אין ספק שהפרידה מהיום, מהאור, ומאלה שאתה אוהב, והכניסה ללילה, לחושך, ולהיות לבד היא מלחיצה.
לאנשים רגישים במיוחד זה עוד יותר קשה.
השאלה הקריטית היא אם יש לבנך רצון משלו ללכת לישון, או האם הוא לחוץ מללכת לישון לבד וקשה לו מידי?

אם הבן שלך רוצה להתגבר על הקושי שלו וללכת לישון בקלות, אז אפשר לשוחח איתו על הרעיונות שלו על איך הוא יכול ללכת לישון בקלות יותר. כשאתה שואל אותו מה היה עוזר לו להירגע במיטה ואפילו ליהנות מהשקט והמעבר לשינה, והוא חושב ומעלה כמה פתרונות, אז יש סיכוי מצוין שתראה התקדמות.

אם הבן שלך לא רוצה להתגבר על הקושי אלא הוא מוטרד ומפגין צורך גדול יותר לקירבה איתך, אז במקום להתעקש, עדיף להיות איתו כשהוא הולך לישון, להציע לו קירבה ותחושת ביטחון. אם יש לך עבודה לעשות ואתה לא יכול לשבת בחדר שלו, אולי הוא יכול לשכב לידך עד שהוא יירדם. בנוסף, אפשר לשים לב במשך היום איפה אפשר להעניק לו את תחושת הביטחון והאהבה. זה תקופת מעבר עד שהוא מרגיש מסוגל להתמודד לבד. חשוב לזכור שהוא יעבור את התקופה הזאת יותר מהר אם ההיצע יותר עוצמתי מהביקוש שלו לקירבה. אם הוא מרגיש שאתה עושה את זה עם כל הלב, הביטחון שלו יתחזק מהר יותר ואז הצורך שתשב איתו ייעלם.

בכל מקרה, זה עוזר אם אתה מגשר את היום ליום הבא. זאת אומרת, לפני שהוא הולך לישון, תדברו על מחר — מה יקרה, מה יעשה, מה תעשו יחד, מה הוא רוצה לארוחת בוקר, וכו'. זה גם עוזר לדבר על מה תעשו יחד בחלומות שלו – שאתם יכולים לממש ביחד איזה פנטזיה ללכת לטיול מרתק, למשל.

אני מקווה שזה יעזור, ושיהיו לילות רגועות ונעימות!

שושנה הימן,
לייף סנטר
המרכז להורות מקושרת