הנחיות
במסגרת הפעילות יכירו התלמידים שני בני נוער: את אִבְּראהים הנוצרי ואת איתמר היהודי. שניהם חובבי טבע ואוהבים לגלות ולהגדיר צמחים. הם נפגשים בשדה ומשוחחים. במהלך השיחה הם מגלים ששניהם חוגגים בימים אלה חג שיש לו מאפיינים דומים. הם משתפים זה את זה בתמונות ובחוויות. באמצעות השיתוף לומדים התלמידים על מאפייני כל חג – פסח ופסחא, על הדומה ועל השונה ביניהם.
עמוד הפתיחה
בשקופית זו מופיע שם הפעילות ומוצגות שתי הדמויות : אבראהים ואיתמר. אבראהים ואיתמר הם בני נוער באותו גיל בערך, החולקים תחום עניין משותף – אהבתם לטבע. בעודם מגדירים צמחים הם מגלים שיש דמיון רב בן שני החגים האהובים עליהם – פסח ופסחא.
שאלו את התלמידים מה הם יודעים על מאפייני החגים; אם מדובר בתלמידים יהודים הם יכולים לספר על מאפייני חג הפסח. הם גם יכולים לספר מה ידוע להם על חג הפסחא. רמזו להם להסתייע בשמות הדומים. אם מדובר בתלמידים נוצרים, התחילו בשאלה על הידוע להם על חג הפסחא ואחר כך שאלו מה ידוע להם על חג הפסח.
שאלו את התלמידים: מה אתם אוהבים לעשות בחג הזה? אילו ממאפייני החג אהובים עליכם?
עמוד 2: פסחא – שולחן החג
בעמוד זה מתוודעים התלמידים למרכיבים השונים של שולחן החג בפסחא.
אבראהים מראה לאיתמר בטלפון הנייד שלו את שולחן חג הפסחא.
לחיצה על כל פריט בשקופית פותחת חלונית מידע על הפריט.
עמוד 3 מידע על חג הפסחא
בשקופית זו לומדים התלמידים על חג הפסחא בנצרות. מידע נוסף על החג: חג הפסחא – חג התחייה, הוא חג נוצרי המציין על פי האמונה הנוצרית את תחייתו של ישו, שלושה ימים לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
חג הפסחא נחוג בכל הכנסיות הנוצריות, אך בתאריכים שונים. עם זאת, הוא נחוג תמיד ביום ראשון בשבוע, ותמיד סמוך לתחילת האביב.
כדי להתכונן לפסחא, הנוצרים צמים כארבעים ימים (לא מדובר בהימנעות מוחלטת מאכילה אלא בהימנעות ממאכלים ו/או משקאות מסוימים). השבוע האחרון של 40 ימי הצום שלפני חג הפסחא נקרא "השבוע הקדוש". הוא מתחיל ב"יום ראשון של הדקלים" ומסתיים ביום ראשון שלאחר מכן, שהוא יום חג הפסחא – היום שבו על פי האמונה הנוצרית ישו קם לתחייה.[1]
ימות השבוע של "השבוע הקדוש" מנציחים מאורעות בימיו האחרונים של ישו כפי שהם מתוארים באֶוַונְגֶלְיוֹנים –ספרי הבשורה המתארים את קורות חייו, מותו ותחייתו של ישו: . ב"יום חמישי הגדול" מתקיימת מיסת הסעודה האחרונה מכיוון שעל פי האמונה הנוצרית ביום זה נערכה הסעודה האחרונה של ישו עם תלמידיו, לפני שנשפט בפני הסנהדרין ובפני פונטיוס פילאטוס ונידון לצליבה. "יום שישי הטוב" (או "יום שישי הקדוש") – יום צליבת ישו; בירושלים מקובל ללכת בוויָה דוֹלוֹרוֹזָה – דרך הייסורים שעבר ישו. ב"יום שבת השקט" ישו נח בקברו והנשים שחזו בקבורתו שבתו ממלאכתן ולכן גם הנוצרים נוהגים שלא לעשות כל מלאכה ביום זה פרט להכנות לחג. בלילה שבין שבת לראשון עורכים את המיסה. בכנסייה האורתודוקסית הכמרים נכנסים למקום מוסתר ויוצאים ממנו עם אש שכביכול ירדה מהשמים. יום ראשון הוא על פי האמונה יום תחייתו של ישו – חג הפסחא עצמו.[2]
(על פי ויקיפדיה).
אם אתם מלמדים את היחידה כפעילות, המוצגת לפני כל הכיתה- הזמינו תלמידים אל הלוח להקריא את הכתוב.
אם מדובר בתלמידים נוצרים, בקשו מהם להרחיב ולשתף את הכיתה בידע שלהם על החג.
התלמידים ילמדו גם על מנהגי חג הפסחא
בעמוד זה על התלמידים למתוח קו בין התמונה של המנהג ולהסבר לו.
כמו כן, התלמידים יכלו לגרור את כותרת המנהג לתמונה הנכונה.
בקשו מהתלמידים לגשת ללוח ולהתאים מנהג לתמונה.
תוכלו לספר להם עוד על המנהגים:
צדקה: לפני חג הפסחא נהוג להרבות במתן צדקה לעניים. כך למשל, בחצרות של כנסיות ובמקומות ציבוריים אחרים מקימים שווקים, מוכרים בהם מוצרים שונים ותורמים את ההכנסות למוסדות צדקה.
עלייה לרגל: הנוצרים נוהגים לעלות לכנסיית הקבר, השוכנת בלב הרובע הנוצרי בירושלים העתיקה. כנסיית הקבר היא אחת מהכנסיות הקדושות ביותר לעולם הנוצרי. מרבית המסורות הנוצריות מזהים את מיקומה עם מקום צליבתו של ישו – גבעת גולגולתא.
ניקיון הבית: נוצרים רבים מייחדים את ימות השבוע לניקוי יסודי של בתיהם לקראת חג הפסחא.
חשבון נפש: נוצרים רבים בזרם הקתולי והאורתודוקסי נוהגים לקבל את סקרמנט הווידוי, כלומר להתוודות על חטאיהם לפני כוהן הדת ולמלא את החובות שהכוהן מטיל עליהם, כדי לזכות במחילה בשבוע חג הפסחא. המעשה הוא חלק מאווירת חשבון הנפש השורה על הנוצרים לפני חג הפסחא.
צום הארבעים: 46 יום לפני חג הפסחא חל "יום רביעי של האפר". ביום זה, המאמינים הנמנים עם הזרם הקתולי נוהגים לסמן על מצחם צלב באפר של כפות תמרים לאות אבל וחרטה. יום זה פותח תקופה של חרטה וסיגוף הנקראת "צום הארבעים". ב-40 הימים האלה נוהגים להסתגף בסיגופים שונים, כמו התנזרות מבשר ומיין. ימים אלה הם זכר ל-40 ימי הצום של ישוע במדבר לאחר שהוטבל בירדן בידי יוחנן המטביל. על הצום ועל הניסיון שישוע עמד בו מסופר בברית החדשה:
"אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן: ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב…" (הבשורה על פי מתי, פרק ד).
באחדים מן הזרמים הנוצריים כוהני הדת לובשים בימים אלה בגדים בצבע סגול המסמל בנצרות חרטה ותשובה. יש הנמנעים מהשמעת נגינת עוגב בכנסייה בפרק זמן זה.
שאלו את התלמידים:
איזה מידע עניין אתכם יותר?
מה לא ידעתם קודם ועכשיו אתם יודעים?
עמוד 4: שולחן חג הפסח
בעמוד זה מתוודעים התלמידים לשולחן חג הפסח.
איתמר מראה לאבראהים את שולחן חג הפסח.
לחיצה על כל פריט בשקופית פותחת חלונית מידע על הפריט.
בעמוד זה ילמדו התלמידים על מקורו של חג הפסח.
בקשו מהתלמידים היהודים לספר חוויות שקשורות למנהגי החג.
את התלמידים הנוצרים שאלו האם שמעו בעבר על המנהגים האלו, מה נודע להם עתה, ואיזה מנהג מבין המנהגים מדבר אל לבם.
מידע נוסף על חג הפסח: חג הפסח נחגג מי"ד בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והיום האחרון של החג הם ימי שבתון שבהם אסור לעשות כל מלאכה, וחמשת הימים שביניהם הם ימי חול המועד – ימים שבהם האדם מצווה לנוח, ליהנות ולהמעיט בעשיית מלאכה.
חג הפסח מציין את התהוותו של עם ישראל. על פי הסיפור המקראי עזבו בניו של יעקב את ארץ כנען מחמת הרעב והיגרו למצרים. בני ישראל התרבו מאוד, והמצרים הפכו אותם לעבדים. כעבור שנות עבדות רבות הוציא אלוהים את בני ישראל ממצרים בהנהגת משה הנביא, והעניש את המצרים בעונשים קשים. בעת היציאה ממצרים עשה אלוהים נס – ים סוף נחצה ובני ישראל עברו במעבר היבשתי ופנו אל המדבר.
כמו כן, התלמידים ילמדו גם על מנהגי חג הפסח ויוכלו להתאים תמונה של מנהג להסבר לו.
בעמוד זה על התלמידים לגרור את כותרת המנהג לתמונה הנכונה.
תוכלו לספר עוד על המנהגים:
עלייה לרגל: חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים – החגים שבהם התורה מצווה על בני ישראל לעלות לבית המקדש בירושלים. בדורות שמאז חורבן בית המקדש נעשה הכותל המערבי למוקד העלייה לרגל לירושלים – שריד מן החומה שהקיפה את בית המקדש. עד היום יהודים מן הארץ ומן התפוצות נוהגים לבוא ולהתפלל למרגלותיו. גם בימינו יהודים רבים עולים לירושלים בפסח. אחד ממוקדי ההתכנסות בעיר במהלך החג הוא רחבת הכותל, שבה מתקיימת "ברכת כוהנים" בנוכחות קהל של אלפים.
קריאת ההגדה: הטקס המרכזי של החג הוא סדר הפסח. לאחר חורבן בית המקדש השני, כשבטלו העלייה לרגל לירושלים והקרבת קורבן הפסח בבית המקדש, חיפשה ההנהגה היהודית דרך להמשיך ולקיים את המצווה החשובה לזכור את יציאת מצרים ואת מתן תורה. הוחלט להפוך את הטקס הציבורי שהתקיים בירושלים לטקס משפחתי, שבו יספרו המבוגרים לילדיהם על אירועים אלה. טקס זה קרוי "סדר הפסח", והוא נערך בערב החג, בי"ד בניסן, אחרי שקיעת החמה. מכלול קטעי הקריאה, השירים והפעולות הטקסיות שיש לערוך ב"ליל הסדר", מצוי בחיבור הנקרא "הגדה של פסח".
ניקיון הבית וטיהור החמץ: אחת ממצוות החג העיקריות היא ביעור החמץ. החמץ הוא קמח העשוי מתערובת של דגנים שונים – חיטה, שעורה, שיבולת שועל ושיפון – שעורבב במים ותפח. ההלכה אוסרת על יהודים להחזיק בבעלותם חמץ בפסח, ולכן מסלקים את החמץ מן הבית והוא בבחינת "בל ייראה ובל יימצא". וכדי להימנע מהשחתת כמויות גדולות של מזון, בעיקר על ידי הסוחרים, התירה ההלכה למכור את החמץ במכירה סמלית לאדם שאינו יהודי למשך ימי הפסח. החובה לסלק חמץ מחייבת ניקוי ומירוק של הבית. לפיכך מכשירים את כלי האוכל והבישול על ידי טבילתם במים רותחים. יש המחליפים את הכלים בכלים מיוחדים לפסח. את סילוק החמץ מן הבית חותם טקס הקרוי "בדיקת חמץ": מחפשים שיירי חמץ בבית, ואת השיירים שנמצאו שורפים מחוץ לבית. בקשו מהתלמידים לספר חוויות הקשורות לאחד ממנהגי החג.
עמוד 5: מה המשותף?
בעמוד זה מופיעות תמונות המציגות מנהגים ומאפיינים דומים בין חג הפסח לחג הפסחא. ישנן גם תמונות המציגות את המנהגים הייחודיים לכל חג. על התלמידים להתאים בין מנהג של חג הפסח למנהג דומה שקיים בחג הפסחא.
הזמינו תלמידים ללוח על פי תור להתאים בין התמונות המשותפות.
[1] ברוב מדינות אירופה, בניגוד לארצות הברית, מקובל להאריך את חג הפסחא ולחוג אותו במשך יומיים – יום ראשון ושני בשבוע.
[2] שלושת הימים האחרונים – "יום שישי הטוב", "יום שבת הקדוש" ו"יום ראשון של פסחא" – קרויים לפעמים טרידוּאוּם – בלטינית: שלושה ימים.
לסיכום הפעילות
שאלו את התלמידים היהודים: אילו דברים חדשים למדתם על חג הפסחא?
את התלמידים הנוצרים שאלו: אילו דברים חדשים למדתם על חג הפסח?
האם ידעתם שיש כל כך הרבה משותף בין שני החגים?
כשהבנו שיש הרבה מן המשותף – הן במנהגים והן בערכים של שתי הדתות – מה אנחנו לומדים מכך על עצמנו?
התלמידים יוכלו לכתוב את המידע בתיבות המיועדות לכך.
