מאמר
שיח רגשי ומורכבותו בשעה הפרטנית: מחנכות בבתי ספר מספרות ומדברות על הנושא
ניצה שוובסקי

קטעים מתוך פרק מתוך הספר רגשות בהוראה ובניהול בית ספר : אסופת מאמרים, (2018). מכון מופ"ת, רעננה, עמודים 159-161. עורך ראשי: יזהר אופלטקה. הפרק מתמקד בשלושה היבטים בשיח הרגשי של מורים: הבעת רגשות בבית הספר, הוראה רגשית ועבודת רגשות.

תוכן

הקדמה
הסתכלתי על הילדה והבנתי שהיא זקוקה לתמיכה ועידוד, חיבקתי אותה ואפשרתי לה לספר כל מה שהיא רוצה באופן חופשי […] התרגשתי כשהיא הצליחה […] “את אלופה״, אמרתי, אבל לעתים, כשחשתי מתוסכלת, עצרתי את עצמי ושקלתי את תגובתי.
הקשבה למילים אלה מצביעה על צורך של תלמידה שזיהתה מחנכת כיתה בבית ספר יסודי במפגשי פנים אל פנים; על האמפתיה ועל האכפתיות שהעניקה לה כשנפגשה עמה; על ערבוב הרגשות שהיא חשה; ועל ההבלגה שהבליגה כשחשה מתוסכלת. מהדוגמה עולה שהמחנכת ערה למצוקת התלמידה ושהפגנת חיבה ואכפתיות היא התנהלות מורכבת שכלולה בחינוך ובהוראה. תגובה זו תואמת את ממצאי הספרות המקצועית שלפיה מורים חווים רגשות חיוביים כשהם מעניקים לאחר ומשיגים את יעדי ההוראה שלהם, ובשעת כעס או תסכול הם מנהלים את רגשותיהם ונמנעים מהבעתם בכיתה (‏2005,‏Sutton). תגובות אלה משקפות שיח רגשי בעולמם של מורים, שבו עוסק פרק זה.
הפרק מתמקד בשלושה היבטים בשיח הרגשי של מורים: הבעת רגשות בבית הספר, הוראה רגשית ועבודת רגשות. הבעת רגשות מתייחסת לביטוי של רגשות חיוביים ושליליים של המורה בעבודתה (‏2005,‏ Sutton) ; הוראה רגשית מתייחסת לשילוב בין הבעת רגשות במהלך ההוראה ובין פיתוח חשיבה קוגניטיבית (‏ 2012, ‏Yaman‏Abu & ‏ Shechtman ); ועבודת רגשות היא מושג שנטבע בעולם העסקים ומתייחס למידת דיכויים וזיופם של רגשות כדי לעמוד בדרישות או במטרות של מקום העבודה (‏2000,‏ Grandey). ההוראה אמנם נחקרה כעבודת רגשות (ראו למשל ‏2005,‏Sutton; ‏2012 ,‏2007 ,‏Oplatka), אך לא במסגרת הוראה פרטנית – סביבת הוראה ביחידים או בקבוצות קטנות (תלמיד אחד עד חמישה תלמידים במפגש) כחלק בלתי נפרד מתפקידם של המורים ובהתאם לרפורמה הלאומית בחינוך “אופק חדש״ (משרד החינוך, ‏2008). פרק זה, שמתחקה אחר השיח הרגשי בשעה הפרטנית בשלושת הממדים – הבעת רגשות, הוראה רגשית ועבודת רגשות – חושף את מאפייניו, את הגורמים המאפשרים הבעת רגשות, את תרומתה של הבעה זו ואף את המחיר הכרוך בה, וכן מציג את המורכבות הרגשית בבית הספר. מורכבות זו בהקשר זה מבטאת ממד חברתי-ארגוני של בית הספר כארגון אנושי, הכולל בין היתר יחסי גומלין שעלולים ליצור מצבים חברתיים חסרי סדר וטעוני רגש (-‏35:‏2006 ,‏ Yolles ‏36)
בפרק זה המושג “רגש״ ‏(emotion)  משמש לכל ביטויי הרגשות, התחושות, התגובות הרגשיות ומצבי הרוח. זהו מחקר חלוץ, שכן עד כה לא נבדקו הממדים של הבעת רגשות, הוראה רגשית ועבודת רגשות (שהיא סוג של ניהול רגשות) בכפיפה אחת בשעה הפרטנית בישראל – שלושה ממדים שמשקפים את השילוב בין היבטים אישיים-רגשיים, פדגוגיים וארגוניים. להבנה של שלושת הממדים האלה יחדיו חשיבות מכרעת להבנה כוללת של ביטויי רגשות בהוראה, בייחוד בעידן של התגברות הרפורמות החינוכיות המצדדות בחיזוק הרציונליות באמצעות סטנדרטים.
הפרק מרחיב את הידע הקיים בתחום הבעת הרגשות בשעה הפרטנית בשתי דרכים: ראשית, הוא מציג נתונים שמוכיחים את תרומתו ואת יתרונותיו של הרגש לעבודת המורה בשלב הראשון להטמעת הרפורמה, אז הייתה השעה הפרטנית מסגרת הוראה מוכתבת אך לא מובנית (‏structured-‏ill ו) בה ניתנה למורים אוטונומיה ללמד ולנהל את רגשותיהם כהבנתם. שנית, הוא מציג נקודות מבט שמשלימות זו את זו – ארגונית ופדגוגית. נקודות מבט אלה שזורות יחדיו ומשפיעות על מארג ההוראה, אך בספרות המחקר בחינוך הן מופיעות יחדיו רק לעתים רחוקות. בניגוד לסביבת עולם העסקים, שם נעשו רוב המחקרים בתחום, מחקר בתחום החינוך עשוי להביא לידי תובנות חדשות באשר לתרומתו של הרגש להוראה, ליחסי הגומלין בין מורה לתלמיד ולעבודת הרגשות שמורים עושים, ובכך חשיבותו.

הוראה כפרקטיקה רגשית
ספרות המחקר מתמקדת בשלושה היבטים עיקריים: הבעת רגשות בבית הספר, הוראה רגשית ועבודת רגשות.

הבעת רגשות בבית הספר
בית הספר הוא זירה של הבעת רגשות, וההוראה היא פרקטיקה רגשית שמפעילה וצובעת את עבודת הרגשות ואת הבעת הרגשות של מורים (,‏Hargreaves ‏2012 ,‏Oplatka ; ‏2000) ומשפיעה עליהן. אף שארגון נתפס רציונלי, רגשות תורמים מאוד הן לארגון העסקי (‏2008‏ Hawver&,‏Pollack, ‏Humphrey ) והן לארגון החינוכי ( ‏ Linnenbrink;‏ 2011 ,‏Pekrun &‏ Garcia- Linnenbrink ‏2012 ,‏2009,‏ Oplatka ;‏2011 ,‏Koskey &,‏Rogat, Garcia) בבית הספר תלמידים ומורים מביעים ללא הרף מגוון של רגשות כגון שמחה, אהבה, דאגה, עצב, תסכול ואכזבה ומורים מביעים אמפתיה, אכפתיות וחמלה ביחס למצבו הנפשי של האחר. המושג אמפתיה עניינו הזדהות מנטלית (כגון של המורה) עם האחר (למשל התלמיד) מתוך הבנה מלאה של מצבו הנפשי והבעת רגשות של דאגה ואכפתיות כלפיו בתגובה למצב של מצוקה (‏2011,‏ Cooper) כלומר, רגש של אמפתיה משלב הבנה קוגניטיבית של מצוקת האחר עם הבנה רגשית של צרכיו. האמפתיה אינה רציונלית, אך תוצאתה ממשית: היא יכולה להשפיע על הדרך שהתלמיד יתנהג ולשמש נתיב ליתר מעורבותו בתהליך הלמידה (2011,‏Lanphar&‏Fitzsimmons) למושג אמפתיה קשורות כאמור תחושות של אכפתיות וחמלה.

לקריאת המשך המאמר החל מעמוד 159

 

ביבליוגרפיה

מתוך הספר: רגשות בהוראה ובניהול בית ספר : אסופת מאמרים, (2018). מכון מופ"ת, עמוד 67. עורך ראשי: יזהר אופלטקה

לחצו להמשך קריאה
הקטן