרכזיים בנוגע להתערבויות כאלו, בהתבסס על מחקרים שפורסמו לאורך 20 שנה, בין שנת 2019 לשנת 1999.

תוכן

מודל "תגובה להתערבות" (Intervention to Response) נוצר לצורך יישום של התערבויות לקידום כישורים רגשיים-חברתיים בגיל הרך. כותבי סקירת ספרות זו מזהים בספרות שלוש תתי-רמות תכניות התערבות מסוג זה: 1) תכניות התערבויות כלליות, המיועדות לכלל הילדים; 2) התערבויות ממוקדות, המיועדות באופן ספציפי לילדים הנמצאים בסיכון לפיתוח קשיים רגשיים או חברתיים, או מראים סימנים לקשיים כאלו; 3) התערבויות ממוקדות יותר, המיועדות
לילדים בעלי הפרעות רגשיות וחברתיות מאובחנות. סקירת ספרות זו עוסקת במתאם בין התערבויות מהרמה השנייה, לבין קידום כישורים חברתיים, רגשיים או התנהגותיים, או הפחתת קשיים בתחומים אלו, בקרב ילדים בגיל הרך.
בסקירה זו נבחנו 19 מאמרים שפורסמו באנגלית, בכתבי עת שפיטים, בין השנים 1999-2019. 15 מהמאמרים נכתבו בארצות הברית, מאמר אחד נכתב בקנדה, אחד באוסטרליה, אחד בבלגיה ואחד בסין. המחקרים שנסקרו היו בעלי מערך מחקר ניסויי או דמוי-ניסוי (-quasi experimental) שהועברו במסגרות החינוך בגיל הרך (בגילים 0-6) על ידי איש סגל או חוקר מומחה בתחום. ההתערבויות נועדו לקדם כישורים רגשיים וחברתיים, כגון מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, יחסים חברתיים, וקבלת החלטות בהקשרים חברתיים. משתתפי ההתערבויות היו ילדים בעלי קשיים רגשיים או חברתיים, שלא היתה אבחנה קלינית לגביהם.
בכלל המחקרים נמצא שיפור במדדים רגשיים או חברתיים. ממצאי הסקירה מצביעים, מצד אחד, על כך שהתערבויות ממוקדות מהוות נתיב חשוב לקידום
ילדים בעלי קשיים רגשים וחברתיים, או בסיכון לקשיים כאלו. מצד שני, החוקרים מזהירים כי קיימת שונות משמעותית בין ההתערבויות השונות בתכנים ובתוצאות, ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות. בתחום החברתי, מספר מחקרים דיווחו על שיפור בתקשורת עם אחרים ובכישורים החברתיים של המשתתפים בהם. מספר מחקרים דיווחו גם על שיפור בתחום הרגשי של הילדים, אולם הממצאים בנושא זה היו מעורבים. בנוסף, לא היה במחקרים שנסקרו די מידע כדי להסיק אם ההתערבויות מתואמות עם שיפור בהבנה רגשית והסדרה עצמית של רגשות.
בנוסף, כמעט כל המחקרים התמקדו בבעיות התנהגות מוחצנת (behaviour externelizing) בעיות מופנמות, כגון נטיה לדיכאון או חרדה, לא זכו להתייחסות כמעט בכלל. לבסוף, החוקרים מציינים כי רוב גדול של ההתערבויות הועברו בידי הסגל המקצועי בגן או בסיוע שלהם. לטענתם זוהי עדות מעודדת לאפשרות למנף התערבויות מועילות כאלו, במסגרות הקיימות, תוך הכשרה לא ארוכה של הסגל.

ביבליוגרפיה

באדיבות לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

 

לחצו להמשך קריאה
הקטן