הנחיות
ספרו לילדים שהיום נדבר על צלילים בחיים שלנו.
הקרינו את הסרטון הראשון. אם אין אפשרות להקרין אותו אפשר רק להשמיעו.
השמיעו שוב את הצלילים שבסרטון, אך הפעם בקשו מכמה ילדים לבוא למרכז המליאה כדי לשחק בזיהוי הצלילים.
הניחו בערמה את הכרטיסיות שבקובץ הראשון בקשו מהילדים להקשיב לצליל ולבחור מתוך ערמת הכרטיסיות את הצליל שזיהו.
שאלו את הילדים איך הם מרגישים כשהם שומעים צליל כזה או אחר.
הקרינו או השמיעו את הסרטון השני.
השמיעו שוב את הצלילים שבסרטון ובקשו מכמה ילדים לבוא למרכז המליאה כדי לשחק בזיהוי הצלילים.
הניחו בערמה את הכרטיסיות שבקובץ השני. בקשו מהילדים להקשיב לצליל ולבחור מתוך ערמת הכרטיסיות את הצליל שזיהו.
שאלו את הילדים איך הם מרגישים כשהם שומעים צליל כזה או אחר.
שוחחו עם הילדים על הצלילים ששמעתם. שאלו אותם:
- מתי שומעים צליל של אמבולנס? (ברחוב או בבית).
- איך קוראים לצליל הזה? (צפירה או סירנה).
- למה האמבולנס משמיע צליל כזה? (הוא צריך שיפנו לו את הדרך כי הוא בדרך למישהו חולה או פצוע, והוא צריך לנסוע מהר. הוא נוסע אפילו כשיש אור אדום ברמזור! כי הכי חשוב לו להגיע במהירות).
- איך אתם מרגישים כאשר אתם שומעים צליל של אמבולנס? (בהלה, חשש, דאגה שקרה משהו).
- מה צריך לעשות כאשר שומעים צליל של אמבולנס? (הסבירו לילדים שהם יכולים לפנות למבוגר, לשאול מה קרה ולבקש שיחזיקו להם את היד. הוסיפו שכדאי מאוד גם להתרחק מהמקום. ספרו שכשנהגים שומעים צפירה של אמבולנס הם חייבים לפנות לו את הדרך, לפעמים הם אפילו צריכים לנסוע לצד הכביש ולעצור).נהלו שיחה דומה גם לגבי מכונית משטרה.
השמיעו צפירה של יום הזיכרון ושאלו:
- איך קוראים לצליל הזה? (גם לזה קוראים צפירה, אבל לא סירנה).
- מה ההבדל בין הצפירה הזו לסירנה של אמבולנס או של משטרה? (ההבדל הוא בסוג הצליל. הצליל של הסירנה עולה ויורד ומשדר בהילות (או דחיפוּת) ואילו הצליל של הצפירה ביום הזיכרון הוא אחיד ואינו מייצר תחושה של בהילות. היא רק, לפעמים, לא נעימה לנו באוזניים).
- למה משמיעים לנו צליל כזה? (כי רוצים שכולם ביחד יזכרו משהו, אולי מלחמה. אולי שאנשים נהרגו ואנחנו רוצים לכבד אותם).
- איך מרגישים כאשר שומעים צליל של צפירה? (רצינות, כבוד וזיכרון, דחיפות, חשש, או דאגה שקרה משהו). נסו להיזכר בפעמים ששמעתם צליל כזה, איך הרגשתם?
- מה צריך לעשות כאשר שומעים צפירה של יום זיכרון? (לעמוד דום עד שהצפירה תסתיים. אם הצליל לא נעים, אפשר לכסות את האוזניים באמצעות כפות הידיים).
הביאו בחשבון שיש ילדים שעלולים לצחקק בגלל הצפירה, או בגלל השקט שנכפה עליהם למשך דקה שלמה. זהו אינו צחוק של לגלוג או בוז, אלא צחוק שנובע ממבוכה, מהמצב הבלתי רגיל של שקט כפוי. אל תענישו ילדים שמצחקקים, פשוט אל תגיבו, אלא אם זה מפריע לילדים האחרים. במקרה כזה, קרבו אליכם את המצחקקים כדי לתת להם תחושה של ביטחון. מותר לכם לזוז, אינכם עוברים בכך על שום חוק).
לסיכום המפגש: שאלו את הילדים מה הם למדו מהמפגש היום.
סכמו שיש סוגים שונים של צפירות שלא נעימות לנו. כדאי לזהות מה המטרה של הצפירה ולהתנהג לפי המצב.
במפגש אחר למדו את הילדים מה צריך לעשות כששומעים צליל של אזעקה.
מומלץ לקיים את המפגש בקבוצה קטנה בשל הצורך לקיים שיח רגשי, ולאפשר לילדים להביע את עצמם ואת רגשותיהם.
הקרינו או השמיעו את הסרטון הזה.
שאלו: מה אתם מרגישים כשאתם שומעים את הצלילים האלה?
אפשרו לילדים לבטא את הרגשות. כל רגש הוא לגיטימי.
שאלו: מה ההבדל בין הצפירה הזו לבין הצפירות שכבר שמענו? (זו צפירה עולה ויורדת).
הסבירו שכאשר שומעים צפירה עולה ויורדת זה סימן של מלחמה. במקרה כזה צריך להגיע למרחב מוגן, לחדר מדרגות, למקלט או לממ"ד. בשלב זה כדאי לתרגל.
חשוב לתרגל את הנושא בשעת רגיעה כדי שבזמן אזעקת אמת הילדים יהיו רגועים יותר ויפעלו בצורה נכונה.
בסרטון הצענו מספר דרכים להפיג את המתח והחשש, כמו לחלק תפקידים, לבחור שיר או לשתף את ההורים.
לפניכם קובץ ובו רעיונות נוספים שמסייעים להפיג את המתח כשנמצאים במקום בטוח.
הסבירו: יש לנו הרבה כוחות להתמודד עם הרבה דברים. יש פה ילדים שמסוגלים להכין אוכל ועוגיות, יש ילדים שיודעים לספר סיפור או לשחק עם האחים הקטנים שלהם, יש ילדים שיודעים לטפל באחים הקטנים שלהם, יש ילדים שדואגים לכלב או לחתול שלהם. בואו נראה מה אפשר לעשות כששומעים את הצלילים ששמענו קודם.
פזרו את הכרטיסיות המצורפים על הרצפה או על השולחן, ובקשו מהילדים לבחור קלף שמציג את מה שלדעתם כדאי לעשות בעת הצורך.
שוחחו עם הילדים על דרך התגובה המועדפת עליהם.
התמונות מתוך: Shutterstock.com
