מאמר
תרומת מפגשי אם ילד בעת קריאת ספר להתפתחות המוסר בקרב ילדים צעירים
תמי סבג שושן, דורית ארם

מאמר זה שנכתב עבור כתב העת חוקרים@הגיל הרך, גיליון 2 טוען שקריאת ספרים לילדים צעירים נתפסת בעיני רבים כפעילות טבעית התורמת להתפתחות הילדים ולהעשרת עולמם. אין פלא אפוא שמחקרים רבים עסקו בתרומתה של קריאת ספרים להתפתחות ילדים. רובם המכריע של מחקרים אלה התמקדו בתרומת הקריאה להתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, ובעיקר להתפתחות כישורי שפה וניצני אוריינות. לעומת זאת מעטים המחקרים אשר בחנו את הקשר בין קריאת ספרים לבין התפתחות רגשית-חברתית של ילדים. קריאת ספרים לילדים כפעילות המסייעת בהתפתחות מוסר היא תחום שטרם נחקר ביסודיות. המחקר הנוכחי עסק בסוגיה זו ובחן את הקשרים שבין השיח אימהות-ילדים (סגנון ותוכן) בעת קריאת ספר ולאחריה לבין התפתחות מוסר בקרב ילדים צעירים. אוכלוסיית המחקר מנתה 61 זוגות של אימהות וילדיהן הצעירים (גילאי הילדים נעו בין 54 ל-88 חודשים). הנתונים נאספו בשני מפגשים אשר התקיימו בבתי הילדים, ובמהלכם הוסרטה אינטראקציה בין האם לילד: האם קראה לילדהּ ספר אשר דן בסוגיה מוסרית, ולאחר מכן שאלה אותו שאלות מנחות. הערכת התפתחות המוסר בקרב הילדים התבססה על מידת הבחנתם בין עבֵרות מוסריות לבין חריגה ממוסכמות חברתיות, כמו גם על עריכת תצפית ישירה בהתנהגותם ובחינת מידת התחשבותם באחֵר. נמצאו קשרים בין מדדים לתיווכה של האם ולהשתתפותו של הילד בשיח (לאחר קריאת הספר) לבין מבחני המוסר של הילד. ממצאי המחקר הנוכחי מגבירים אפוא את הבנת חשיבות השיח הורים-ילדים, בעת קריאת ספר ולאחריה, להתפתחותם הרגשית-חברתית והמוסרית של ילדים צעירים.

 

תוכן

רקע תאורטי

בעשורים האחרונים רווחת בתרבות המערבית ההנחה כי קריאת ספרים לילדים היא חלק מהאינטראקציה
הטבעית שבין הורים לילדיהם. רוב החוקרים שעסקו בקריאת ספרים לילדים, התמקדו בעיקר בבחינת השפעתה של תדירות קריאת הספרים (van Kleeck & Stahl, 2003)  ופחות מכך בהערכת ההשפעה של "אופי" קריאת – הספרים (Laible, 2004a) על התפתחות הילדים. אף שקריאת ספרים לילדים בגיל הרך נתפסת בעיני רבים – כפעילות טבעית התורמת להתפתחות הילד ולהעשרת עולמו, רוב המחקרים התמקדו בתרומת הקריאה להתפתחות כישורי שפה וניצני אוריינות ; רק מחקרים מעטים עסקו בהשפעתה על תחומי התפתחות נוספים, כמו למשל ההתפתחות הרגשית חברתית של ילדים (אבירם, 2004 ; שפירא וארם, 2009). קריאת ספרים לילדים – כפעילות המסייעת בהתפתחות מוסר היא תחום שלא נלמד ונחקר כמעט, למעט מחקר חלוץ של גידור פרקש –
2007) המחקר הנוכחי מתמקד בסוגיה הזו ומנסה להעריך את השפעת "אופי" המפגשים אם ילד בעת קריאת – (ספר, כמו גם את השפעת השיח ביניהם לאחר הקריאה, על היבטים בהתפתחותם החברתית והמוסרית של הילדים.

התפתחות מוסר

פעולות מוסריות הן כלל הפעולות המתבצעות בהתאם לכוונות, לערכים, למטרות ולכללים אשר מכתיבה קבלת מערכת שיפוט ערכית של טוב ורע. אדם מקבל החלטות בהתאם לתחושת אחריותו לעצמו ולזולתו בעת הערכה של נסיבות התרחשות הפעולה, בירור התגובות האפשריות לפעולה זו )פעולות מסוימות, התנהגויות מסוימות (ובחינת הערכים, הכללים והמטרות שיש לחתור אליהן (גוסטפסון, 1980). מעצם טבעו המוסר תוחם ומגדיר את פעילותו של הפרט, מכוון אינטראקציות חברתיות ומיישב חילוקי דעות  (Walker, 1996). (ארסניו וגולד   Arsenio & Gold, 2006)  הציגו מודל תאורטי אשר מבוסס על תאוריות קודמות ) Dodge & Pettit, 2003; Turiel, 1983). ומנסה להסביר את המקורות להבנה מוסרית של ילדים, כמו גם את האופן שתפיסותיהם המוסריות משפיעות על התנהגותם בפועל. המודל כולל ארבעה גורמים אשר משפיעים יחדיו על ההתפתחות המוסרית של ילדים: א. הנטייה המולדת הביולוגית של כל פרט;  ב. ההקשר החברתי תרבותי שהפרט פועל בו; ג. השפעת ההורים; ד. קבוצת השווים של הילד. החוקרים מדגישים שהשילוב בין ארבעת הגורמים משפיע על תהליכים מנטליים הכרוכים בגיבוש התנהגויות ותפיסות מוסריות.

תקופת הילדוּת המוקדמת מאפשרת להבין התפתחות של רגשות ושל מוסר: ככל שהילדים גדלים, הם מתחילים להבין את הציפיות ההתנהגותיות מהם ולכוון את מעשיהם בהתאם לציפיות הללו. כמו כן הם מסוגלים לנבא את השלכות פעולותיהם על רגשותיהם של אחרים ולפתח דאגה לזולת. תובנה זו היא אחד המניעים להתנהגות מוסרית  (Thompson, Laible, & Ontai, 2003) . אחד מתנאי היסוד להתנהגות מוסרית הוא יכולת לגלות אמפתיה אל הזולת. לפני תחילת הלימודים בבית הספר הילד מפתח כבר תחושת עצמיות מבוססת ובטוחה, ולפיכך הוא יכול "לתת מעצמו" לזולתו הן ברמת המחשבה, הן ברמת העשייה. על הפרט לפתח הבנה – ורגישות לזולתו ולהימנע מלפגוע בו לא בשל חשש מעונש, אלא בשל דאגה לו (Greenspan, 1997: 110-132.)
ליין ואחרים (Lane, Wellman, Olson, LaBounty , & Kerr, 2010 (טוענים שהתפתחות מוסרית משקפת את היכולת לשלב בין מידע קוגניטיבי על אודות מאורע מסוים לבין מידע רגשי גלוי וסמוי הנלווה לאותו המאורע. כך למשל אם ילד יראה ילד אחר נפגע, הוא יבין את נסיבות המקרה ואת הרגשות הגלויים והסמויים של הילד הנפגע.

הילד הצופה יוכל להסיק מה הם רגשותיו הסמויים של הילד הנפגע ולדעת כי הוא פגוע, וזאת אף אם הילד הנפגע יטען אחרת. התפתחות מוסרית משקפת את היכולת להבין מאורע ברמה הרגשית, להבינו ברמה השכלית ולמזג בין ההבנות האלו. נמצא כי יכולת כזו מעידה על קיומה של חשיבה מוסרית  (שם).

במחקר הנוכחי נבחנה התנהגותם המוסרית של ילדים בני 88-45 חודשים בשני מישורים: א. רמת הידע המוצהר בחינת יחסם המוסרי של הילדים למאורעות מחיי היום יום שלהם והבחנתם בין עברות מוסריות לבין –חריגה ממוסכמות חברתיות; ב. רמת ההתנהגות המוסרית עריכת תצפיות בהתנהגות הילדים ובחינת – התחשבותם באחר.

לקריאת המשך המאמר

ביבליוגרפיה

תמי סבג שושן ודורית ארם, תרומת מפגשי אם-ילד בעת קריאת ספר להתפתחות המוסר בקרב ילדים צעירים, כתב העת חוקרים@הגיל הרך, גיליון 2

לחצו להמשך קריאה
הקטן